כללי:

1. בפני שני תיקים שאוחדו.

האחד, תא"מ 48815-02-16 שנפתח כנגד הנתבעים 1 ו 2 מכוח שטר חוב שמספרו 102534 מיום 6.10.13 על סך 16,142.18 ₪.

השני, תא"מ 8515-07-16 שנפתח כנגד הנתבע 3 מכוח שטר חוב שמספרו 102535 על סך של 16,142.68 ₪.

2. ביום 21.5.18 התנהל דיון הוכחות בתיק.

מטעם התובעת נשמעו עדויותיהם של מר ארז דר ומר עמי עזרא.

מטעם הנתבעים נשמעו עדויותיהם של הנתבעים 1 ו-3 ומר אלי עוזר.

הצדדים סיכומו טענותיהם בכתב.

רקע כללי:

3. ביום 6.10.13 נחתם הסכם תנאי סחר וקידום מכירות ע"י אלשר כח אדם יזמות והשקעות בע"מ (להלן: "ההסכם" ו "אלשר").

4. חברת אלשר הקימה מסעדה בשם "ווקי טוקי".

5. הסכם זה אינו חתום ע"י התובעת אך נציגיה אישורו את נפקותו והצדדים פעלו מכוחו (ר' עמ' 5 ש' 24 לפרוטוקול ועמ' 13 ש' 26 לפרוטוקול)

6. במסגרת ההסכם התובעת נתנה לאלשר הקדמת עמלת מחזור בסך של 23,000 ₪ (ר' סע' 7 להסכם) וכן נקבע כי אלשר תפקיד אצל התובעת ערבות בנקאית אוטונומית בסך של 10,000 ₪ (ר' סע' 15 להסכם).

7. אין מחלוקת בין הצדדים שהסך של 23,000 ₪ הועבר מהתובעת לאלשר והערבות בסך של 10,000 ₪ חולטה ע"י התובעת.

8. בסעיף 14 להסכם נקבע כי ייחתם שטר חוב.

9. הנתבעים 1 ו 2 מאשרים את חתימתם על שטר החוב שמספרו 102534.

10. הנתבע 3 מכחיש את חתימתו על שטר החוב שמספרו 102535.

11. לטענת הנתבעים ביום 6.4.14 מכרה חברת כ.ח. שירותי גמר וצבע לבניין את כל מניותיה באלשר למר יצחק איליאדז'נוב (להלן: "יצחק") שלקח על עצמו את התחייבויותיה וזכויותיה של אלשר.

12. ביום 5.8.14 מכרו מר אלי עוזר והנתבע 2 את זכיותיהם באלשר ליצחק.

השאלות שבמחלוקת:

13. שתי השאלות אשר עומדות בפני במחלוקת הינן:

א. האם הנתבעים מסרו לתובעת הודעה על העברת המניות של אלשר ליצחק, באופן שהוא מקבל עליו את כל התחייבויותיה וזכויותיה.

ב. האם הנתבע 3 חתום על שטר החוב שמספרו 102535.

דיון והכרעה:

הודעה בדבר העברת המניות:

14. השניים שקשורים לסוגיית ההודעה בדבר העברת המניות של אלשר ליצחק הינם מר עמי עזרא מטעם התובעת ומר אלי עוזר מטעם הנתבעים.

15. כאמור בתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעים, המידע בעניין זה נמסר להם ממר אלי עוזר. דהיינו, עדותם בסוגיה זו הינה בגדר עדות מפי השמועה.

16. מר עמי עזרא העיד כי מר עוזר הודיע לו במהלך החודשים אפריל עד יוני 2014 שבכוונתו להעביר את הניהול לידיו של יצחק.

האמור בא לכדי ביטוי בדברים הבאים:

"ש. כתוב בתצהירך חצי שנה או 8 חודשים הודיע אלי שהוא עוזב. אם הנקודה הוקמה באוקטובר והודע לך לגבי עזיבה שלו, מדובר בין אפריל ליוני 2014.

ת. הודע לי שהשיקים כל ההתנהלות היתה מול יצחק, לא הודע לי שהוחלפו בעלי מניות, לא הביא לי את השטר חוב, לא הודע לי, אמר לי שההתנהלות תהיה מול יצחק, הייתי פודה מול יצחק.

ש. אתה חתום כי הוא עוזב ומעביר.

ת. ההתנהלות היתה מול אלי, לא אף אחד מהשותפים, אלי הודיע לי שאני עוזב וכל ההתנהלות מול יצחק." (ר' עמ' 15 ש' 24-30 לפרוטוקול).

