בקשת החייב לשנות תכנית פירעון שאושרה, כך שיוכל לשלם את מלוא סכום תכנית הפירעון באופן מידי ולפדות קרן השתלמות בערכה נטו (דהיינו, ערך הפדיון בהפחתת המיסוי בשיעור 48%) או מתן הוראה לפדיון מידי של קרן ההשתלמות, תוך תשלום המס החל עליה.

רקע

1. על פי הדוח המסכם שהגישה בעלת התפקיד לקראת הדיון שהתקיים ביום 8.2.18, אושרו נגד החייב תביעות חוב בסכום של כ- 278,000 ₪, הצטבר בקופה סכום של כ- 25,000 ₪; החייב יליד 1962, נשוי בשנית; בעל נכסים פיננסיים מוגנים בסכומים משמעותיים.

מדובר בהליך שני של החייב, לאחר שב- 14.7.04 ניתן לו הפטר.

המנהלת המיוחדת פירטה שהחייב לא המציא תדפיס מסלקה פנסיונית עדכני ומלא.

המנהלת המיוחדת הייתה סבורה שיש להגדיר לחייב תכנית פירעון על פיה ישלם 100% מתביעות החוב שאושרו, בנוסף להוצאות ההליך.

1. במהלך הדיון שהתקיים ביום 8.2.18, הגיעו הצדדים להסכמה לתכנית פירעון, על פיה כנגד העשרת הקופה בסכום של 180,000 ₪ בתשלומים חודשיים שלא יפחתו מ – 3,000 ₪, ובנוסף לנכסים המוקנים לקופה, יהיה החייב זכאי להפטר.

בדיון דיווח ב"כ החייב שיש לחייב קרן השתלמות לא פעילה בחברת הראל, בה הצטברו כספים.

בית המשפט נתן תוקף של החלטה להסכמה הצדדים ונקבע שאם יעמוד החייב בתכנית הפירעון הנ"ל, יינתן לו הפטר.

הבקשה וטענות הצדדים

1. זמן קצר לאחר הדיון, ביקש החייב לפדות את קרן ההשתלמות או לממש אותה, לאחר מכן להשלים את הסכום בקופה, על מנת שיהיה זכאי להפטר.

לטענתו, בקרן ההשתלמות הצטבר סכום של 35,563 ₪, אך מועד הנזילות הוא רק בחודש פברואר 2022. עד אז חל על הקרן חיוב במס בשיעור 48%, לכן שוויה נכון להיום מסתכם ב- 18,441 ₪.

1. הנאמנת השיבה שהבסיס לחישוב הסכום הכולל של תכנית הפירעון הינו 180,000 ₪, בתוספת הנכסים המוקנים לקופה, לרבות הסכום המצוי בקרן ההשתלמות. לטענת הנאמנת, הפחתת הסכום הכולל בשים לב לכך שהחייב מבקש לשהות בהליך תקופה קצרה יותר, דורשת את אישור הנושים.

בהחלטתי מיום 2.5.18 קבעתי שעל הנאמנת להשלים את תשובתה.

ב- 8.5.18 חזרה הנאמנת על עמדתה כי הפחתת סכום תכנית הפירעון דורשת הסכמת הנושים.

הנאמנת הוסיפה שאין בידיה נתונים על מלוא הנכסים הפיננסיים של החייב ותנאי מימושן.

בדיון התייחס ב"כ החייב לקרן כאל "קרן השתלמות לא פעילה".

הנאמנת סבורה שהאצת תכנית הפירעון אינה כוללת האצת מימושים. לכן, לעמדת הנאמנת, יש להתייחס לקרן ההשתלמות בערכה המלא, דהיינו 35,463 ₪.

1. החייב לא הגיב לתשובת הנאמנת.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני דוחה את בקשת החייב, מהנימוקים שיפורטו להלן.
2. החייב לא ניצל את זכותו להגיב לתשובת הנאמנת, ומכך יש להסיק שהוא מסכים עם טענות הנאמנת, דהיינו שהבסיס לאישור תכנית הפירעון היה שהסכום שהקופה תועשר יעמוד לפחות על כ- 215,000 ₪.
3. המחלוקת העיקרית בין החייב לב"כ המנהלת המיוחדת בדיון הייתה בנוגע לקרן ההשתלמות. החייב לא ציין בדיון שהקרן אינה נזילה, אלא התייחס אליה כאל " קרן השתלמות לא פעילה", וטען שבכוונתו הייתה לפרוע את הקרן לצורך טיפולי שיניים, דבר שיצר מצג כאילו מדובר בקרן נזילה.
4. בדיון אשר התקיים ביום 8.2.18 יצר החייב מצג כאילו אין ביכולתו להעשיר את הקופה בסכום שנדרש על ידי הנאמנת, והעיד: "... אני מאז בקושי חי. אני בשלוש שנים אחרונות עובר סיוטיים. אני לא מרוויח כפי שהיא מציינת. אני נשוי לאישה עם הפרדת רכוש מוחלטת. גם אם יהפכו את הכל אין לי הנכס. אני מרוויח 7 ומשהו אלף שקלים. עומדים לפטר אותי בגלל ההליך. אני לא בדיוק חי עם האישה הזאת, אני אמור להיפרד ממנה ולהשכיר בית. אבל להשכיר בית אני לא יכול. אין לי כסף לשיניים. אני מסוכסך עם אחיות שלי כי אני כל הזמן מבקש 200 שקלים. אין לי מה לעשות. אם רוצים לקחת את החיים שלי שיקחו. אבקש לסיים את התיק היום, אני לא מסוגל יותר ואני מבקש שיעזרו לי בסכום סביר. אני מסיים את החודש ביום 5 לחודש, ואין לי כסף לשלם את המקום שבו אני חי. אני עושה את מה שאני צריך לעשות.". ובהמשך: "המנהלת המיוחדת אמרה שהיא רוצה לעזור לי. לי אין שיניים, וחשבתי שהסכום של 180,000 ובנוסף לכסף ששילמתי די בו ואוכל להשתמש בכספים בקרן השתלמות לשיניים. זאת הסיבה שביקשתי הפסקה. אני מבקש את עזרת בית המשפט.".

