1. זוהי תביעה לפי חוק איסור לשון הרע.

2. תביעה זו היא חלק מהליכים רבים, שמתנהלים בין התובע ובני משפחתו לבין אביו של הנתבע. התובע ואביו של הנתבע מתגוררים באותו רחוב, באופן שבתיהם נמצאים כמעט זה מול זה משני עבריו של הרחוב.

למרבה הצער, אין מדובר בשכנות טובה, וזאת בלשון המעטה. כתוצאה מכך, מערכת היחסים העכורה שבין התובע ומשפחתו לאביו של הנתבע, מעסיקה רבות את בתי המשפט. רק לדוגמא אציין, כי מלבד התובענה שבפני, מתנהלות או התנהלו בין התובע לאביו של הנתבע, תובענות נוספות (ר', למשל, עמ' 1 ש' 10-12, ועמ' 6 ש' 19-30, עמ' 9 ש' 13-20).

3. התובענה שבפני הוגשה על רקע אותה מערכת יחסים עכורה. כפועל יוצא מכך, שני הצדדים התקשו להפריד את התובענה שבפני ממכלול היחסים שבין שתי המשפחות. חלק לא מבוטל מהעדויות נגע לכן לסכסוך הכולל שבין התובע לאבי הנתבע ולא דווקא לעניין נשוא התביעה שבפני (ר', למשל, עדותו של סמיון רחמן בעמ' 15 ש' 24 ואילך, ועדויות הנתבע, אביו ואחיו).

4. העניין נשוא התביעה שבפני הוא פשוט. הנתבע פרסם בפייסבוק את הפוסט הבא:

"אני בכוונה בוחר לשתף את הסיפור הבא כאן מול כולם ובגלל כבוד מסויים לחלק מאותה משפחה אני בוחר להשאיר את הדברים בעילום שם. כרגע. אבל הייתי חייב... זה סיפור שמתגלגל כבר שנים. כל כך עצוב לי לראות סבא שגילו מתנשא מעל ה- 50 פלוס נשוי עם משפחה מנכ"ל לחברה מסויימת שעושה מעשים של סמרטוט. הלשנות מוזרות ושקריות... התנכלויות קללות ומידי פעם אלימות.... שכנים עוברי אורח ואורחים תמימים שעברו את "מכת השכן" הזו. לאותו סבא כבר יש מספר תלונות במשטרה שעומדות כנגדו. אותו סבא צועק, מקלל, מגדף, מלשין, ממרמר וגורם לסבל סביבתי שלא נגמר ואף אחד לא נשאר חייב.... אותו סבא אף ניסה להרביץ לא פעם ולא פעמיים לשכנים ועוברי אורח תמימים כולל מבוגר בן 80 ואשה שקטפה תותים וילד בן 17 שזרק זבל בנוסף לקללות ביזיוניות על כל הבאים ושבים וזה רק על קצה המזלג."

5. לטענת התובע, הפוסט הזה מתייחס אליו ובכך הוציא הנתבע את דיבתו רעה. התובע דורש אפוא פיצוי, לפי השיעורים שנקבעו בחוק איסור לשון הרע. הנתבע אינו מכחיש שכתב את הפוסט האמור. לא הוכחש כי מדובר בפירסום , ולא נטען כי הדברים שפורסמו אינם לשון הרע.

6. המחלוקת שבפני היא האם מדובר בלשון הרע כלפי התובע. זאת, משום שלטענת הנתבע אין כל ראיה לכך שהדברים מתייחסים דווקא אל התובע. לטענת הנתבע, אף אם הוא כתב את הדברים על התובע דווקא, הרי שמתוך האמור לא ניתן לזהותו ואין לכן לשון הרע כלפי התובע.

7. התובע טוען כי קל מאוד לזהותו מתוך הפרטים שניתנו באותו פוסט שכן הוא המנכ"ל היחיד ברחוב ומי שבחצרו גדל עץ תות. טענה זו לא עלה בידי התובע להוכיח. טענות התובע, לפיהן אין עוד מנכ"ל ברחוב, או שעץ התותים קושר דווקא אותו לאותו פוסט, לא הוכחו.

התובע טען כי ראיה לכך שקל לזהותו כמי שהפוסט מכוון אליו, מצויה בכך שחבריו של בנו זיהו שמדובר בו והם שהפנו תשומת ליבו של הבן לפוסט האמור. למרות טענה זו, מלבד עדות התובע ובני משפחתו על כך שמכריו של הבן זיהו בפוסט את התובע, לא הוצגה שום ראיה או עדות, של מי שאינו בעל עניין מובהק בתוצאות התובענה, לכך שגם צדדים שלישיים יכולים היו לזהות שהפוסט מתייחס דווקא לתובע.

הבאת ראיות כאלה נדרשת במיוחד לנוכח העובדה שמלשון הפוסט נראה שהוא מתייחס, לשכן, אך הנתבע (להבדיל מאביו של הנתבע), כלל אינו מתגורר בשכנות לתובע, אלא ביישוב אחר. לכן, גובר הנטל על התובע להוכיח כי מי שקרא את הפוסט ידע, או חשב, שמדובר דווקא בתובע, למרות שהוא שכן של אבי הנתבע ולא שכן של הנתבע. דבר מאלה לא הוכח על ידי התובע.

לפיכך לא מצאתי שעלה בידי התובע להוכיח כי הפוסט מהווה פרסום של לשון הרע כנגדו.

8. אף שייתכן שהנתבע התכוון לתובע כשכתב את הפוסט, ולאור הסיכסוך בין שתי המשפחות יש, לפחות לכאורה, בסיס להנחה כזאת, לא הוצגה בפני כל ראיה לכך שמלבד משפחתו של הנתבע ומשפחתו של התובע, ששתיהן מעורבות ממילא עד צווארן בסכסוך שבין שני האבות, יכול היה גם אדם זר לחשוב שמדובר בתובע, וכל שכן שלא הוצגה ראיה לכך שמאן דהוא, שאינו מתוך משפחת התובע, אכן סבר שמדובר בתובע.

9. כאמור, ישנו סכסוך מתמשך בין התובע לאביו של הנתבע. משפחתו של התובע מעורבת לחלוטין באותו סיכסוך באופן שאשת התובע, בניו וכלתו רואים עצמם כמי שנפגעו אישית מהנתבע, וטענותיהם בעניין הזה הן בבסיס תובענות אחרות שתלויות ועומדות בבתי המשפט השונים. על רקע זה, וכאשר על פי מה שהוכח בפני, רק בני המשפחה שמעורבים גם הם באופן אישי בסיכסוך, יכולים היו לחשוב שאותו פוסט מתייחס אל התובע, לא מצאתי שיש מקום לפסוק לתובע פיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע.

10. סוף דבר, שאני סבורה שאין מקום לפסוק פיצוי לתובע בגין הפוסט האמור, ואני דוחה את התביעה.

התובע יישא בהוצאות הנתבע בגין התובענה, בסכום של 5,850 ₪.

המזכירות תעביר לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, י"ז תמוז תשע"ז, 11 יולי 2017, בהעדר הצדדים.