מר עזרא נשאל על האמור פעם נוספת והשיב:

"ש. אלי מודיע בטלפון שעוזב ומעביר את הניהול ליצחק ולא מודיע לך על האחרים.

ת. כן.

ש. כאשר עובדתית אני אומר לך שחברת כח עזבה באפריל 2014 ויחד עם אלי נעשתה מכירת מניות של מר שרון עוזר – מה ההיגיון שאלי יעביר הודעה לגבי עצמו ולא לגבי אחרים.

ת. אלי ניהל את העסק, הם לא היו קשורים, יש מקומות שיש 8-10 שותפים, יש אחד שמתנהלים מולו.

ש. אלי מודיע לך שעוזב את העסק ויצחק ינהל במקומו, תיארת פרוצדורה של בעל מניות שחתום על שטר, מדוע לא ביצעת פרוצדורה של העברה ולא הודעת שבעל המניות עזב.

ת. אף אחד לא אמר לי שבעל המניות עוזב, שיש החלפת מניות, אלי אמר שעוזב את העסק בניהול שלו.

ש. למעשה אתה טוען היום שאלי הודיע לך שרק עוזב את הניהול ולא מניות, לא מעביר מניות.

ת. ברור, אם הייתי יודע מכל זה לא היינו פה היום." (ר' עמ' 17 ש' 1-6 לפרוטוקול).

17. מר עזרא השיב באופן עקבי כי מבחינתו מר עוזר ניהל את העסק והאחרון הודיע לו שהוא עוזב את העסק ומעביר הניהול ליצחק. מר עזרא הוסיף וציין כי לא היה לו קשר ישיר עם בעלי המניות (הנתבעים) בנוגע לניהול העסק.

18. מר עזרא חזר והדגיש באופן שאינו משתמע לשני פנים כי לא נמסרה לו כל הודעה ממר עוזר בנוגע להליך של העברת מניות.

19. בהתאם לעדותו של מר עזרא, שחזר אחר דברים אלו מספר פעמים במהלך עדותו, קיים נוהל העברת מניות אצל התובעת לפיו:

"ש. יכול לבוא בעל מניות לומר העברתי, לא צריך להראות לך אסמכתא שהעביר מניות או הסכם כזה או אחר.

ת. מכיר לי את הבעלים החדש, זה מספיק. אני דורש חוב, במידה ויש.

במידה ויש חוב משלם את החוב ואני עושה העברת בעלות חדש. מהבעלים החדש אני מתנהל התנהלות חדשה רגילה, ניירת, הקמה, הסכם סחר - תלוי מה." (ר' עמ' 15 ש' 8-10 לפרוטוקול).

(ר' בנוסף עמ' 18 ש' 8-10 לפרוטוקול).

20. עדותו זו של מר עזרא נתמכה בעדותו של מר ארז דר בדברים הבאים:

"ש. מפנה לתצהירו של מר עזרא, סעיף 6, הוא מעיד כי מר אלי עוזר הודיע לו שהוא עוזב, מעביר את הכל לאדם בשם יצחק. אכן בהמשך התנהל מול אדם בשם יצחק.

אתה מוכן להסביר לי את הסתירה בין הדרים, מצד אחד עמי עזרא שעובד אצל התובעת.

ת. החברה מבחינה משפטית היא מי שמתנהלת, הלקוח שלנו וכל מי שחתם כלפיה ערב כלפיה. אילו היו מדווחים לנו העסק נמכר היינו מכריחים לבצע העברת בעלות, שנית, אנו באגף כספים לא קיבלנו הודעה על מכירת מניות ומכירת העסק. יש תיקים בהם מקבלים הודעה שהחברה נמכרה והמניות הועברו למישהו אחר, במצב כמו כאן שיש יתרת הקדמת הנחות מבעלות מקורית, מוציאים מכתב בו מודיעים לבעלי המניות שמכרו את המניות מבחינתנו הם נשארים ערבים לסכום הקדמת הנחות עד שסכום ההקדמה ינוצל במלואו." (ר' עמ' 6 ש' 20-28 לפרוטוקול).

21. שני העדים מטעם התובעת העידו באופן ברור כי מקום בו מתקבלת הודעה על העברת מניות, מבוצעת העברת בעלות אצל התובעת. מר דר הוסיף וציין כי כנוהל נשלח מכתב לבעלי המניות הרשומים אצל התובעת כי הם נשארים ערבים לחוב.

22. עדותם של שני העדים מטעם התובעת היתה עקבית. לא מצאתי סתירות בנוגע לאופן ההתנהלות אצל התובעת בין עדויות שני העדים ומצאתי כי קיים הגיון בנוהל זה.

