1. תביעה בגין נזקי הרכוש שאירעה לרכב התובעת מ.ר. 2204032, בהתנגשות בין רכב זה (להלן: "השברולט") לבין רכב מ.ר. 7687719 הנהוג על ידי הנתבע (להלן: "הפיאט"), ביום 13.8.2015 בסימטה הצמודה לשוק הכרמל.
2. אין חולק שבמועד הנ"ל חנתה השברולט לצד המדרכה בסימטה כשהיא מדוממת, והפיאט התנגשה בה וגרמה לנזק בסך של 4,145 ₪, כך שלמעשה אחריות הנתבע 1 לתאונה וגובה הנזק אינם שנויים במחלוקת.

המחלוקת היחידה היא באשר לכיסוי הביטוחי של הפיאט על ידי הנתבעת 2 (להלן: "מגדל")

1. עוד אין מחלוקת על העובדות הבאות:

א. בהתאם להודעת נהג השברולט, התאונה התרחשה בין השעות 10.30-11.00.

ב. התאונה התרחשה מיד לאחר שאחיו של הנתבע 1, זהיר, רכש את הרכב מבעליו, מר בלבול ניסים, אשר היה המבוטח בפוליסה שהנפיקה מגדל (להלן: "ניסים"). התאונה התרחשה בעת שזהיר וניסים הלכו לדואר לבצע העברת בעלות לרכב, והנתבע 1 ביקש- בד בבד – לנסוע ברכב.

ג. אישור רישום שינוי הבעלות בפיאט הוחתם על ידי הדואר בשעה 10.36.

1. לטענת מגדל, בעת התרחשות התאונה בעלי הפיאט לא היה ניסים, ועל כן הפוליסה פקעה.

התובעת טענה כי העברת הבעלות בפיאט מפקיעה את הבעלות רק אם הסיכון הוחמר, ומאחר ולא הוכח כך, הרי שבעת התאונה הפוליסה היתה בתוקף - גם כלפי הנתבע 1.

הנתבע 1 טען כי ניסים אמר לו שהוא לא מבטל את הפוליסה למשך תקופה קצרה על מנת שיוכל להשתמש ברכב בתקופה זו.

1. לפיכך, השאלות הטעונות הכרעה הינם כדלקמן:

א. האם העברת בעלות ברכב מפקיעה את הפוליסה?

ב. אם כן, האם הוכח שהתאונה אירעה לאחר העברת הבעלות ברכב?

1. בכל הנוגע לשאלה הראשונה – זו שאלה משפטית שכבר הוכרעה על ידי בית המשפט העליון בע"א 527/64 אפרת נ' מרויאת פ"ד י"ט (2( 17, ובד"נ 10/65 בעניין זה. ר' בנוסף סקירת הפסיקה בנושא זה בת.א. (ראשל"צ) 707/09 חקק נ' עיסא (6.10.2013) מפי כב' השופט א' שוורץ וכן ת"א (י"ם) 22822-08-10 איזנקוט נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (5.2.2016) מפי כב' השופטת ק' אזולאי.

הזרם המרכזי בפסיקה הינו בדעה כי העברת הבעלות ברכב מפקיעה את הפוליסה שכן פוליסת ביטוח הינה חוזה אישי בין המבוטח לבין המבטח במובן זה שאין לנתק בין המבוטח לבין זהות הבעלים של הנכס.

אמנם קיימות קריאות לשינוי ההלכה במובן זה שהפוליסה תפקע רק אם הנעבר יוצר החמרה בסיכון.

אודה, כי לדעתי יש ממש בטענה זו.

מצב משפטי בו רוכש רכב חייב לרכוש פוליסה חדשה מייד לאחר הרכישה, אינו הגיוני ואינו מתיישב עם העובדה שלעיתים רכישת פוליסה חדשה הינה פעולה שיכולה לארוך מספר ימים, עד אשר המבטחת החדשה מסיימת לערוך את בדיקותיה ביחס להצהרותיו של הרוכש.

כמו כן, מצב משפטי זה אינו מאפשר לרוכש לבדוק בצורה סבירה את האפשרויות הביטוחיות השונות העומדות בפניו ולבחור ביניהן.

