1. בפני תביעה שהגישה התובעת לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכבה מ.ר. 2513010 בתאונה מיום 25/12/15 (להלן : "התאונה") כאשר לטענתה, כאשר היה רכבה בעצירה מוחלטת בכביש 65 התנגש בו רכב הנתבעים וגרם לנזקים בגינם הוכרז כאובדן להלכה.

העובדות וטענות הצדדים

1. התובעת הגישה תביעתה על הסך של 7,941 ₪ מתוכם סך של 5,333 ₪ הנזק בניכוי ערך שרידי הרכב, שכ"ט השמאי מטעמה בסך 608 ₪ כולל מע"מ וכן סך של 2,000 ₪ בגין נזק לא ממוני.
2. התובעת תמכה תביעתה בחוו"ד השמאי מר עדוי הישאם אשר נערכה בתאריך 29/12/15 ולפיה ערך הרכב היה בסך 9,697 ₪ ובניכוי ערך השרידים בסך 4,363.65 ₪ העמידה את נזקיה על הסך של 5,333.35 ₪.
3. השמאי מטעם התובעת הפחית מערך הרכב הבסיסי עבור קילומטרים בלבד ולא התייחס לרכיבים אחרים כגון עבר תאונתי, בעלויות קודמות וכיוב'.
4. הנתבעת לא התכחשה לאחריות לתאונה ואולם טענה כי ערך הרכב לפי שמאי מטעמה הינו בסך של 7,351 ₪ ולא בסך של 9,697 ₪ כהערכת שמאי התובעת ולפיכך עומד ערך הרכב, בניכוי ערך השרידים, על הסך של 2,988 ₪ ולא לפי הסכום הנתבע. במועד הדיון הוגשה התייחסות מתוקנת בה הוסף לערך הרכב 2% בגין חישוקי מגנזיום.
5. ייאמר כי הנתבעת לא הגישה חוות דעת אלא מכתב או תזכיר מאת השמאי מר שלמה אשר, אשר התייחס לחישוב מחיר רכב לפי מחירון לוי יצחק. לשיטתו, הואיל ולרכב היו 6 בעלים קודמים, אחת מהם בבעלות חברה, יש להפחית מערך הרכב 22%.
6. הנתבעת 1 שילמה לתובעת את הסכום שאינו שנוי במחלוקת בסך 3,135 ₪ וזאת לאחר הגשת התביעה – ההמחאה הוצגה נ/3.
7. ביום 5/9/16 התקיימה ישיבה במהלכה העיד שמאי התובעת ולאחריה סיכמו הצדדים טענותיהם בע"פ. הצדדים ביקשו כי ינתן פסק דין מנומק ביחס ליתרת התביעה, בניכוי הסכום ששולם.
8. התובע ביקש לקבל את התביעה, טען כי אין לקבל את חווה"ד מטעם הנתבעת משלא התייצב השמאי לחקירה, כי פלט מחשב ביחס לבעלויות קודמות במסגרתו נטען כי הרכב היה בבעלות חברה אינו בבחינת רשומה מוסדית, כי הנתבעת זלזלה בהליך ויש לחייבה במלוא הסכום, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט שמאי.
9. הנתבעת טוענה כי דין התביעה להידחות באשר המסמך ביחס לבעלויות קודמות הינו מסמך ממרכז הסליקה של חברות הביטוח וממילא היה על התובעת להגיש פרטים בעניין זה, בכדי להוכיח תביעתה וממילא חתמה היא על טופס קבלת מידע ממשרד הרישוי – נ/1 , אם כך, טענה כי יש לדחות את התביעה ואין התובעת זכאית לפיצוי מעבר לסכום ששולם.
10. הנתבעת טענה כי מאחר והשמאי מטעמה לא התייחס אלא לערך הרכב לעניין ירידת ערך והמסמך צורף לכתב ההגנה, הרי שהיה על התובעת להודיע כי ברצונה לחקור את השמאי, באם ביקשה כן. הנתבעת הפנתה לחישוב המתוקן שהוגש וסומן נ/2, בתיקון הוסף לערך הרכב בגין חישוקי מגנזיום סך של 2%.
11. לפיכך, ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה ולהשית על התובעת את הוצאות המשפט.
    

דיון

1. המחלוקת בתביעה זו הינה ביחס לערכו של הרכב הבסיסי ולהפחתות שיש לבצע ממנו בגין בעלויות קודמות.
2. כמפורט, הנתבעת לא חלקה על האחריות וכן שולם סכום שאינו שנוי במחלוקת ואולם טוענת הנתבעת כי הואיל ורכב התובעת היה בעברו בעלות חברה, הרי שיש להפחית 22% מהערך הבסיסי.
3. ייאמר כי שמאי התובעת לא התייחס לבעלויות קודמות אלא למס' קילומטרים בלבד.
4. לאחר עיון בכתבי הטענות, במסמכי שמאי הצדדים ולאחר ששמעתי את שמאי התובעת, מצאתי כי אכן יש לבצע הפחתה מסוימת מערך הרכב בגין בעלויות קודמות ובעלות חברה וזאת אף בהתבסס על עדותו של שמאי התובעת אשר אישר כי יש מקום לבצע הפחתה בגין בעלות חברה ואולם ההפחתה משתנה מרכב לרכב, כל דבר לגופו.
5. ראה בחקירת שמאי התובעת בעמ' 2 לפרוטוקול :
   ש: איפה קבועים הקריטריונים ?
   ת: ביצחק לוי
   ש: מה שיעור ההפחתה בדרך כלל ?
   ת: זה שונה מרכב לרכב וכל דבר לגופו, הכל לפי הקריטריונים".
   
