בעניין: התנגדות לביצוע תביעה ובקשה להארכת מועד

1. ביום 12/1/15 הגישה התובעת כנגד הנתבעת ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה תביעה על סכום קצוב על סך 17,125 ₪. על פי מצב החשבון שצורף לכתב התביעה, סכום התביעה מורכב מחשבוניות שוטפות שהופקו בחודשים 6/14 ו – 7/14, שתי חשבוניות ציוד מיום 29/11/12, 4 חשבוניות ציוד משלושה מועדים שונים בשנת 2013 ו – 7 חשבוניות ציוד משני מועדים שונים בחודש ינואר 2014. כמו-כן כולל סכום התביעה כולל רכיב של הוצאות גבייה בסך של 867 ₪ להם זכאית התובעת, לטענתה, מכוח ההסכם בין הצדדים. לכתב התביעה צורפו נספח לרכישת ציוד קצה מיום 19/1/14, הסכם מכירה מיום 8/1/14, הסכם שדרוג מיום 8/1/14 ואישור משלוח של מכתב התראה.

2. לפי נתוני תיק ההוצאה לפועל בוצעה מסירה מלאה של האזהרה ביום 29/6/15.

3. ביום 1/2/16 הגישה הנתבעת התנגדות ובקשה להארכת מועד. בכל הנוגע לעיתוי הגשת ההתנגדות, טענה הנתבעת כי לא ידעה שנפתחו נגדה הליכי הוצאה לפועל עד לקבלת צו עיקול שנשלח למעסיקה פנחס להט ביום 26/12/15 והתקבל כשבועיים לפני הכנת ההתנגדות. הנתבעת טוענת כי האזהרה לא הומצאה לידיה אלא לאדם אחר שאינו מתגורר עמה, שכן הנתבעת מתגוררת רק עם שני בניה, קטין בן 11 וחייל בצנחנים. לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי עלתה לישראל בשנת 2000 אך בשנת 2004 חזרה למקום מולדתה כדי לטפל באמה החולה ועלתה שוב לישראל רק בשנת 2009. הנתבעת טוענת כי אינה שולטת בשפה העברית והיא מתקשה לקורא מסמכים בשפה העברית, במיוחד מסמכים משפטיים. הנתבעת טוענת כי לפני כשנתיים ניגשה לסניף התובעת בקניון חיפה במטרה לתקן את מכשיר הטלפון המצוי בחזקתה. נטען כי נציגי התובעת החלו לשכנע אותה ליטול שלושה מכשירים נוספים ללא תמורה כיוון שמדובר במכשירים של בני המשפחה. הנתבעת טוענת כי הבהירה לנציגי התובעת כי לא תוכל לחתום על הסכם בשפה העברית כיוון שאינה מבינה מה נכתב בו. נטען כי נציגי התובעת אמרו לה שמדובר בהסכם פורמלי שכן שלושת המכשירים ניתנים לה ללא כל עלות. הנתבעת טוענת כי חתמה על ההסכם מבלי להבין על מה היא חותמת ולמרות שלא היה לה צורך במכשירים נוספים. לאחר זמן קצר החלה הנתבעת לקבל חשבונות נוספים והבינה כי נפלה קורבן. הנתבעת טוענת כי נקלעה לסיחרור כלכלי וחיובים שנשלחו אליה החלו לחזור. הנתבעת טוענת כי לפני כשנה וחצי נציגי התובעת פנו אליה טלפונית והבהירו לה כי החוב עומד על סך של 9,000 ₪. הנתבעת טוענת כי שילמה על חשבון החוב 3,000 ₪ בחודשים יולי, אוגוסט 2014 אך לא שמרה את הקבלות כיוון שלא האמינה שהתובעת תגיש נגדה תביעה על סכום כה גבוה. נטען כי התובעת התנהלה מולה בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן שכן הטעתה אותה תוך ניצול היותה נעדרת הבנה בשפה העברית בדומה למה שנעשה למישהי אחרת כאמור בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה בת.ק. 2988/07.

