1. לפני תביעה כספית ע"ס 33,000 ₪ המוגשת נגד קבלן בגין ליקויים בעבודות שביצע בבית

התובעת אשר לא תוקנו כנדרש חרף פניות חוזרות ונשנות .

2. התובעת הזמינה את הנתבע , קבלן מנוסה המשמש כקבלן הבית של בנק דיסקונט , לשם

ביצוע בניית חדרון של גג ביתה , תיקוני איטום בחיבור בין הגג למעקה , הרס אדניות ואיטום

המקום . תמורת העבודה שילמה התובעת לנתבע 50,800 ₪ . העבודות בוצעו בחודש 11.12 .

יוער כי הצעות המחיר מיום 2.11.12 ומיום 7.11.12 , המהוות את ההסכמים בין הצדדים

, נוסחו באופן כה לא ברור עד כי שני הצדדים התקשו לחלץ מתוכן את תוכן ההסכם

בין הצדדים . חרף האמור לעיל אני מקבל ללא כל הסתייגות את גרסת התובעת בכתב

התביעה בנוגע להיקף העבודות , כיוון שזו מתיישבת עם עדותם של שני הצדדים ועם

כתב האחריות עליו חתם הנתבע בגמר ביצוע העבודה .

3. לאחר גמר ביצוע העבודות הגיע הנתבע לבית התובעת ביום 8.4.13 וחתם על כתב אחריות

לעבודות שיפוץ קומת הגג ברח' סוכות 4 בזו הלשון :

" אני החתום מטה איתן אביב מאשר כי ביצעתי עבודת שיפוץ בבית משפחת גיסלר

לפי המפורט : 1) פירוק אדניות , איטום וריצוף במקום האדניות , בניית חדרון ובניית

סף . מטרת העבודה היתה איטום ומניעת חדירת מים לבית מהגג .

הנני נותן אחריות מלאה על איכות העבודה , איכות "החומרים השחורים" , על האיטום

באופן מוחלט . ( איטום מוחלט בחדרון שהוקם ומניעת חדירת מים מהגג לבית ) .

אחריות זו תקפה למשך 10 שנים מיום חתימתי על מסמך זה .

היה ולא אעסוק בתחום בתקופת האחריות , הנני מתחייב לשלוח מי מטעמי לטיפול

בנדרש ואשא בעלויות הטיפול .

השירות ינתן לא יאוחר מאשר 72 שעות מקבלת הקריאה . " ( להלן " כתב האחריות") .

4. בסעיף 7 לכתב ההגנה אישור הנתבע כי חתם על כתב האחריות . נטען כי התובעת ניסחה

את כתב האחריות והנתבע , לצערו , חתם על כתב אחריות בדיוני ולא סביר , בהתאם

לדרישת התובעת , בנוסח עליו לא חתם מעולם בעבר .

במסגרת הדיון שהתקיים היום הפתיע הנתבע את בית המשפט כאשר טען כי לא חתם

על כתב האחריות . כאשר הופנה לסעיף 7 לכתב ההגנה טען הנתבע כי עברו ארבע שנים והוא

אינו בטוח כי חתם על כתב האחריות ( ע' 5 , ש' 12 עד 16 ) .

לאור האמור בכתב ההגנה , איני מקבל גרסה כבושה זו . אני קובע כי הנתבע חתם על כתב

האחריות ותוכנו מחייב אותו . יוער כי בפתח עדותו הציג בית המשפט לנתבע את הקושי

שמציב בפניו כתב האחריות והנתבע אמר שאין שום בעיה מבחינתו בעניין זה .

5. החל מסוף שנת 2013 ועד סמוך למועד הגשת התביעה פנתה התובעת לנתבע פעמים רבות

בדרישה לתקן נזקי רטיבות בקרבת הגג ובחדרון שבנה הנתבע . הנתבע הגיע לבית התובעת

מספר פעמים וביצע תיקונים . במהלך הדיון לא נסתרה טענת התובעת לפיה לא בכל הפעמים

הגיע הנתבע לביתה תוך 72 שעות כפי שהתחייב בכתב האחריות . הנתבע טוען כי כל

הליקויים תוקנו כנדרש למרות שלחלקם אין קשר לעבודות שביצע הנתבע . התובעת טוענת

כי הליקויים לא תוקנו ולכן היא מבקשת לבצע את התיקונים בדרך שונה , שלא באמצעות

הנתבע . בשנת 2015 נכנס לתמונה מכר של התובעת , עו"ד אילן גרטנר ( להלן "העד") , אשר

שלח מכתב התראה לנתבע שנושא תאריך 4.8.15 . אין מחלוקת כי בעקבות אותו מכתב הגיע

הנתבע פעם נוספת לבית התובעת וביצע עבודות . התובעת טוענת כי גם עבודות אלה לא פתרו

את בעיית הרטיבות , כפי שעולה מהתמונות אותן הגישה במהלך הדיון .