במהלך הדיון ויתרה הנאמנת על דרישתה להעמדת הקופה על סכום שיאפשר חלוקת דיבידנד בשיעור 100%, והסתפקה בתכנית הפירעון כפי שפורט לעיל.

1. כחודש לאחר הדיון ביקש החייב לשלם את הסכום שנקבע, 180,000 ₪, באופן מידי ולהוסיף סכום של 18,441 ₪ לפדיון קרן ההשתלמות, שלטענתו הצטבר בה סכום של 35,463 ₪.

בקשתו זו של החייב יוצרת ספקות רבים אם עדותו של החייב בפני בית המשפט הייתה כנה. אם יש ביכולתו לשלם סכום של 180,000 ₪ כחודש לאחר הדיון, לא ברור מדוע נכון למחוק חלק מחובותיו ובכל מקרה, ברור שאין מקום לוותר על נכסים המוקנים לקופה.

1. על פי תלושי השכר (צורפו לתגובת החייב מיום 26.4.17 בבקשה 1), המעסיק של החייב והחייב ממשיכים להפריש כספים לקרן השתלמות.

לכן, במועד שאחת מקרנות ההשתלמות של החייבת תהפוך לנזילה, ניתן יהיה לממש את כל קרנות ההשתלמות לטובת הקופה, ללא מס (וכידוע, גם אם הכספים אינם מופרשים לקופה נושא בקשה זו, הרי שניתן יהיה להשליך וותק בבוא היום, כך שניתן יהיה לפרוע את כל קרנות ההשתלמות של החייב ללא מס).

נוכח האמור, בכל מקרה על החייב לספק לנאמנת נתונים על כל הנכסים הפיננסיים שלו, על מנת שתבחן אם הם מוקנים לקופה אם לאו.

כמו כן, כפי שהעירה ב"כ הנאמנת בדיון, אם החייב יפוטר מעבודתו, גם מלוא סכום פיצויי הפיטורין מוקנה לקופה. על רקע הצהרתו של החייב שהוא עומד להיות מפוטר, עליו לעדכן את הנאמנת בדבר סטטוס העסקה שלו.

התוצאה

1. אני דוחה את בקשת החייב לפדות את קרן ההשתלמות בסכום של 18,441 ₪ או לפדות אותה בטרם מועד הנזילות.

לאחר שהנאמנת תסיים את כל בדיקותיה ותקבל מהחייב את כל הנתונים הדרושים לה, תישקל אפשרות לאפשר לחייב לפדות את קרן ההשתלמות (למעשה, כל קרנות ההשתלמות), כנגד מלוא ערכה.

1. החייב יעביר לנאמנת תדפיס מסלקה פנסיונית מלא וכן תדפיסים עדכניים של כל נכסיו הפיננסיים, בהם מפורט אופי הנכסים הפיננסיים ומעמדם.

מבלי לגרוע מהאמור, ימציא החייב תדפיסים עדכניים של כל קרנות ההשתלמות שלו, כולל אלו אליהן מופרשים הכספים.

1. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, החייב יצהיר שאין ברשותו נכסים כלשהם עליהם לא דיווח, כולל כי לא קיימים נכסים פיננסיים עליהם לא הצהיר.
2. החייב יודיע לנאמנת את סטטוס העסקתו והאם הוא קיבל הודעה על פיטורין.
3. אם תהיה הנאמנת סבורה שיש לבחון את מקור הכספים לתשלום הסכום של כ- 200,000 ₪ שמציע החייב, היא רשאית לעשות זאת.
4. לאחר שהחייב ימסור לנאמנת את כל הנתונים הנ"ל, תעדכן הנאמנת.

הנאמנת תבחן אם ובאיזה סכום יכול החייב לפדות את כל נכסיו הפיננסים המוקנים לקופה.

(אין באמור כדי להגביל את הבקשות שרשאית הנאמנת להגיש, אם תהיה סבורה שהחייב הציג מצגי שווא בדיון).

ניתנה היום, י' תמוז תשע"ח, 23 יוני 2018, בהעדר הצדדים.