רקע

1. לפניי תביעה במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים לשלם לה סך כולל של
12,809 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לרכבה מסוג מאזדה כתוצאה מתאונה שארעה ביום 25.8.16 ברחוב המפוח ברחובות.

2. לצדדים גרסאות שונות לנסיבות התרחשות התאונה וכל צד מגלגל את האחריות לקרות התאונה ולנזקיה לפתחו של משנהו.

הדיון בתביעה

3. בדיון שהתקיים לפניי העידו הנהג ברכב התובעת, אחיה מר בן שלמה (להלן: "בן") והנתבע 3 (להלן: "ג'וני"). (ההדגשות בציטוטים מפרוטוקול הדיון אינן מופיעות במקור והן שלי. כמו כן, תוקנו שגיאות כתיב קלות – א.ד.)

טענות התובעת

4. חן נהג ברכבה, ברחוב המפוח ברחובות, רכב הנהוג על ידי ג'וני לא ציית לתמרור האט ותן זכות קדימה נכנס לצומת ופגע ברכבה בצדו השמאלי.

טענות הנתבעים

5. במועד התאונה, ג'וני הגיע לצומת במטרה לפנות שמאלה, עצר את הרכב כדי לוודא שהשטח פנוי, החל בפניה שמאלה ולפתע רכב התובעת יצא מחניון מכוניות שממול, נכנס לצומת במהירות מופרזת, בעת שרכב הנתבעים כבר היה זה מכבר בתוך הצומת, ובכך גרם להתרחשות התאונה. הנתבעים מדגישים כי ג'וני עצר עצירה מוחלטת ווידא שהצומת פנוי טרם החל בפניה. האחריות הבלעדית לקרות התאונה, מוטלת על בן בלבד, אשר נסע במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך והתפרץ לצומת לא פנוי. בכל מקרה, גם לו חלילה בית המשפט יקבל את גרסת התובעת לקרות התאונה, הרי שיש להשית על ג'וני אשם תורם משמעותי לקרות התאונה.

6. במהלך הדיון טען חן כי ברשותו סרטון ממצלמת אבטחה של עסק המצוי במקום התאונה, שלטענתו מאמת את גרסת התובעת לקרות התאונה. לטענת בן הם פנו לעסק שני כדי לקבל את סרטון האבטחה שלו, אך נענו בסירוב. לטענת ג'וני הייתה מוטלת חובה על התובעת כמי שנטל הוכחת התביעה מוטל עליה להביא גם את סרטון האבטחה השני.

עדותו של בן

7. "אני הגעתי מכיכר. .... הגעתי לכיכר בה פניתי שמאלה לרחוב המפוח 5 בו הכביש נמשך עד המוסך שלי שנקרא מוסך גיא בנאי שהוא מוסך אחרון בשדרה. לא הייתה שום סיבה לעצור בחנייה, נסעתי ישירות עם הרכב למוסך, הבן אדם ראיתי שהוא מתכוון לפנות ימינה הוא התחרט והמשיך לנסוע ישר ונכנס בי בצד, ואז ביקשתי ממנו פרטים והוא לא היה מוכן לקחת אחריות, למרות שבאו אנשים והוא גירש אותם..." (ש' 22-18 עמ' 4 לפר').

עדותו של ג'וני

8. "הגעתי לצומת במפוח 14 עצרתי לחלוטין ורואים זאת בסרטון, וכשאני הייתי באמצע הכביש באמצע הצומת הבן אדם הגיח מהחניון של יוחננוף. אני אותתי לפנות שמאלה. אין שדה ראיה לבן ולכן הוא בא לברוח כי הוא נסע מהר הוא יצא מהחניון בצורה מהירה. בסרטון שהוא צילם לא רואים מאיפה הוא יצא. הוא צילם בסרטון לא צילם מאיפה הוא הגיע". (ש' 11-8 עמ' 5 לפר').

דיון והכרעה

9. אף שעסקינן בתביעות קטנות בהן בית המשפט מגמיש את דרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין שומה על התובע להוכיח את תביעתו, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה". לעניין נטל השכנוע נקבע בפסיקה כי:

" ... נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו". [רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"די נז (4) 981].

