1.        במסגרת הדיון אשר התקיים בפניי ביום 9/11/16 הודיעו הצדדים כדלקמן:

"לאחר ששמענו את דברי בית הדין, אנחנו מסכימים שיינתן בתיק פסק דין לפשרה, לפי סעיף 31(ג) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, ללא נימוקים.

אנו מבינים שבמסגרת סמכותו של בית הדין בהתאם לסעיף האמור, בית הדין יכול לפסוק כל סכום אשר ייראה בעיניו כצודק, הכל בהסתמך על כתבי בי-דין שהוגשו בתיק, המסמכים שהוצגו בפני בית הדין והדברים שנאמרו היום.

אנו מבינים שסיכויי ערעור על פסק דין לפשרה הינם קלושים מאשר בערעור על פסק דין הניתן בדרך הרגילה.

עם מתן פסק הדין לא יהיה לצד כלשהו טענות או תביעות כנגד הצד השני4 או מי מטעמו, בגין תקופת העבודה וסיומה ופסק דינו של בית הדין יהווה סילוק מלא, סופי ומוחלט של כל תביעות הצדדים האחד כלפי השני".

            להודעה זו של הצדדים ניתן תוקף של החלטה.

 2.        לפיכך, לאור הסכמת הצדדים כי אפסוק לפשרה ולאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק (לרבות זה שהוגש), ובהתאם לסמכותי לפסוק לפשרה לפי סעיף 31(ג) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 2,500 ₪.

הסכום הנקוב לעיל ישולם לתובע תוך שלושים ימים מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, זאת החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

           בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

3. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט' חשוון תשע"ז, (10 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.