1. בפניי תביעה שהגישה התובעת לפיצוי בגין נזקים שאירעו לרכבה.
2. מטעם התובעת העיד הנהג שנהג ברכבה, מר בוז'רנו מרדכי (להלן- מרדכי), מרדכי העיד כי הוא נסע ברכבו באזור צומת סגולה, ופנה לאזור תעשיה במקום, תוך שהוא נוהג בצד ימין של הכביש.
3. לפתע הוא הבחין בנהג הנתבעת שיוצא מימינו בנסיעה לאחור, מאזור מסחרי (בהודעה מסר מרדכי שנהג הנתבעת יצא מחניה), ומתיישר על הנתיב בו הוא נסע "אני פתאום רואה אותו מולי שברתי שמאלה ופגעתי בו. הוא הספיק להתיישר על הנתיב ולא הספקתי לראות אותו, הוא היה ישר על הנתיב, ואני שברתי שמאלה ואני שרטתי את דופן שמאל שלו בארגז". הראות במקום הייתה טובה, מרדכי הבחין ברכב הנתבעת כ-15-20 מ', אך לא צפר לו בטרם התאונה.
4. לאחר התאונה הצדדים החליפו פרטים.
5. מטעם הנתבעת העידו שני עדים, הראשון הנהג ברכב, מר אבואנזה נאבס (להלן- אבואנזה), אבואנזה העיד כי הוא העמיס סחורה, כאשר רכבו לא היה מונע והוא חנה על הנתיב הימני, 4 הוינקרים של הרכב שלו דלקו "סיימתי וישבתי ברכב ופתאום הוא נכנס בי מאחורה. סיימתי להעמיס סחורה, נכנסתי לרכב עוד לא הנעתי את הרכב פתאום מכה מאחורה...אני עומד בצד, אני לא הגעתי לכביש הוא הגיע אלי. זה היה לפני הום סנטר. הוא נוסע ממערב למזרח"
6. אבואנזה שלל כי בטרם התאונה הוא יצא בנסיעה לאחור, "אני כל הזמן עומד על הכביש, ואין כניסה לשם. הפנים של הרכב שלי היו לכיוון הנסיעה, סיימתי להעמיס, נכנסתי לרכב עוד לא הספקתי להניע את הרכב והוא נכנס בי הוא נסע מהר, הוא בלם כעבור מאה מטר, הוא בא אלי אחרי התאונה ואמר לי העיקר שהכל בסדר".
7. לטענת אבואנזה, התאונה התרחשה כאשר מרדכי נסע משמאלו, "המראה שלו הוא נגע לי ברכב, אחרי שנתת מכה אצלי בארגז, אז זה נמשך ברכב".
8. אבואנזה העיד כי מאחוריו חנו רכבים אך לא בצמוד אליו אלא כ- 150-200 מ' מאחור.
9. לאחר התאונה, מרדכי בא אליו לאבואנזה, לראות שהכל בסדר, בהמשך אבואנזה נסע עם רכבו קדימה למקום החניה של רכבו של מרדכי להחלפת פרטים.
10. עד תביעה מס' 2 היה מר אבואנזה יוסף (להלן- יוסף), אשר היה עם אבואנזה ברכב. יוסף העיד כי "אני הייתי במקום התאונה, אני זוכר מה קרה שם. אנחנו העמסנו סחורה, עמדנו במקום. הגיע רכב והיה בום... הוא הגיע מאחורה ופגע בנו עם החלק ימני קדמי שלו.".
11. לטענת יוסף, הם עמדו בנתיב הכי ימני על הכביש, בעת התאונה, והתאונה התרחשה כאשר הם גמרו להעמיס, אך ההרכב עדיין לא היה דלוק.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופות שצורפו אליהם, עיינתי בתמונות נזק רכב התובעת ובתמונות מזירת ההתרחשות, ושמעתי את הנהגים המעורבים באירוע, ואת העד מטעם הנתבעת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
2. גרסאות הצדדים סותרות אחת את השניה. זה טוען הרכב יצא מחניה/בית מסחר, התיישר ואז פגעתי בו, וזה טוען כל הזמן עמדתי, הרכב היה מדומם, ולפתע הצד השני פגע בי.
