נגד

הצד השלישי גל בוארון (קטין)

נגד

1. הילדה חאלאוי

2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

משיבה לבקשה מדינת ישראל - פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)

1. לפניי בקשת המבקשים, הנתבעים 1-2, מיום 20.6.2016, למתן צו לחשיפת חומרי חקירה ואישום, הקשורים לחקירה פלילית ו/או לכל הליך של בירור או בדיקה וכן כל אישום והליך משפטי בקשר לאופניים חשמליות המערב את בר בוהרון ו/או את כל בוהרון ו/או את מאור בוהרון, הם ילדיה של התובעת (להלן: "הבקשה").
2. במסגרת בקשתם, טענו הנתבעים 1-2, בין היתר, כי המסמכים המבוקשים הם רלוונטים להכרעה במחלוקת נשוא התיק, שכן מידע בדבר מעורבות ילדיה של התובעת בפרשה הקשורה לאופניים חשמליות, המייחסת לילדיה של התובעת מעשים כאלו ואחרים הקשורים באופניים חשמליות, באופן המראה כי יש להם נגישות רבה וידע לגבי רכיבים של אופניים מסוג זה, לרבות לסוללות, עשוי להשפיע רבות על הגנת הנתבעים בהליך.
3. ביום 26.6.2017 הגישה התובעת ובנה, גל בוהרון, הוא צד ג' בתיק, תגובה מטעמם לבקשה, במסגרתה התנגדו למבוקש. בתמצית, הטעמים להתנגדותם לחשיפת החומר המבוקש, נעוצים במספר נקודות. ראשית, לטענת התובעת ובנה, הכלל המנחה את היועץ המשפטי לממשלה הוא כי אין לחשוף חומר חקירה וכי הוא חסוי בכל מקרה שאינו תורם לפענוח התיק הפלילי. שנית, לטענתם, הבקשה אינה נוגעת בשאלות שבמחלוקת, דהיינו, כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטים לתביעה. שלישית, כי עסקינן בקטין. טעם נוסף לסירוב חשיפת החומרים המבוקשים טמון בעקרון אי ההפללה העצמית (להלן: "התגובה").
4. ביום 13.7.2016 הגישו המבקשים תשובה מטעמם לתגובה, במסגרתה חזרו על בקשתם ודחו את האמור בתגובה, תוך שציינו, בין היתר, כי האינטרסים המחייבים את העברת החומר לצדדים ולבית המשפט גוברים על השיקולים האחרים, ככל שאלה נעוצים בתובעת ו/או בבנה, כאשר לא ידוע בשלב זה אודות שיקולי החקירה הפלילית המתנהלת, שיקולים שאינם רלוונטים ביחס למסמכי חקירה שכבר הועברו לידי התובעת ובניה (להלן: "תשובה לתגובה").
5. ביום 1.8.2016 הוגשה תגובת המדינה לבקשה, במסגרתה התנגדה המדינה לחשיפת חומרים הקשורים עדיין בחקירה הפלילית המתנהלת, שכן חשיפת חומרים אלו בשלב זה, בטרם הוחלט גורל התיק הפלילי ובטרם העידו העדים בהליך פלילי (ככל שיתנהל הליך כזה), תזיק להליך הפלילי ותגרום לשיבוש הליכי משפט. על כן, המדינה מנועה מחשיפת החומרים בעת הזו (להלן: "תגובת המדינה").
6. ביום 10.8.2016 הוגשה תשובת הנתבעים 1-2 לתגובת המדינה, במסגרתה ציינו כי הם מקבלים את המלצת בית המשפט בהחלטתו מיום 10.8.2016, ולא יעמדו בשלב זה על חשיפת החומרים, מלבד החומרים שכבר הועברו למשפחת בוארון, תוך שהנתבעים 1-2 שומרים על זכותם לבקש את מלוא החומרים אם וכאשר יחול שינוי בנסיבות (כגון, סיום החקירה הפלילית, חלוף הזמן, התפתחות בהליך זה ועוד). על כן, בקשו הנתבעים 1-2 כי יינתן צו לחשיפת חומרי החקירה שהועברו מהמדינה לידי משפחת בוהרון (להלן: "תשובת הנתבעים 1-2 לתגובת המדינה").
7. ביום 17.8.16, ובהתאם להחלטת בית המשפט, הגישה התובעת תגובה מטעמה לתשובת הנתבעים 1-2 לתגובת המדינה והביעה התנגדותה לחשיפת כל המסמכים המבוקשים ללא יוצא מן הכלל.

דיון והכרעה:

1. כפי שעולה מתיאור השתלשלות הדברים המתוארת לעיל, הנתבעים ויתרו על בקשתם לקבל לעיונם את כל מסמכי החקירה והדיון נותר רק ביחס למסמכי חקירה שהועברו מרשויות החקירה לידי התובעת ובנה.
2. תקנה 117 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת לעניין גילוי מסמכים ספציפיים:

"בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם צו לעיון במסמכים של בעל דין שלא נזכרו בכתבי טענותיו או בתצהיריו, ולהעתקתם; הבקשה תהא מבוססת על תצהיר המציין מהם המסמכים שהעיון בהם מבוקש, וכי המבקש זכאי לעיין בהם ולהעתיקם והם מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל דינו."