4. ביום 9/3/16 הוגשה תגובת התובעת. נטען כי כתב התביעה נמסר לאיון רוגוב אשר הזדהה כבן משפחה של הנתבעת וחתם על אישור המסירה. נטען כי הנתבעת נמנעה מלצרף תצהיר של מקבל המסירה ולכן קמה החזקה לפיה אם היתה מצרפת תצהיר, היה התצהיר פועל לחובתה. עוד נטען כי הנתבעת ידעה בפועל על ההליכים שכן התקיימו שיחות טלפון רבות בין הצדדים וננקטו הליכי גבייה מגוונים החל מחודש ספטמבר 2015. לגופו של עניין נטען כי הנתבעת היא לקוחה של התובעת משנת 2012 כאשר הרחיבה מעת לעת את התקשרותה עם התובעת ורכשה מכשירי פלאפון רבים. נטען כי הטענות של הנתבעת מתייחסות לעסקה האחרונה מיום 19/1/14 אולם החוב מורכב בעיקרו מציוד שנרכש בשנים 2012 ו – 2013 ומשימושים לגביהם אין כל טענת הגנה. נטען כי ביום 8/1/14 פנתה הנתבעת בשיחת טלפון לתובעת וביקשה לרכוש שני מכשירי פלאפון. בעקבות שיחה זו, רכשה הנתבעת שני מכשירים דגם סמסונג וסוני אקספריה לאחר שחתמה על הסכמי התקשרות. ביום 19/1/14 רכשה הנתבעת 3 מכשירים מדגם אקר ועוד מכשיר מדגם סוני אקספריה וכן אביזרים למכשירים. נטען כי במעמד הרכישה בוצע שיקוף בעל פה של העסקה תוך הסבר מפורט של עלויות הרכישה ועלויות קודמות בהן חבה הנתבעת. נטען כי ביום 21/1/14 ביקשה הנתבעת מהתובעת לשנות את מסלולי החיוב ובוצע שינוי למסלול מוזל יותר. באותו מעמד ביקשה הנתבעת לברר את תנאי ביטול העסקה מיום 19/1/14 והוסבר לה כי תוכל להחזיר את המכשירים תוך 14 יום. חרף ההסבר, הנתבעת בחרה שלא לבטל את העסקה ולא החזירה את המכשירים. ביום 2/5/14 התקבל מידע מחברת האשראי על ביטול הוראת הקבע. ביום 18/6/14 פנתה הנתבעת לתובעת כדי לברר בנוגע לחוב, קיבלה הסבר ולא התכחשה לאף חיוב. התובעת מכחישה כי בוצע תשלום בסך של 3,000 ₪ כפי שנטען בהתנגדות. נטען כי הנתבעת שילמה רק 1,000 ₪ בעקבות פנייה מיום 6/7/14. לפיכך מבוקש לדחות את ההתנגדות ולחילופין לתת פסק דין חלקי לגבי הסך של 10,678 ₪ שאינו שנוי במחלוקת ולחילופי חילופין להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדת החוב שאינו שנוי במחלוקת.

5. ביום 8/4/16 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת. נטען כי הנתבעת לא מכירה את אותו איון רוגוב שהזדהה כבן משפחה שלה. נטען כי הנתבעת לא ידעה על הליכי ההוצאה לפועל עד שקיבלה הודעה מהמעסיק ולכן ההתנגדות הוגשה במועד. מודגש כי העובדות שנטענו בתגובה אינן נתמכות בתצהיר. נטען כי לא נסתרה טענת הנתבעת לפיה הגיעה ביום 19/1/14 כדי לתקן מכשיר ולא נזקקה לשלושה מכשירים נוספים. נטען כי יש לקזז מסכום התביעה 7,170 ₪ בגין העסקה מיום 19/1/14 וכן 704 ₪ בגין התשלום אותו שילמה הנתבעת בגין אותה עסקה.

6. סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה מסעיף 90 לחוק בתי המשפט ולא מתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי ולכן הפעלתה אינה מותנית בהוכחת קיומו של טעם מיוחד. ברע"א 4538/11 צמח נ' גבאי, קבע בית המשפט העליון כי לשם הכרעה בבקשה להארכת מועד יש לפזול אל עבר ההליך העיקרי ולבחון את סיכויו הלכאוריים. התעלמות מסיכויי ההליך שלשם נקיטה בו מבוקשת האורכה, עלולה לגרום לתוצאות קשות הפוגעות יתר על המידה בבעל הדין המבקש את הארכת המועד.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את ההתנגדות לגבי הציוד שנרכש בשנים 2012 ו – 2013, להאריך את המועד להגשת ההתנגדות לגבי יתרת סכום התביעה תוך חיוב הנתבעת בהוצאות ולהתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדה בסכום מתון, מהטעמים שיפורטו להלן.

8. בכל הנוגע לעיתוי הגשת ההתנגדות, מסרה הנתבעת הסבר מניח את הדעת בדבר המועד בו נודע לה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל אך לא השכילה לתת גרסה מפורטת הנתמכת בתצהיר בכל הנוגע לאישור המסירה של האזהרה. די בעיון באישור המסירה של האזהרה שצורף כנספח ג' להתנגדות ובתצהיר המוסר, כדי להגיע למסקנה כי האזהרה נמסרה לאחיין של הנתבעת ששמו איוון רוגוב. במצב דברים שכזה הנתבעת אמורה היתה לפרט בתצהיר האם יש לה אחיין בשם איוון רוגוב והאם ייתכן כי אחיין זה היה בביתה ברח' הלל 39/2 בחיפה במועד בו נמסרה האזהרה דהיינו 29/6/15 בשעה 10:30. כמו-כן, ככל שהנתבעת האמינה באמת ובתמים בנכונות גרסתה לפיה הגישה את ההתנגדות במועד, היה על הנתבעת להגיש בקשה לקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועד ולכל היותר לבקש הארכת מועד מטעמי זהירות. משלא נעשה הדבר, אני קובע כי ההתנגדות הוגשה באיחור וההסבר למחדל מעורר קושי, במידה המצדיקה חיוב בהוצאות אך אינה מצדיקה סגירת שערי בית המשפט בנוגע לטענות לגביהן יש למבקשת הגנה אפשרית.