3. לו תתקבל גרסת הנתבעים התביעה תידחה.
4. מהי הגרסה המסתברת יותר?
5. על התובע לשכנע כי גרסתו מסתברת יותר מגרסת הנתבעים. בנסיבות תיק זה, לא עלה בידי התובעת לעמוד בנטל המוטל עליה.
6. עיון בתמונות הנזק ברכב מבוטח התובעת לא תומכות דווקא בגרסת התובעת.
7. רכב מבוטח התובעת נפגע לאורך כל הדופן הימנית. על פי חוות דעת שמאי התובעת, החלפים שניזוקו הם, כנף קדמית ימנית ודופן אחורית ימנית. מראת צד ימין הוחלפה אף היא. עיון בתמונות הנזק מורה על פגיעה במרכז הדופן הימנית, אך פגיעה זו לא נראית פגיעת מעיכה אלא פגיעת שפשוף.
8. נתונים אלו מוליכים למסקנה, כי רכבו של מרדכי הופתע מרכב מבוטח הנתבעת, מה שחייב אותו לסטות לשמאל בכדי להימנע מפגיעה, וכך רכבו התחכך לכל אורך הדופן הימנית. המצב שבפנינו אינו מצב של פגיעת חזית אחור.
9. אפשרות זו לקרות התאונה, יכולה בהחלט להתיישב עם גרסת אבואנזה שנתמכה בעדותו של יוסף, כי הוא עמד ולא זז עובר לתאונה, וכי מרדכי הופתע מסיבה כלשהיא (מרדכי הודה שהופתע) וניסה למנוע את התאונה.
10. אין בחומר הראיות שהוצג בפניי, כל דרך להעדיף את גרסת מרדכי על זו של אבואנזה, שכאמור סותר חזיתית את גרסת מרדכי.
11. ניסיונות ב"כ התובעת בסיכומיו לטעון כי לא ייתכן שאבואנזה, שפרק סחורה, יעמוד במקום רחוק מיעד מקבל הסחורה, ומכאן תמיכה בטענת מרדכי כי אבואנזה יצא בנסיעה לאחור לתוך הכביש, הינה אפשרות, אך זו לא הוכחה, מה גם שאבואנזה עצמו ויוסף סתרו זאת, ועדותם בעניין זה לא הופרכה.
12. מעבר לכך, לתוצאה זהה נגיע גם מכיוון אחר, עדותו של מרדכי עצמו.
13. עיון בעדות מרדכי מורה כי אף הוא טוען כי רכבו של אבואנזה הספיק להתיישר על נתיבו. היינו גם מרדכי, בהגינותו, טען כי אבואנזה התיישר על נתיבו, לא שהתאונה התרחשה בעת שאבואנזה יוצא בנסיעה לאחור. מרדכי גם טוען שהוא הופתע מכך.
14. בנסיבות אלו, כאשר אבואנזה כבר נמצא בנתיב בו מרדכי נוסע, וזה לשיטת מרדכי, הרי ניתן להשקיף על תאונה זו כעל מקרה של אי שמירת מרחק מצד מרדכי, שלא נתן דעתו כדבעי לתנאי הדרך, לא הספיק לבלום ונאלץ כתוצאה מאי שמירת מרחק זו, להסיט את רכבו וכך התרחשה התאונה.
15. גם בהתאם למהלך זה, דין התביעה להידחות.
16. סוף דבר, דין התביעה להידחות. בנסיבות העניין ללא צו להוצאות, ואולם התובעת תישא בשכרם של עדי הנתבעת בסך של 600 ₪.

זכות ערעור כחוק

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ח, 14 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.