1. התובע רכש מהנתבעת מנוע משומש עבור רכבו. לטענתו, שילם עבור המנוע כשסכום זה כולל, לטענתו, סך של 1,100 ₪ באשראי וסך של 1,800 ₪ במזומן.

2. התובע הרכיב את המנוע אצל מוסך "מוסך הכוכב", שילם עבור ההרכבה מכספו סך 2,000 ₪. או אז התברר לו, כי המנוע שהורכב איננו תקין.

3. התובע פנה לנתבעת וביקש כי המנוע הקלוקל יוחלף במנוע תקין.

4. הנתבעת נעתרה לבקשתו והמנוע הקלוקל הוחלף במוסך הנתבעת במנוע תקין, וכן הוחלף חלק נוסף מלבד המנוע. בגין החלפת שני החלקים, שילם התובע לנתבעת סך של 1,720 ₪.

5. לטענת התובע הוא הצטרך להמתין זמן רב למנוע תקין ועל כן נאלץ לשכור רכב והדבר עלה לו 8,000 ₪. מכאן, ביחד הוא תובע סך של 10,000 ₪, שכן הסכום הנתבע כולל 2,000 ₪ בגין החלפת המנוע במוסך הנתבעת.

6. לטענת הנתבעת, אכן המנוע שנמכר לראשונה נמצא לא תקין והיא הביעה נכונות להחליפו ללא עלות נוספת.

7. לטענת הנתבעת, הוצע לתובע מטעמה לקבל את כספו בחזרה בסך של 1,100 ₪, או לחילופין להמתין למנוע, תוך ציון כי מועד ההגעה לוט בערפל ולא ניתן הוודאות לדעת אימתי יגיע מנוע לחזקת הנתבעת. זאת שכן, בתחום זה של מכירת מנועים משומשים, אין כל וודאות באשר למועד בו יסופק מנוע חילופי. לטענת הנתבעת, התובע בחר להמתין והוא שצריך לשאת בכל נזק.

8. כמו כן לטענת הנתבעת, התובע לא הציג כל הוכחה בדבר עלות ההשכרה ועל כן הוא שצריך לשאת בעלותה.

9. גרסת התובע במסגרת הדיון שנערך בפני:

" רכשתי מנוע לרכב שלי מסוג סובארו שנת 2006 מהנתבעת במחיר של 2800 ₪ 1100 באשראי וסך של 1700 במזומן.

ידעתי שהמנוע הזה ישן, הם מרכיבים בעצמם את המנוע במוסך שלהם, בקשתי והם לא היו פנויים , הזמנתי גרר שלקח את המנוע עד לכוכב יעקב בשומרון שם נמצא המוסך לי נמצא.

הרכיבו שם את המנוע , שהוא סיים הוא עשה סיבוב ואמר שהמנוע לא טוב.

דובר על אחריות אני לא יודע כמה....

הם גבו על הרכבת המנוע שילמתי 1720 ₪. אני תובע 9000 ₪ ₪. "

10. גרסת נציג הנתבעת במסגרת הדיון שנערך בפני :

"הוא קנה מנוע משומש, הוא הגיע אלינו לרכוש את המנוע.

אחרי שהוא הרכיב את המנוע הייתה בעיה ברדיאטור.

רק על ההרכבה חייבנו בסך של 1700 ₪. הרדיאטור בנפרד.

הוא הרכיב במקום אחר, זה לא משהו שאפשר ללכת ולקנות, אם רכב מאותו סוג לא עושה תאונה אי אפשר...

בית המשפט צריך להבין שזה ענף מיוחד. אנחנו לא מיצרים מנועים אנחנו חיים על פי מה שהשוק מספק, התובע ידע את זה., כשהתובע הגיע אמרנו לו או שתקבל את הכסף שלך בחזרה 1100 ₪ או שתחכה, והוא אמר כן אני מחכה, הוא השאיר את הרכב."

11. לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים ובחנתי הראיות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקי;

12. ראשית, הנתבעת הציגה "תעודת אחריות" אשר מצביעה על עקרונות ההתקשרות בין הצדדים. הסכם זה לא הוכחש על ידי התובע. בראשיתו של ההסכם נאמר באותיות קידוש לבנה: "האחריות אינה כוללת הוצאות פירוק והרכבה". כן נאמר בהסכם כי "במידה והחלק אינו תקין יוחלף החלק באחר או יוחזר ללקוח הסכום ששולם בעד המוצר בלבד, האחריות אינה כוללת הוצאות בגין פירוק והרכבה הובלה וכיו"ב". מהאמור בהסכם ובהינתן שהאמור בו לא הוכחש על ידי התובע סבורני, כי התובע היה מודע לתוכנו ושמכך עליו לשאת באחריות למשמעויות העולות הימנו. משמע, התובע צריך היה להיות מודע לכך כי הנתבעת אינה אחראית לשאת בעלויות ההרכבה של המנוע המשומש אותו מכרה לתובע.

13. לחובתו של התובע יש לזקוף את העובדה כי הנתבעת הציעה לתובע להשיב את כספו מידית בתמורה למנוע הלא תקין, אך הוא העדיף להמתין להגעת מנוע תחליפי. אני מאמין לנציג הנתבעת באומרו כי לתובע הוצע לשקול באם לקבל את כספו חזרה תמורת המנוע הקלוקל, או שמא להמתין, וכי הוא בחר להמתין למנוע חילופי. משכך, אין להשית על הנתבעת כל הוצאה שהוציא התובע בכדי לשכור רכב מחברת השכרה.

14. הוסיף התובע וטען כי הסכום ששולם על ידו הינו 2,800 ₪ ולא 1,100 ₪. ואולם, התובע הציג לבית משפט חשבונית עסקה על סך של 1,100 ₪ בלבד. מקום שהתובע מציג חשבונית עסקה על סך של 1,100 ₪ הרי שבכך, הוא עצמו מעיד כי העסקה הייתה על סך של 1,100 ₪. חשבונית עסקה היא מסמך המתעד את דרישת התשלום בגין העסקה שנעשתה מול הלקוח והיא מהווה הוכחה כי העסקה בוצעה במחיר הנקוב בה. מקום שלקוח משלם עבור עסקה הן במזומן והן באשראי ומציג חשבונית מס הנוקבת בסכום האשראי בלבד – נוטל הוא סיכון כי סכום העסקה שיוכר הוא הסכום הנקוב בלבד.

15. התוצאה היא שהתביעה נדחית. התובע ישלם הוצאות משפט לנתבעת בסך של 1,000 ₪ תוך 30 יום.

ניתן היום, ז' כסלו תשע"ח, 25 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.