1. נקודת המוצא היא כי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, לשם ניהול ההליך ב"קלפים גלויים", כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר (ראו בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז (פורסם בנבו, מיום 14.05.08); רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי (פורסם בנבו, 11.12.07)).
2. אולם, העיקרון בדבר גילוי רחב ככל הניתן אינה חזות הכל והוא אינו בלתי מוגבל.
3. ראשית, הלכה פסוקה היא כי יש לבחון האם המסמכים שגילויים מבוקש הינם רלוונטים לצורך בירור התובענה שלפניי.
4. ראו לעניין זה דבריו של בית המשפט העליון ברע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' ישראל דיעי (פורסם בנבו, מיום 10.11.2014), כדלקמן:

"אך עוד קודם לדיון בשאלה של גילוי מול חיסיון או אינטרס מוגן אחר, יש לבחון תחילה את שאלת הרלוונטיות, משמע האם המסמכים נחוצים לזירת המחלוקת, שאם המסמך אינו רלוונטי אין מקום להורות על גילויו גם ללא קשר לשאלת החיסיון (ראו החלטתי ברע"א 9153/12 מנהל מס ערך מוסף, אשדוד נ' הקורנס מפעלי עופרת בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (25.2.2013))."

1. שנית, אף אם המסמכים המבוקשים ו/או המידע שגילויו מבוקש הינם רלוונטים, ייתכנו מקרים בהם בית המשפט יידרש לבצע איזון בין עקרון הגילוי הרחב לבין שיקולים והיבטים אחרים שהחברה נדרשת להגן עליהם, וביניהם היותו של מידע סוד מסחרי ו/או כי חיובו של בעל דין לגלות את המידע יטיל על אותו בעל דין הכבדה בלתי הוגנת. האיזון ההולם בין העקרונות השונים ייעשה בהתאם לנסיבות כל מקרה (ראו רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61; רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין (פורסם בנבו, מיום 13.10.09).
2. לאור האמור לעיל, אבחן עתה את בקשת הנתבעים 1-2.
3. התביעה שלפניי הוגשה כנגד הנתבעים 1-2, בגין נזקים שנגרמו לתובעת עקב שריפה שפרצה בביתה של התובעת, כאשר לטענת התובעת, השריפה נגרמה מסוללה שסיפקה הנתבעת 1 לתובעת ו/או למי מילדיה 9 חודשים לפני אירוע השריפה, במסגרת רכישת אופניים חשמליים ע"י התובעת עבור בנה הקטין אצל הנתבעת 1.
4. במסגרת כתב ההגנה מטעמם, טוענים הנתבעים 1-2, כי בידי בניה של התובעת סוללות חשמליות רבות, וכי השריפה פרצה מסוללה שלא סופקה ע"י הנתבעת. כמו כן, לנתבעים טענות בדבר התנהלות התובעת ובניה בקשר עם הסוללות שלא בהתאם להוראות ו/או לדין ו/או לתקן, ועל כן, אף אם אכן מקור השריפה מסוללה שסופקה על ידה, הרי שהדבר נובע מהתנהלות לא תקינה ורשלנית של התובעת ובניה ולא מאי תקינות הסוללה. כמו כן, הגישה הנתבעת 1 הודעת צד ג' כנגד בנה של התובעת, בגין אירועים אלו.
5. המסמכים בהם מבקשים עתה הנתבעים לעיין הינם רלוונטים לסכסוך שלפניי, שכן ייתכן שהם יכולים לשפוך אור על התנהלותם של בניה של התובעת בתחום האופניים החשמליים, לרבות סוללות ההטענה שלהם, באופן שיש בו לחזק את טענות ההגנה. מאידך, התובעת ובנה לא העלו טעם של ממש, בהתייחס למסמכים שהועברו לעיונם מרשויות החקירה, שיש בו להצדיק את אי העברת המסמכים לעיונם של הנתבעים.
6. לפיכך, בקשת הנתבעים ביחס למסמכים הללו מתקבלת ועל התובעת וצד ג' להעביר בתוך 14 יום את מסמכי החקירה אשר נמצאים ברשותם ו/או בחזקתם והקשורים להתנהלות צד ג' ו/או בניה של התובעת בקשר עם אופניים חשמליים, לרבות סוללות להטענה.
7. ימי הפגרה יבואו במניין הימים.
8. לעניין הוצאות הבקשה, אמנם הבקשה המקורית לא התקבלה במלואה ורק ביחס למסמכים שהועברו לעיונם של התובעת ובני משפחתה ע"י רשויות החקירה, אך הואיל והתובעת ובנה התנגדו, ללא כל טעם שבדין, להעברת המסמכים הללו, אני קובע כי התובעת ובנה ישלמו לנתבעים 1-2 הוצאות בסך של 1,200 ₪.

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ו, 25 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.