עוד מוסכם כי הצדדים ניהלו מו"מ לפשרה בו היו מעורבים ב"כ הצדדים אך לא הצליחו

ליישב את המחלוקת .

6. התובעת לא צירפה לכתב התביעה חוות דעת מומחה , שהיא הדרך המקובלת להוכחת

ליקויים בעבודת קבלן ועלות תיקונם . עם זאת , צורפה לכתב התביעה הצעת מחיר של חלבי

אמל ובניו איטום בע"מ לביצוע עבודות איטום בגג העליון בעלות של 6,000 ₪ , איטום קירות

מסביב מרפסת מרוצפת בעלות של 5,000 ₪ ואופציה לשש הזרקות בחלק הפנימי של הבית

בעלות של 6,000 ₪ . הסכומים הם ללא מע"מ . התובעת מסבירה כי לעלות המופיעה

בהצעת מחיר זו יש להוסיף את הנזק שנגרם לחפצים בחדרון עקב הרטיבות , שכ"ט עו"ד

, עוגמת נפש וטרדה שנגרמה לה ולבני משפחתה ( בעל סיעודי ואם חולת דמנציה ) .

במהלך הדיון בתביעה צירפה התובעת הצעת מחיר מעודכנת יותר ושונה בתוכנה של

האוטם המורשה יעקב חדאד , בעל העסק טכנו טק , לאיטום המרפסת והגג תמורת

37,000 ₪ לפני מע"מ ( מוצג ת/3 ) .

7. הנתבע , שהיה נסער במהלך הדיון , הגיע לדיון ללא עותק של כתב התביעה והתקשה

להתמודד עם המסמכים שהגישה התובעת במהלך הדיון . הנתבע הדגיש שוב ושוב כי הוא

קבלן מנוסה ובעל שם , שלא נוהג לבצע עבודות שכאלה עבור לקוחות פרטיים . הנתבע הסביר

כי ביצע את העבודה לבקשת החברים של התובעת בבנק דיסקונט , שם משמש הנתבע

כקבלן הבית . זו הסיבה לכך שהנתבע היה מוכן לבצע את העבודה במחיר שאינו רווחי ,

לבצע תיקונים החורגים מתחום האחריות שלו ולוותר על תשלום נוסף בגין אותם תיקונים .

הנתבע טען כי התובעת הגישה את התביעה סתם כי התחשק לה וחזר על תחושתו זו גם לאחר

שבית המשפט סיפר לו כי התובעת לא הגישה תביעות נוספות בעבר לבית משפט זה .

הנתבע הדגיש כי מעולם לא הוגשה נגדו תביעה ומעולם לא נקרא ע"י מזמין עבודה אחר

לחזור על עבודה שביצע . הנתבע טען כי חלק מהליקויים בדירה נובעים מכך שהתובעת

השאירה חלון רפרפת פתוח וחלק אחר נובע מעבודת איש המזגנים . במענה לטענה זו הציגה

התובעת מכתב של מתקין המזגנים המאשר כי עבודתו שלו בוצעה כהלכה .

8. העד אישר כי ראה את הליקויים בבית התובעת גם לאחר שתוקנו ע"י הנתבע .

העד אישר בהגינותו כי הנתבע ידוע כקבלן טוב .

9. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה

מהטעמים שיפורטו להלן .

10. בהעדר חוות דעת של איש מקצוע בדבר התרשלותו של הנתבע ועלות תיקון הנזק , אין

מקום להסתפק בהצעות המחיר השונות כבסיס לקבלת התביעה וקביעת גובה הפיצוי .

