על פי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 חייב בתיק הוצאה לפועל שנפתח לביצוע תביעה בסכום קצוב יכול להגיש את ההתנגדות לביצוע התביעה ללשכה שלה הסמכות המקומית לדון בתובענה, ובלבד שיפרט את הטעמים לכך (ראה תקנה 109ב (ב) ו-(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979).

ביהמ"ש המחוזי בירושלים נדרש לשאלה זאת, במסגרת בר"ע (י-ם) 975/09 טכנוקריט (1992) בע"מ נ' כ.ס.מ. הנדסה ובנין בע"מ ( מיום 19/07/09) וקבע:

"ראינו לעיל כי על פי התקנות קובע הנתבע מיהו בית המשפט המוסמך מבחינת המקום לדון בהתנגדותו, כאשר לרשם ההוצאה לפועל לא הוקנה כל שיקול דעת בעניין זה. אלא ששטר ושוברו בצידו: על בחירת הנתבע להתבצע באמצעות הגשת ההתנגדות ללשכה, אשר בבית המשפט שלידה הנו מעוניין לקיים את הדיון בהתנגדות. לכן, כאשר הנתבע מעוניין לקיים את הדיון בבית המשפט, אשר לשיטתו אליו צריך היה להגיש נגדו תובענה על פי תקנות סדר הדין האזרחי, עליו להגיש את ההתנגדות ללשכה שליד בית משפט זה. לעומת זאת, אם הנתבע יבחר להגיש את ההתנגדות ללשכה שבה פתח התובע בהליך, אזי הוא יראה כמי שמחל על טענת חוסר הסמכות המקומית וכמי שהסכים לסמכותו המקומית של בית המשפט שליד לשכה זו."

במקרה דנן, מחלה הנתבעת על טענת חוסר הסמכות המקומית, עת פנתה והגישה התנגדותה ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה שליד בית משפט זה ועל כן טענתה לחוסר סמכות מקומית נדחית על הסף.

לבקשת הנתבע, תידחה שעת הדיון והדיון יתקיים ביום 25/5/16 בשעה 12:30 .

המזכירות תמציא החלטתי זו בפקס למשרדי ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ו, 15 מאי 2016, בהעדר הצדדים.