23. אין מחלוקת בין הצדדים כי לא נמסרה כל הודעה בכתב לתובעת מאת מר עוזר או מי מהנתבעים בנוגע להעברת המניות.

24. מנגד, מטעם הנתבעים העיד מר עוזר.

25. מעדותו של מר עוזר עולה כי הנ"ל היה הרוח החיה בניהול העסק והוא זה שהפעיל את המסעדה (ר' עמ' 24 ש' 19-20 לפרוטוקול).

26. מר עוזר העיד כי בפגישה בחודש יולי 2014, הודיע למר עזרא כי אלשר והנתבעים מעבירים את מניותיהם לידיו של יצחק, על כל המשתמע מכך. (ר' עמ' 25 ש' 13-16 לפרוטוקול ועמ' 25 ש' 23-26 לפרוטוקול)

27. מר עוזר הוסיף וציין כי כך נהג כלפי כל הספקים אשר עמם התקשר בית העסק וכן שמסר הודעה מפורשת על האמור למר עזרא, אשר המשיך להתנהל אל מול מר יצחק ואף החליט לפטור אותו מהחוב בתיק.

28. התרשמתי מעדותו של מר עוזר כי הבין היטב את המשמעות וההשלכות שיש בהעברת הזכויות והחובות למר יצחק ביחס לספקים השונים והבנק.

29. בהיעדר כל אסמכתא בכתב על הודעה בדבר העברת המניות ובהתאם לעדויותיהם של מר עזרא ומר עוזר בנוגע לשיח ודברים שהתנהל ביניהם, עסקינן לכל היותר במצב של גרסה מול גרסה.

30. לא מצאתי בעדותו של מר עוזר כל ראיה שיש בה כדי להטות כפות המאזניים לטובת גרסתו.

31. הנטל להוכיח כי נמסרה הודעה מפורשת ומפורטת בנוגע להעברת המניות למר יצחק ולא רק הודעה בדבר העברת הניהול לידיו של מר יצחק נופל לפתחם של הנתבעים – שלא עמדו בנטל זה.

32. נוסף בזאת, יש לזקוף לרעת הנתבעים את העובדה שמר יצחק לא זומן למתן עדות מטעמם. יכול והיה בעדותו של מר יצחק כדי לתמוך בגרסת הנתבעים לכך שהיה ברור לתובעת שבוצעה העברת בעלות וזו המשיכה להתנהל מולו כבעלים.

הלכה היא שאי זימונו של עד תעמוד לרעת הצד אשר נמנע מלהביאו למתן עדות.

33. לאור המפורט לעיל, טענת הנתבעים כי נמסרה לתובעת הודעה בדבר העברת הבעלות למר יצחק נדחית בזאת.

34. במאמר מוסגר אציין כי הבקשה לביצוע שטר הוגשה גם כנגד אלשר אך זו לא הגישה התנגדות לביצוע שטר.

תא"מ 8515-07-16 – הנתבע 3:

35. לטענת הנתבע 3 הוא אינו חתום על שטר החוב והסכם הסחר.

36. כל העדים שהעידו בפני מטעם הנתבעים, העידו כי הנתבע 3 לא נכח במעמד חתימה על הסכם ההתקשרות ושטר החוב.

לראיה כי נעשה שטר חוב נפרד בנוגע לנתבע 3.

37. הנתבע 3 צירף לתצהירו דוגמא של חתימה בבנק מעודכנת ליום 3.9.08 וחתימה נוספת מחודש 11/15. מבלי לקבוע מסמרות ומתוך הבנה כי בית המשפט אינו מומחה בתחום כתב היד, נחזה כי אין כל דמיון בין החתימה שעל השטר נשוא ההליך לבין דוגמאות החתימה שהוצגו בפני.

38. נוכח זאת שהנתבע 3 העלה טענה כי אינו חתום על השטר ויש ראשית ראיה לטענה זו, נטל השכנוע להוכיח כי הנתבע 3 אכן חתום על שטר החוב נופל לפתחה של התובעת.

בסוגיה זו מקובלים עלי טענותיו של הנתבע 3 בסיכומיו בנוגע לנטל השכנוע והאופן בו ניתן להוכיח זאת (ר' סע' 17 ו 18 לסיכומי הנתבעים).

39. לאחר ששמעתי טענות הצדדים שקלתי טענותיהם ועיינתי בראיותיהם, הגעתי למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל זה שמוטל לפתחה.

