1. התובע הינו הבעלים של עסק לחיפוי רצפות.

בחודש מרץ 2015 הזמינה הנתבעת אצל התובע ביצוע עבודת חיפוי וריצוף חדר ניתוח בבית החולים "מאיר" בכפר סבא (להלן: "עבודת החיפוי"), זאת במסגרת עבודה שביצעה הנתבעת עפ"י הזמנת קופת חולים כללית (להלן: "המזמין"). במסגרת ההזמנה גם התחייב התובע לספק את החומר הדרוש לביצוע עבודת החיפוי.

2. לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, "לאחר ביצוע ההזמנה ביקשה הנתבעת לזרז את הגעת המוצרים המוזמנים מחו"ל, ועל כן סוכם כי המוצרים יגיעו בהטסה ואת עלות ההטסה בסך 6,500 ₪ תשלם הנתבעת". למרות זאת סירבה הנתבעת לשלם לה את התוספת עבור ההטסה בטענה כי "...התובע לא ביצע את העבודה עד ה 16/4/15".

עוד נטען על ידי התובע, בכתב התביעה, כי בנוסף לעלות הטסת החומר, נותרה הנתבעת חייבת לו סך של 5,800 ₪ בגין העבודה שבוצעה עפ"י ההזמנה המקורית, כך שסה"כ נותרה הנתבעת חייבת לו סך של 12,300 ₪ (6,500 + 5,800).

לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו את הסך של 13,330 ₪. סכום זה כולל את החוב הנטען + "...1,000 ₪ עבור הוצאות ועוגמת נפש...".

3. לטענת הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה, היא אישרה את תשלום התוספת עבור ההטסה "...בתנאי שהעבודה על קירות ח' ניתוח תבוצע לא יאוחר מיום ה' 16/4/15". מאחר שבפועל הושלמה העבודה רק שבועיים לאחר מכן, לא אישר המפקח מטעם המזמין את תשלום התוספת.

אשר ליתרת החוב (5,800 ₪), נטען על ידי הנתבעת, בכתב ההגנה, כי נכון למועד הגשת כתב ההגנה "...העבודה שביצע התובע לא התקבלה על ידי המזמין ולא שולם החשבון הסופי על ידי המזמין", וכי לאחר שהמזמין יאשר את ביצוע העבודה ו"...לאחר תיקון הסתייגויות לגבי ביצוע ה- P.V.C על קירות חדר הניתוח...", תשלם הנתבעת לתובע את יתרת החוב, שזה הסכום המעוכב בידי הנתבעת עד לאישורו של החשבון הסופי על ידי המפקח, כמפורט בהסכם בין הצדדים.

לכן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

4. כפי שעולה מכתבי הטענות, החוב הנטען מורכב משני פריטים:

א. עלות הטסת הפי.וי.סי לארץ. לגבי רכיב זה של החוב טוענת הנתבעת שהיא לא חייבת לשלם אותו.

ב. יתרת המגיע בגין העבודה שביצע התובע עפ"י ההזמנה המקורית. לגבי רכיב זה של החוב טוענת הנתבעת שטרם הגיע המועד לשלם אותו.

אדון להלן, בכל אחד מרכיבי התביעה בנפרד.

א. כפי שעולה מהעדויות ושאר הראיות שהובאו בפניי, ביקש המזמין לזרז את ביצוע עבודת החיפוי. מאחר שהחומר שנדרש לביצוע העבודה לא היה בנמצא במלאי של התובע והיה צורך לייבאו מחו"ל, אישרה הנתבעת, לאחר קבלת הסכמת המזמין, להטיס את החומר בחו"ל ולשלם את עלות ההטסה בסך 6,500 ₪, אולם התנתה זאת בכך שהעבודה על קירות חדר הניתוח תבוצע עד לא יאוחר מיום 16/4/15. בהקשר זה ראוי להזכיר כי המזמין הסכים לשלם תוספת עבור ההטסה, משום שהיה מעוניין בזירוז ביצוע העבודה. התנאי הנ"ל נרשם באופן מפורש, שאינו משתמע לשתי פנים, על טופס ההזמנה מס' 3826 (העתקו צורף לכתב ההגנה), בו אישרה הנתבעת את תשלום התוספת עבור ההטסה (להלן: "אישור ההטסה") אין חולקין כי החומר, שהגיע בהטסה, הגיע לאחר ה- 16/4/15 וכי, לכן, עבודת החיפוי בוצעה לאחר תאריך זה.

לא נעלמו ממני טענת התובע (ס' 9 לכתב התביעה) "...כי אינו יכול לבצע עבודה כאשר אין מוצרים וכי זמן הטסה אינו תלוי בו..." ודברי בתו, הגב' איילה דומיטרי-סרביאן (להלן: "איילה"), שאמרה בעדותה (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 7, 8) כי "ברגע שמביאים מייבוא, אף פעם אין תאריך מדויק. אני אמרתי ליואב, מנהל העבודה של הנתבעת, שאני לא התחייב לתאריך הזה. אני גם לא חתמתי שאני מתחייבת לתאריך הזה", אולם אין בכך כדי לשנות. משקיבל התובע את אישור ההטסה, היה עליו להודיע לנתבעת באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הוא אינו מסכים לתנאי הזה ולסרב לבצע את ההטסה עד שהנתבעת לא תאשר לו, בכתב, כי היא מסכימה לשלם את התוספת עבור ההטסה ללא שום תנאי.

משהחומר הגיע לאחר ה- 16/4/15 – ואין חולקין כי העיכוב בהגעת החומר לא נגרם באשמת הנתבעת (את זה אישרה גם איילה, בעמ' 3 לפרוטוקול, שורות 11, 12) – זאת בניגוד לתנאי המפורש שנרשם באישור ההטסה, אין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות ההטסה.

ב. אין חולקין כי בהתאם למה שהוסכם בין הצדדים, הייתה הנתבעת רשאית לעכב 10% מכל תשלום שהגיע לתובע עבור ביצוע עבודת החיפוי "עד לחשבון סופי ואישור הפיקוח". הדבר צוין במפורש בנספח 4 לכתב ההגנה (ולא 3 כפי שנכתב בטעות בסעיף 6 לכתב ההגנה).

מדבריו של נציג הנתבעת, מר נפתלי קליין (בעמ' 4 לפרוטוקול, שורות 18 – 22) עולה, כי הנתבעת הגישה את החשבון הסופי למזמין כבר ב"ינואר או פברואר 2016" וכי המפקח "בדק ואישר" את החשבון הסופי.

הנה כי כן, לא היתה שום הצדקה חוקית ו/או חוזית שלא לשלם לתובע את יתרת המגיע לו עבור ביצוע עבודת החיפוי, יתרה שהסתכמה בסכום של 5,800 ₪.

5. סיכומו של דבר, לאור האמור בסעיף 4 דלעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 23/2/16 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ז תשרי תשע"ז, 19 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את העתק פסה"ד לצדדים.