9. בכל הנוגע לרכיבי התביעה שעניינם ציוד שנרכש בשנים 2012 ו – 2013, אין לנתבעת הגנה כלשהי שכן הנתבעת ממקדת את טענותיה בציוד שנרכש כשנתיים לפני הגשת ההתנגדות. במסגרת התגובה הדגישה ב"כ התובעת כי אין לנתבעת הגנה כלשהי מפני רכיב תביעה זה. לא מצאתי בתשובה לתגובה כל מענה לטענת התובעת בעניין זה. חיבור אריתמטי של חשבונות הציוד שהופקו בשנים 2012 ו – 2013 מוביל לסך של 5,310 ₪. לגבי רכיב זה של התביעה, אין לנתבעת הגנה אפשרית ולו בדוחק ולכן יש לדחות לגביו את ההתנגדות.

10. באשר לרכיב התביעה שעניינו חיובים שוטפים ורכיבי התביעה שעניינם ציוד שנרכש בחודש ינואר 2014, לוקה גרסת הנתבעת בהעדר פירוט במידה המצדיקה התניית קבלת ההתנגדות בהפקדה. בכל הנוגע לחיוב השוטף נראה כי אין לנתבעת הגנה כלשהי לגבי החלק הארי של החיובים שאינו קשור לתשלום החודשי בגין המכשירים שנרכשו בינואר 2014. על פי החומר המצוי שבפניי לא אוכל לדעת מהו החלק של התשלום החודשי בגין הציוד ולכן אין מקום ליתן פסק דין חלקי בעניין זה. בכל הנוגע למכשירים שנרכשו בינואר 2014, הגרסה כפי שהוצגה בהתנגדות לוקה בהעדר פירוט כיוון שהיא מתייחסת לאירוע אחד במסגרתו הגיעה הנתבעת לתקן מכשיר ויצאה עם שלושה מכשירים, למרות שדי בעיון בכתב התביעה על מצורפיו כדי להבין כי מדובר לפחות בשתי עסקאות של רכישת מכשירים, האחת בעסקת רכישה רגילה והשנייה במסגרת עסקת שדרוג. לכתב התביעה צורפו שלושה הסכמים בעניין זה. מטופס מצב החשבון שצורף לתביעה ניתן להבין כי בחודש ינואר 2014 רכשה הנתבעת שבעה מכשירים. חוסר הפירוט הוחמר לאחר שלא נעשה ניסיון להגיש תצהיר משלים במסגרת התשובה לתגובה. למרות שהתגובה לא נתמכת בתצהיר, ניתן היה לצפות כי לאחר שהתובעת מציגה גרסה מפורטת יותר במסגרת התגובה בצירוף תיעוד של הפעולות כפי שנעשה במחשביה לכאורה בזמן אמת, תנסה הנתבעת להתייחס לגרסה המפורטת הזאת במסגרת התשובה לתגובה. משלא נעשה הדבר, אין מנוס מהמסקנה לפיה טענת ההטעייה לוקה בהעדר פירוט ואין בה התייחסות נדרשת לכל שבעת המכשירים שנרכשו בחודש ינואר 2014, נשוא התביעה. בכל הנוגע לסכום ההפקדה, בהתחשב בעובדה כי הנתבעת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, מצאתי לנכון להסתפק בהפקדה בסכום נמוך יחסית של 1,000 ₪.

11. אשר על כן, אני דוחה את ההתנגדות בנוגע לציוד שנרכש בשנים 2012 עד 2013 בסך של 5,310 ₪. לגבי סכום זה, תוכל התובעת לחדש את הליכי ההוצאה לפועל בתיק מס' 509867-01-15 בכפוף לביצוע הקטנת קרן זמנית בתיק ההוצאה לפועל. באשר ליתרת סכום התביעה, אני מקבל את ההתנגדות בכפוף להפקדת הסך של 1,000 ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 10/6/16. אני מאריך את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

על הדחייה החלקית של ההתנגדות, המהווה פסק דין חלקי, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 יום ממועד קבלת ההחלטה.

על ההחלטה המתנה את קבלת ההתנגדות בהפקדה, יכולה הנתבעת להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה.

ככל שהנתבעת תפקיד את הסך של 1,000 ₪ במועד שנקבע, יובא התיק לעיוני לשם קביעת מועד לישיבת הוכחות בתיק.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ו, 10 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.