לא מדובר בתביעה פשוטה בגין נזק שרכב אחד גרם לרכב אחר בתאונה קלה . נזקים שכאלה

ניתן להוכיח במקרים מתאימים גם ללא חוות דעת שמאי כאשר הנזק הוא נמוך עד כדי העדר

כדאיות כלכלית להזמנת חוות דעת שמאי . לא כך במקרה דנן בו בוצעו עבודות בעלות של

50,800 ₪ ומוגשת תביעה ע"ס 33,000 ₪ .

11. עם זאת , בנסיבות המקרה שלפני אין צורך בקביעה נחרצת לפיה הנתבע התרשל כדי לקבל

את התביעה בחלקה . די לעניין זה באחריות המקיפה שהנתבע לקח על עצמו במסגרת כתב

האחריות , ממנה ניסה להתנער באופן לא מוצלח בכתב ההגנה ובמהלך הדיון . אם הנתבע

סבר כי כתב האחריות הוא בדיוני ולא סביר היה עליו להימנע מלחתום עליו , גם אם הוא

מעוניין לרצות את התובעת , אליה הופנה ע"י חבריה של התובעת בבנק דיסקונט .

12. לא אוכל לקבל את טענת הנתבע לפיה התובעת ניסתה לחסוך ולכן גרמה להיווצרות

הליקויים . טענה זו אינה מתיישבת עם ביצוע עבודה בעלות של 50,800 ₪ . מי שמוכן להשקיע

סכום שכזה בבניית חדרון ופתרון בעיית איטום בגג , מצפה כי השקעתו תוביל לפתרון

בעיית האיטום . לו סבר הנתבע כי עבודתו לא תפתור את בעיית הרטיבות , היה על הנתבע

להבהיר זאת בכתב לתובעת . במקרה דנן , הנתבע לא עשה כן ואף לקח על עצמו אחריות

לפתרון בעיות של מניעת חדירת מים מהגג לבית למשך 10 שנים ממועד מאוחר למועד סיום

העבודה . במהלך הדיון העלה הנתבע טענה חדשה , שנראתה הגיונית ממבט ראשון , לפיה

היקף האחריות מוגבל לגג של החדרון . עם זאת , בחינה מעמיקה של נוסח כתב האחריות

כמכלול מצדיקה להעדיף את פרשנות התובעת לפיה האחריות מתייחסת לגג הבית כולו .

זאת לאור מטרת העבודה שהיא איטום ומניעת חדירת מים לבית מהגג . כך בפרט כאשר

אין מחלוקת כי עבודת הנתבע לא הסתכמה בבניית החדרון .

13. לאור פרק הזמן המשמעותי ( קרוב לשלוש שנים ) שחלף מאז חתימת הנתבע על כתב

האחריות ועד הגשת התביעה , לאור הביקורים הרבים של הנתבע בבית התובעת ולאור

התמונות ועדות העד והתובעת , המלמדים כי הבעיה לא נפתרה , זכאית התובעת לקבל

פיצוי כספי שיאפשר לה לבצע את תיקון הליקויים באמצעות קבלן אחר , חרף כתב

האחריות . יובהר כי תיקון שכזה יקשה על התובעת להעלות טענות בעתיד כלפי הנתבע

מכח כתב האחריות . לאור האמור בסעיף י. של כתב התביעה ולאור דברי התובעת בדיון היום

, נראה כי התובעת מודעת לכך היטב .

14. בהעדר חוות דעת מתאימה , יש לקבוע פיצוי על דרך האומדנא . בקביעת הפיצוי לקחתי

בחשבון כגבול עליון את הסכומים הנקובים בהצעות המחיר . עוד לקחתי בחשבון כי

הנזקים הנטענים לחפצים בחדרון לא פורטו ולא הוכחו . התחשבתי בתמונות המתעדות נזק

משמעותי . התחשבתי בקושי לקשור בין כל הנזקים לבין עבודת הנתבע . התחשבתי גם

בעוגמת הנפש שהיתה מנת חלקה של התובעת במהלך השנים בהם דרשה מהנתבעת לעמוד

בהתחייבות שלקח על עצמו במסגרת כתב האחריות .

לאור האמור לעיל , מצאתי לנכון לפסוק פיצוי על דרך האומדנא בסך של 10,000 ₪ .

לאור התוצאה לפיה התביעה בחלקה , מצאתי לנכון שלא לעשות צו להוצאות .

15. על כן , אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 10,000 ₪ .

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום , אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד

ליום התשלום המלא בפועל .

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום ממועד

קבלתו .

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"ז, 27 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.