6. בהמשך, כאשר התבקש שמאי התובעת להתייחס לנתוני בעלויות קודמות של רכב התובעת השיב כי במקרה זה הפחתה מקסימלית של נהג יחיד הינה בשיעור 12% :
   "ש: מציגה לך את נתוני בעלויות הקודמות של רכב התובעת...
   ת: ...אני לא יודע מי השתמש במעשה ברכב, אולי זה שימוש יחיד. גובה ההפחתה זה תלוי , נהג יחיד, במקום להפחית סתם דוגמא, אני משער, אני לא מול טבלה של יצחק לוי, במקום 20% מפחיתים 12% אם זה נהג יחיד. אם זה לא נהג יחיד אז מפחיתים 20%. מניסיון שלי, רכבים מסוג סקודה תמיד שימשו לנהג יחיד ומנהלים. הפחתה המקסימלית של נהג יחיד זה 12%. מניסיון שלי בענף, רכב כזה שנת ייצור 2001 היה אז רכב יוקרתי והיה משמש למנהלים...
   ש: אתה מאשר לנו שהיה מקום לבצע הפחתה במקרה הזה ?
   ת: לפי מה שאת מראה לי, אז כן. אם אנחנו כבר מפחיתים משווי הרכב צריך לבצע חישוב חדש ולא כמו שהגיש שמאי בקר, הוא הפחית 22% ועוד הפחית את שווי הרכב שאני קבעתי בתיק שלי".
7. אין לתובעת להלין על כי לא התייצב לחקירה שמאי הנתבעת במקרה זה הן משום שלא ביקש לזמנו והן משום שממילא הנושא השנוי במחלוקת הינו שווי הרכב הבסיסי, כאשר היה על השמאי מטעמו לפרט זאת בחווה"ד מטעם התובעת.
8. יש להוסיף כי בהתאם להנחיות משרד התחבורה לשמאי רכב, השמאי נדרש לקבוע את שווי הרכב נשוא חווה"ד לפי המשתנים המשפיעים על שוויו ליום האירוע. לפיכך, היה על שמאי התובעת להתייחס לבעלויות קודמות.
9. לאחר שקבעתי כי יש מקום לבצע הפחתה של הרכב בגין בעלות קודמת – חברה, הרי שיש לקבוע את שיעור ההפחתה.
10. לעניין זה משלא התייצב שמאי הנתבעת לחקירה ביחס לשיעור ההפחתה שקבע בחווה"ד מטעמו, ומשקבע את שיעור ההפחתה המקסימלי מבלי להסביר או לפרט, הרי שמצאתי שיש להעדיף את עדות שמאי התובעת, המתייחסת לכך שהרכב הנדון הינו רכב מנהלים וסביר כי היה בשימוש נהג יחיד וממילא אין בידי הנתבעת פרטים לעניין זה.
    לפיכך, יעמוד שיעור ההפחתה בגין בעלויות קודמות על 12%, כקביעת שמאי התובעת.
11. לעניין ההפחתה בגין קילומטרים, גם כאן מצאתי לקבל את שיעור ההפחתה שקבע שמאי התובעת אשר הגיש חוו"ד מפורטת ונחקר עליה, כאשר לא נשאל לעניין זה.
12. הואיל והשמאים העמידו את ערך הרכב הבסיסי בסך של 10,300 ₪, ולאחר תוספת 2% בגין חישוקי מגנזיום – 10,506 ₪, הפחתת 12% בגין בעלויות קודמות ו - 7.7% בגין מס' קילומטרים, מתקבל כי ערך הרכב בניכוי ערך השרידים, הינו בסך 4169.71 ₪.
13. הנתבעת שילמה לתובעת סך של 3165 ₪ עבור הנזק ולכן עליה לשאת בסך נוסף של 1,005 ₪ בתוספת שכ"ט שמאי התובעת בסך 608 ₪.
14. לא מצאתי לקבל את התביעה בגין נזק לא ממוני אשר ממילא לא הוכח.
15. התוצאה היא שהתובעת זכאית לפיצוי נוסף בסך של 1,613 ₪ בו ישאו הנתבעים. כן ישאו הנתבעים בשכ"ט עו"ד בסך 1250 ₪, שכ"ט השמאי בסך 700 ₪ והחזר אגרת המשפט בסך 375 ₪.

הסכומים המפורטים לעיל ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.        

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ז, 09 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.