40. התובעת תומכת טענותיה אך בתצהירו של מר עזרא. בתצהיר זה נרשם:

"אני שב ומצהיר כי ככל שיש בתחתית השטר אישור כי השטר נחתם בפני כי אז המשמעות היא שעל פי הנוהל השגרתי לפיו אני פועל היו בפני החותמים הזדהו וחתמו בפני. אם לא כך היה מתנהל מעמד החתימה לא הייתי חותם בתחתית השטר על אישור החתימה".

מהאמור משתמע כי מר עזרא אינו זוכר באופן ישיר אם הנתבע 3 חתם בפניו אם לאו והלה מסתמך על הנוהל הקיים. כל זאת לעומת עדותם הנחרצת של הנתבעים לכך שהנתבע 3 לא היה נוכח במעמד זה ולא חתם על השטר.

41. נוסף בזאת, אין להתעלם מכך כי מדובר בשני שטרי חוב שמספרם עוקב. מר עזרא העיד כי שני השטרות נעשו באותו היום וגם נתן הסבר מדוע נדרשו שני שטרות.

42. דא עקא, השטר עליו חתומים הנתבעים 1 ו 2 נחתם ביום 6.10.13. על פניו נחזה כי השטר עליו לכאורה חתם הנתבע 3 נעשה ביום 1.10.15. מר עזרא התייחס לאמור בדברים הבאים:

"ש. מציג שטר חוב 102535 – אישורו נעשה באוקטובר 2015.

ת. מעיין ומשיב, שניהם היו ביחד.

ש. לפי שטר החוב, אם רשום 1.10.15.

ת. 6.10.15. החתימה שלי אני רואה אותה.

שניהם התבצעו ביחד, אותו רגע.

זה לא 15 זה 13.

ש. אתה מעיד שפה רשום 6.10.13 זהה למה שרשום 1.10. או 6.10.13.

ת. שניהם היו אותו יום. בחותמת חותמים מורשי חתימה, סעיף למעלה רשום שמורשים לחתום מורשי חתימה.

ש. מדוע לא חתמת על שטר אחד.

ת. יש מקום רק לשלושה בשטר, סעיף 1 זה חברה.

רואים חותמת." (ר' עמ' 18 ש' 13-23 לפרוטוקול).

43. התרשמתי כי מר עזרא נמנע מלהשיב מלהשיב באופן מפורש וישיר לשאלת ב"כ התובעת בחקירתו הנגדית אם לגרסתו התאריכים בשני השטרות זהים.

44. מהטעמים המפורטים לעיל, התובעת לא עמדה בנטל הראיה שמוטל לפתחה להוכיח כי הנתבע 3 חתם בפני מר עזרא על שטר החוב.

45. לא נעלמה מעיני טענת התובעת בסיכומיה לשאלה מי נכח בפגישה עם מר עזרא, אך לא מצאתי כי די באמור כדי שהתובעת תעמוד בנטל שמוטל לפתחה להוכיח חתימתו של הנתבע 3 על השטר.

סוף דבר:

46. מאחר וטענת הנתבעים כי נמסרה הודעה בדבר העברת הבעלות לתובעת נדחתה, התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 בתא"מ 48815-02-16 מתקבלת בזאת, הליכי ההוצל"פ כנגדם משופעלים ושניהם, ביחד ולחוד, יישאו בהוצאות התובעת בגין ניהול ההליך בסך של 600 ₪ אגרת בימ"ש וסך 7,500 ₪ שכר טרחת עו"ד.

ככל שניתן סכום האגרה ושכר טרחת עו"ד יתווספו לגובה החוב שבתיק ההוצאה לפועל.

האגרות תישאנה הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומן בפועל בקופת בימ"ש ועד ליום התשלום המלא בפועל.

רכיב שכר הטרחה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

47. בכל הנוגע לגובה החוב שבתיק ההוצל"פ, ככל והחוב שמועדכן בתיק כולל גם תשלום החשבונית, התובעת תדאג להפחתת סכום זה מהחוב.

48. התביעה בתא"מ 8515-07-16 נדחית בזאת.

תיק ההוצל"פ כנגד הנתבע מר מני חזיזה ייסגר.

בהתחשב בזאת שההליך מטעמו של הנתבע 3 התנהל ביחד עם ההליך כנגד הנתבעים 1 ו-2 עם אותו הייצוג, התובעת תישא בהוצאות הנתבע 3 בסך של 3,000 ₪.

49. המזכירות תחזיר את השטר המקורי שמספרו 102534 (סומן ת/1) לידי התובעת. המזכירות תשאיר בידיה את צילום של השטר.

השטר שמספרו 102535 (סומן ת/2) יוחזר לידיו של הנתבע 3 לאחר 60 ימים מהיום.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי מרכז – לוד.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ח, 02 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.