10. במקרה דנן, מדובר במקרה של גרסה מול גרסה לא הובא עד נטרלי ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים, באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו או אחרת.

11. במהלך הדיון נעניתי לבקשתו של ג'וני ואפשרתי לו להגיש שני סרטונים על גבי תקליטור כדי להוכיח טענתו, כי התאונה קרתה בעת שכבר היה בתוך הצומת בטרם רכבה של התובעת נכנס אליו. אפשרתי לנתבעים להגיש תגובה לסרטונים אולם הנתבעים לא ניצלו אפשרות זו.

12. לאחר שעיינתי בכלל הראיות שהוצגו לפני, לרבות כתבי הטענות, חו"ד שמאי שצורפה לכתבי התביעה, סרטון שהוצג בדיון וכן סרטונים שהגיש ג'וני לצורך המחשת את אופן התרחשות התאונה לפי גרסתו, ועיינת בתמונות מקום התאונה באמצעות תוכנת "גוגל מפות" והתרשמתי באופן ישיר מעדויות הצדדים לפניי, נחה דעתי כי יש להטיל את מלוא האחריות לקרות התאונה ולנזקיה על ג'וני נהג הנתבעים בלבד.

13. אני מקבל את גרסתו של חן נהג התובעת שאמינה בעיני כי התאונה קרתה בעת שהוא נסע כדין בנתיב נסיעתו ישר ולא היתה לו שום סיבה לעצור בחניה, שכן היה בדרכו למוסך. גרסתו של ג'וני כי התאונה קרתה עקב רשלנותו של נהג התובעת הינה טענת הגנה שלא הוכחה. אין חולק כי בכל מקרה, לנהג התובעת היתה נתונה זכות הקדימה. אני מקבל את טענתו של בן, כי הואיל והיה בדרכו למוסך, לא היתה לו שום סיבה שהצריכה אותו לעצור בחניה, ממנה לטענתו של ג'וני, יצא בן במהירות מופרזת, ובכך נגרמה התאונה. גרסתו של ג'וני לתאונה אינה מתיישבת עם מקום התאונה. שכן, אין זה הגיוני שבן גם יעצור בחניה וגם יספיק לנסוע במהירות מופרזת ולפגוע ברכבם של הנתבעים. בנסיבות אלו, אני קובע כי גרסתו של נהג התובעת מהימנה בעיני ועדיפה על פני גרסתו של נהג הנתבעים.

14. מוקדי הנזק בצדו השמאלי של רכב התובעת כמפורט בחוו"ד שמאי משתלבים היטב עם גרסת נהג התובעת לקרות התאונה.

מעבר לכך לא מצאתי לנכון כי במקרה שלפנינו יש לייחס אשם תורם בשיעור כלשהו לנהג התובעת שכן לא שוכנעתי כי יכול היה למנוע את קרות התאונה.

15. הנתבעים לא ביקשו לזמן את השמאי מטעם התובעת כדי להיחקר על חוות דעתו ואף לא הגישה חו"ד נגדית מטעמם. לפיכך, אני קובע כי חו"ד מטעם התובעת לא נסתרה ואני מקבלה במלואה.

סוף דבר

16. לפיכך, מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן:

סך של 11,351 ₪ נזקי התאונה בהתאם לחוות דעת שמאי מטעם התובעת.

סך של 850 ₪ על חשבון החזר שכר טרחת שמאי (שכר טרחה בשיעור 1,350 ₪ נראה לי מופרז ומוגזם).

פיצוי בגין ירידת ערך בסך של 1,547 ₪.

החזר אגרת התביעה סך של 128 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו לתובעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה 23/02/16 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ שככל שלא ישולמו במועד יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום המלא בפועל.

כל התשלומים הנקובים לעיל ישולמו לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת העתק פסק הדין אצל הנתבעים.

בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 ימים ממועד קבלתו, לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום ‏א' אדר תשע"ח 16 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.