<#2#>

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד עמית זיו

אין הופעה לב"כ המשיב

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

עיינתי בכתב התשובה.

ביום 23.3.16 ביקרתי במשרדי המאשימה בב"ש. נערך שימוע לעותר. עדיין לא ניתנה החלטה. אני הצבעתי על כל מיני דברים שלטעמי מגלים קשיים בראיות. אנו עדיין לא בטוחים איפה בדיוק נמצאו הסמים.

העותר, מלבד היותו חולה קשה בסכרת ומלבד העובדה שהוא קטוע רגל והרגל השנייה שלו גם נמצאת בסכנה, סובל ממחלת כליות והראיה מתדרדרת, הוא הביע חרטה, הוא למד במשך השנים בחינוך והוציא הרבה תעודות, עבר קורסים.

אחרי הבעת החרטה ואחרי שהוא בעצם הפנים את חומרת העבירות ואת המקום שבו הוא נמצא ואת העבר שלו, הוא עשה את הצעדים, התחיל לעשות את הדרך.

הוועדה אומרת שהעותר החל לעבור תהליך טיפולי משמעותי. במהלך שנתיים, מהפעם החמישית לשישית, העותר עשה את הדרך.

אנו מבקשים שהוועדה תנקוב במספר. העותר יושב כבר 28 שנה בכלא. כל יום שהוא יושב בכלא, זה יכול להיות גם יומו האחרון.

השאלה היא האם הנציבה הייתה יכולה לדון, במנותק מכתב האישום, ולקצוב מספר.

בסופו של יום אנו מסתכלים על אסיר שהיכולת שלו היא מועטה. העותר מקבל משככי כאבים.

ד"ר מדר הגישה חוות דעת שלפיה העותר הוא אסיר סיעודי וציינה שמדובר בחולה מורכב.

הוועדה החליטה לדחות אך ורק בגלל כתב אישום תלוי ועומד.

העותר: נכון שאני יושב 28 שנים. לקחתי אחריות על מעשיי. אני מודה ומתחרט. הקמתי משפחה בכלא. יש לי פה ילדים. לא הייתי איתם לילה אחד. ברגע שיהיה לי מאסר קצוב, אוכל לצאת לחופשות. אני לא מבקש להשתחרר. אני מבקש לתת לי את האופציה להיות עם הילדים שלי. לא הייתי איתם לילה אחד.

ב"כ העותר: התייעצתי עם העותר, שנוכח באולם ושמע את דברי בית המשפט, והוא מסכים להמלצת בית המשפט לדחיית העתירה.

<#6#>

פסק דין

בהסכמת העותר, שקיבל את המלצת בית המשפט באמצעות בא כוחו ובנוכחותו, אנו דוחים את העתירה.

#6#>

ניתן והודע היום, כ"ו אדר ב' תשע"ו (5 אפריל 2016) במעמד ב"כ העותר והעותר.