בפניי תביעה בסך 22,179 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה בין רכב התובע לרכב הנתבעים.

רקע ועובדות

התובע הינו אדם פרטי אשר נהג ברכב נשוא התאונה.

הנתבעת 1 הינה החברה אשר החזיקה בבעלות המשאית עת קרות התאונה.

הנתבעת 2 הינה החברה אשר ביטחה את המשאית את קרות התאונה.

ביום 7.10.15 נהג התובע ברכבו בדרך למקום עבודתו תוך שהוא נוהג בנתיב הימני מבין שני נתיבי נסיעה בכיוון נסיעתו.

לאחר זמן מה, החל הוא מתקרב לכיוון תחנת דלק מצדו הימיני, אליה הוא רצה לפנות ואילו תוך כדי הפניה, פגעה משאית הנתבעים בחלקו האחורי של רכב התובע וכן בדופן השמאלית.

טענות התובע

התובע טוען כי עת הוא נסע בנתיב הימני מבין 2 נתיבים, החל הוא מתקרב לכיוון פניה ימינה לתחנת דלק וכל זאת תוך שהוא מאותת לפנייה ימינה, ותוך ניסיון הכניסה שלו לכיוון תחנת הדלק, החלה משאית הנתבעים אשר נסעה מאחוריו בניסיון עקיפה תוך מהירות מוגברת ובעקבות כך פגעה ברכבו וגרמה לו לנזקים האמורים בכתב התביעה.

טענות הנתבעים

הנתבעים טוענים כי עת נסעה משאית הנתבעים בנתיב נסיעתה במסלול השמאלי מבין שני הנתיבים, התפרץ לפתע רכב התובע אל נתיב נסיעתה ובכך גרם לתאונה האמורה.

דיון והכרעה

בדיון שבפניי נכחו באי כוח הצדדים, התובע בעצמו וכן עד ההגנה.

תחילה, העיד בפניי התובע ובגרסתו החופשית מסר כי נסע בנתיב הימני, כאשר התקרב לכיוון הפניה ימינה לכניסת תחנת הדלק ובעודו מתחיל לבצע את הפניה, ניסתה משאית הנתבעים לעוקפו משמאל ובכך פגעה במוקד האחורי של רכבו וכן בדופן השמאלית.

לאחר מכן, העיד בפניי עד ההגנה, נהג המשאית אשר מסר כי לטענתו התובע סטה לתוך נתיב נסיעתו לצורך הפניה ימינה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, חוות דעת המומחים, בתמונות הנזק ושמעתי את העדים, אני קובע כי דין התביעה להתקבל במלואה ולהלן נימוקיי:

רכב התובע נסע בנתיב הימני שנפתח לצורך כניה לתחנת דלק . עדותו לא נסתרה . אין מחלוקת כי המשאית נסעה מאחוריו ונהג המשאית לא הצביע על גורם שגרם לרכב התובע לסטות שמאלה .

אני קובע כי האחריות לתאונה מוטלת במלואה על נהג הנתבעים וזאת משום שלא שמר על מרחק סביר מן המכונית שלפניו, קרי רכב התובע, וכי נהג הנתבעים הוא נהג הרכב אשר סטה מתוך נתיב נסיעתו לצורך עקיפה.

זאת ועוד, מוקדי הנזק ברכב התובע מצביעים על כך שההתנגשות קרתה שלא מסטיית רכב התובע אלא התנגשותו של נהג הנתבעים שכן, מוקד הנזק הראשון הינו חלקו האחורי של רכב התובע ומוקד הנזק השני הינו דופן שמאלית אחורית.

אילו הייתי מקבל טענתם של הנתבעים, הרי שמוקד הנזק ברכבו של התובע היה צריך שיהיה בחלקו הקדמי שמאלי כפי שאמור להינזק רכב אשר סוטה שמאלה וזאת כאשר הוא נמצא לפניי רכב הנתבעים.

לעניין הנזקים האמורים, אין מקום לפסוק עוגמת נפש כפי שנתבקש בכתב התביעה וזאת על פי הדין המקובל בפסיקה הישראלית.

סוף דבר

התביעה מתקבלת.

הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 ישלמו לתובע סך של 21,179 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55% ובתוספת אגרת בית משפט כפי ששולמה.

התשלום יבוצע תוך 30 יום מיום מתן פסק דין זה.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ח, 27 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.