1. לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה.

2. המבקשת הגישה כתב תביעה בסדר דין מקוצר נגד אלון ריבוע כחול ישראל בע"מ על סך 54,250 ש"ח. בהמשך, הוחלט בהסכמה על מחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר", וניתנה החלטה המתירה למבקשת להגיש כתב תביעה מתוקן. במסגרת כתב התביעה המתוקן הוחלפה הנתבעת במשיבה 1, וסכום התביעה הועמד על סך 200,455 ש"ח. המשיבה 1 הגישה כתב הגנה ויחד עמו הודעת צד שלישי נגד המשיבה 2. עתה מונחת בפניי בקשה שנייה לתיקון כתב התביעה. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה ברובה, והמשיבה 2 מתנגדת לבקשה לחלוטין.

3. עיון בנוסח כתב התביעה המתוקן מעלה, כי למעשה התיקונים המבוקשים הם בעיקר שלושה: האחד, הוספת המשיבה 2 כנתבעת בתיק; השני, הוספת עילות תביעה; השלישי, התייחסות לאירועים שהתרחשו לאחר שהוגש כתב התביעה.

4. לאחר ששקלתי בדבר, אני סבור כי יש להיעתר לבקשה כנגד פסיקת הוצאות לזכות המשיבה 1.

5. ראשית יצוין, כי אכן חלף לא מעט זמן מאז הוגש כתב התביעה, אולם ההליך עדיין מצוי בשלבים ראשוניים שלו, בטרם הגשת ראיות. עוד יש לציין, כי מהתיק עולה כי חלק מהסיבה לכך שההליך נמשך הוא ניסיון של הצדדים לנהל משא ומתן לסיום התיק, עליו יש לברך ואין לזקוף אותו לחובת המבקשת. לעניין עיתוי הגשת הבקשה, צודקות המשיבות כי יש טעם לפגם בכך שהבקשה הוגשה במועד בו היו ההליכים המקדמיים אמורים להית מושלמים, ואף תוך חריגה ממסגרת הזמנים שנקבעה על ידי בית המשפט לשם הגשת הבקשה, בלא לבקש רשות, אולם בנסיבות סבורני כי מדובר במחדל הניתן לריפוי על דרך פסיקת הוצאות ולא מצאתי שיש בכך כדי לדחות את הבקשה. עדו אני סבור, כי אין בפגמים הדיוניים עליהם מצביעות המשיבות כדי להביא לדחיית הבקשה.

6. לגוף העניין, כידוע הגישה כלפי תיקון כתבי טענות הינה ליברלית ביסודה. בענייננו, כפי שאף ציינתי בדיון, כתב התביעה המקורי לוקה בכך שאינו מציין בצורה ברורה את העובדות ואת עילות התביעה, ומחדל זה ראוי לתיקון. עוד אני סבור, כי בנסיבות יש היגיון רב בכך שתהיה יריבות ישירה בין התובעת לבין המשיבה 1, וגם מהיבט זה ראוי לתקן את כתב התביעה על ידי הוספת המשיבה 2 כנתבעת. בהקשר זה אציין, כי המשיבה 1 מסכימה למרכיב זה של התיקון המבוקש ולמשיבה 2 כעיקרון כלל אין מעמד בשאלת הוספתה כנתבעת.

7. הטענה העיקרית נגד תיקון כתב התביעה היא כי מדובר, למעשה, בתביעה חדשה. ואכן, עיון במסמכים מעלה כי התביעה החדשה מרחיבה את היריעה ביחס לכתב התביעה המקורי, אולם איני סבור כי מדובר בהרחבה במידה כזו ההופכת את התביעה המתוקנת ל"תביעה חדשה". בעיקרו של דבר, עניינה העיקרי של התביעה המתוקנת הוא דמי הניהול וההוצאות החריגות, כפי שהיה גם עניינה של התביעה המקורית. העובדה שהתביעה המתוקנת מפרטת ומבהירה את הדברים בצורה נרחבת ויסודית יותר, וכן הוספתן של עילות תביעה או עדכון הסכומים, אין בהם כדי להפוך זאת לתביעה חדשה. אכן, ישנה בתביעה המתוקנת גם התייחסות לאירוע שאינו מופיע בתביעה המקורית, אולם איני סבור שיש בהוספתו של אירוע אחד, המתייחס לעניינה של המשיבה 2 שלא הייתה נתבעת בתביעה המקורית, כדי להגדיר את התביעה המתוקנת כ"חדשה". זאת ועוד, אין מחלוקת כי התובעת רשאית להביא גם את עניינו של אירוע זה בפני בית המשפט, ובנסיבות העניין איני סבור כי אילוצה להגיש תביעה חדשה בגינו יועיל למי מהצדדים.

8. לאור כל האמור, אני סבור כי יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה. נוכח מחדלי המבקשת, ובהתחשב בהיקפו של התיקון, תשלם המבקשת למשיבה 1 הוצאות בסך 3,000 ש"ח, ללא קשר לתוצאות ההליך. לא מצאתי לפסוק הוצאות לטובת המשיבה 2, אשר לא הייתה נתבעת בהליך המקורי וממילא אינה נאלצת להגיש כתב הגנה מתוקן בגדר התביעה. העובדה שהמשיבה 2 הגישה כתבי טענות במסגרת הודעת הצד השלישי, אינה מצדיקה פסיקת הוצאות לזכותה בשלב הנוכחי.

הבקשה מתקבלת, אפוא, כאמור לעיל.

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ח, 05 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.