אמנם, ברור לחלוטין כי כריתת פוליסה נבחנת על פי נתוניו האישיים של המבוטח. כך למשל, במקרים רבים עלולה חברת ביטוח לסרב לבטח את הקונה החדש מחמת עבר ביטוחי רלוונטי או כל סיבה אחרת. לכן, לא ניתן לכפות עליה התקשרות חדשה עם הקונה, שבעת העברת הבעלות ברכב נתוניו אינם ידועים לה.

בכל מקרה, קריאות אלה לשינוי ההלכה נותרו בחיבורי מלומדים בלבד, והפסיקה שאימצה קו זה הינה מיעוט שבמיעוט.

לטעמי, כל עוד הלכת מרויאת לא שונתה על ידי בית המשפט העליון, ומכח כללי התקדים המחייב, אין בית משפט זה רשאי לסטות מההלכה הפסוקה, שכן אין להפוך את מערכת המשפט ל"מערכת שופטים" (והשווה: רע"א 3749/12 בר עוז נ' סטר (1.8.2013), סעיפים 20 ואילך לחוות דעתו של כב' הנשיא בדימוס א' גרוניס).

1. הנה כי כן, באנו אל השאלה הבאה הטעונה הכרעה – האם התרחשה התאונה לאחר העברת הבעלות ברכב.

שאלה זו מצמיחה שתי שאלות משנה:

האחת – מהו מועד העברת הבעלות ברכב?

השניה – מתי התרחשה התאונה.

1. בכל הנוגע לשאלת המשנה הראשונה, הסוגיה מתעוררת שכן כידוע בהתאם לסעיף 33 לחוק המכר הבעלות בממכר עוברת לקונה במסירתו, אם לא הסכימו הצדדים אחרת.

עוד נוסיף לכך שכידוע, מועד רישום הקונה כבעלים של הרכב אינו קונסטיטוטיבי, ושאלת העברת הבעלות ברכב נבחנת בהתאם להוראות סעיף 33 לחוק המכר (ראיה לכך נמצאת בכותרת אישור משרד התחבורה אשר לשונו "אישור רישום שינוי בעלות ברכב" ולא "אישור על העברת בעלות ברכב").

יחד עם זאת, לא ניתן לאמר שאין כל משמעות לאישור משרד התחבורה . כידוע, הפרקטיקה המקובלת בעיסקאות מכירת רכב משומש, בעיקר בין אנשים פרטיים, נעשות "גב אל גב", דהיינו: מסירת הרכב, תשלום התמורה והעברת הרישום במשרד התחבורה – נעשות במיקשה אחת.

לכן, בהחלט ניתן להניח שככלל, ובהיעדר ראיות אחרות, המועד והשעה המופיעים באישור משרד התחבורה, הם השעה והמועד שבהם הועברה הבעלות ברכב לקונה.

כמובן שאין זו חזקה חלוטה וניתן בכל מקרה להוכיח אחרת.

בענייננו, בהיעדר ראיות סותרות, ניתן איפוא לקבוע כממצא שבעובדה ששעת העברת הבעלות בפיאט היתה 10.36.

1. עתה נותר להכריע בשאלת המשנה השניה - מהו מועד התאונה.

בעניין זה לא הובאו בפני ראיות ברורות.

נהג התובעת הצהיר שהתאונה התרחשה בין השעה 10.30 לבין השעה 11.00, ולא פירט מעבר לכך. כך שייתכן שהתאונה התרחשה הן לפני העברת הבעלות ברכב והן לאחריה.

הנטל להוכיח את חבותה של מגדל כלפי התובעת, בהתאם לסעיף 68(ב) לחוק חוזה ביטוח, מוטל על התובעת. דהיינו, על התובעת להוכיח שבמועד התרחשות התאונה, הבעלים של הרכב היה ניסים, ועל כן על מגדל לפצותה בגין נזקי התאונה - בהתאם לחבותה הביטוחית כלפי ניסים.

מקום ששעת התאונה לא הוכחה ברמה הנדרשת במאזן ההסתברויות, התוצאה היא שהתובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה.

1. סוף דבר, התביעה כנגד הנתבע 1 מתקבלת, אך התביעה כנגד מגדל נדחית.

הנתבע 1 ישלם לתובעת את הסך של 4,145 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כן ישא הנתבע 1 באגרת המשפט ששילמה התובעת, שכר עדיו וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪.

התובעת תישא בשכ"ט עו"ד מגדל בסך של 1,800 ש"ח.

ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, א' ניסן תשע"ז, 28 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.