1. בקשה למתן צו מניעה זמני, לפיו יהיו המשיבות מנועות מלמנוע את כניסתם של המבקשים לדירותיהם ועריכת בדיקות הנדסיות מטעמם בדירות שרכשו בפרויקט בן מספר בניינים הידוע כפרויקט "קאווה" המצוי בעיר מודיעין.

1. רקע הבקשה הינו תובענה לפס"ד הצהרתי שהגישו המבקשים – רוכשי דירות בפרויקט שיזמה חברת שרביב בע"מ ומבוצע ע"י חברת שמעון קירשטיין בע"מ כקבלן מבצע, אשר סעדיה האופרטיביים זהים לבקשה לצו זמני, ועניינה הצהרה לפיה קיימת למבקשים זכות להכנס עם בודק מוסמך מטעמם לדירות שרכשו בפרויקט הנ"ל, כבר בשלב זה ועוד בטרם העברת החזקה בדירות (להלן: "המבקשים" או "רוכשי הדירות", "היזמת" או "שרביב", "הקבלן המבצע" או "קירשטיין" [וביחד "המשיבות"], ו"הפרויקט" בהתאמה).

3. תמצית טיעוני המבקשים היא כי נתחוור להם שהבנין נבנה בחומרי גלם זולים, תוך ליקויי בניה חמורים המהווים סכנת נפשות, תוך חריגה מתקני בטיחות ומהיתרי הבניה ו/או המפרט המקורי. לטענתם, עוסקים המשיבים בנסיון חסר תום לב להסוות את המחדלים בפרויקט, דבר שימנע מהמבקשים לפעול לתיקונם ועל כן קיימת דחיפות להכניס מומחה לאיתור הליקויים. לטענת המבקשים, תואם בין הצדדים מועד לביצוע בדיקות, אליו הגיעו הם עם עורכי דין ממשרד בא כוחם, ואולם המשיבות אפשרו למהנדס לבצע בדיקה בדירה אחת ולא אפשרו לעשות כן לגבי יתר הדירות בטענה כי הבדיקה ארכה זמן רב מהמצופה ולא נותר זמן לבדיקת יתר הדירות. בהמשך סירבו המשיבות לאפשר כניסתם לפרויקט. המבקשים טוענים איפוא, כי בהיותם בעלי הזכויות הקנייניות בנכסים, רשאים הם לבדוק באמצעות מומחה מטעמם האם נבנו דירותיהם בהתאם לדין ולמפרט החוזי, גם בטרם מסירת המפתחות לידיהם.

4. תמצית טענות המשיבות היא, כי מעולם לא התכחשו להוראות ההסכם ולזכותם של הדיירים לערוך בדיקה עוד קודם למועד מסירת הדירות הפורמלית, ואף הודיעו לדיירי הפרויקט ובכלל זאת למבקשים, כי לאחר שינתן טופס 4, לכל אחד מהבניינים נושא הפרויקט, יהיו רשאים הם לתאם ולבצע בדיקה של דירותיהם, בעצמם או באמצעות מי מטעמם. אלא שהמדובר לטענתן בבדיקת הדירה לאחר השלמתה ובטרם מסירתה, ולא בשלב בו טרם הושלמו העבודות באופן הגורם עיכובים ומסב נזק. בהקשר זה מציינות המשיבות, כי לאחרונה ניתן טופס 4 לבניין A, וליתר הבניינים הנוספים (B-E) צפויים להתקבל אלה בקרוב. לגופו של עניין המדובר בצו עשה ולא בצו מניעה; הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר לאחר שנשלח מכתב מטעם הדיירים באותן טענות ממש עוד ביום 10.6.15 ונענה במכתב מהנדס המשיבות ארבעה ימים אח"כ – ביום 14.6.15 וכשמאז ועד עתה בוצעה עבודה רבה; המשיבות טוענות להעדר תום לב מטעם המבקשים המסתירים במכוון עובדות ונתונים; ובעיקר – העדר כל זכות או עילה שביסוד בקשתם, המתעלמת מהוראות מפורשות בחוזה שבין הצדדים המאפשר את המבוקש רק לאחר השלמת העבודות ובטרם המסירה.

5. במסגרת הדיון שנערך לפני, לא עמדו הצדדים על חקירות המצהירים והשלימו טיעוניהם בע"פ שהיוו למעשה חזרה על טיעוניהם בכתב. מעבר לכך התמקדו בעיקר בשאלת ההוצאות. ב"כ המבקשים עתר לאי הטלת הוצאות אם תדחה הבקשה ולחלופין להוצאות מתונות, זאת נוכח עניינם של המבקשים שנתקלו ב"אטימות קשה וקיצונית" מצד יזם וקבלן ביצוע, והתעלמות מהם שלא הותירה ברירה אלא לפנות לבית המשפט. לעומתם טען ב"כ היזם כי ראוי להטיל הוצאות ממשיות, הן בשל מופרכותה של הבקשה המעלה טיעוני סרק, בהתנהלות כוחנית המבקשת להחליף את הוראות הסכמת הצדדים, ללא בדל של ראיה, הן בשל עמידתם של המבקשים על קיום הדיון אף לאחר שהוגשה התגובה ואף לאחר שמצאתי להמליץ בפניהם, נוכח הנסיבות שפורטו, שלא לעמוד עליה, והן בשל היותה סותרת את הוראות ההסכם הברורות שבין הצדדים. ב"כ הקבלן הצטרף לעמדת ב"כ היזם אם כי הותיר את שאלת ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט.

6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על נספחיהם ושמעתי את טיעוני הצדדים, לא מצאתי מקום להיעתר למבוקש.

7. באשר לעילת התביעה – עיון בתובענה מלמד כי מתבקשת בה הצהרה שלמבקשים קיימת זכות להכנס עם בודק מוסמך מטעמם לדירות שרכשו, כבר בשלב זה ועוד בטרם העברת החזקה בדירות. כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים בדבר זכותם של המבקשים להכנס קודם מסירת החזקה לבדיקת הדירות, וזאת נוכח המוסכם בסעיף 58 להסכמים שבין הצדדים:

"לפני מסירת החזקה ורישום הפרטיכל לפי סעיף 60 להלן, יהיה הקונה ומי שיתמנה מטעמו רשאים לבקר בדירה ולבדוק את התאמתה לקבוע בהסכם זה".

(ההדגשה אינה במקור – י.ש).

8. השאלה היחידה העומדת במחלוקת היא מועד כניסתה לתוקף של זכות זו ובעניין זה, עיון בהוראות ההסכם שביסוד התובענה מלמד לכאורה כי הצדק עם המשיבות. סעיף 58 הנ"ל המפנה להוראות סעיף 60, מצוי במסגרת הוראות פרק י' להסכם שכותרתו "מסירת החזקה בדירה". עניינו של פרק זה בבדיקת הדירה לאחר שהושלמה ובטרם מסירתה ונקבעים בו נהלים ברורים הנוגעים למסירת הודעה מטעם המשיבות בדבר גמר בנית הדירה (ס' 55), לבדיקתה עובר למסירה (ס' 58) ולעריכת פרוטוקול מסירה (ס' 60).

עניינן הברור של הוראות ההסכם בבדיקות של כל דירה לקראת מסירתה לאחר גמר הבניה לאחר משלוח הודעה מתאימה מהמשיבות. סעיף 61 להסכם מגדיר מהו גמר הבניה, ואין צורך לומר כי מאליו ברור שדירה לא תימסר קודם שהושלמה בנייתה.

9. זאת ועוד, בטרם השלמת הבניה חל סעיף 54.4 להסכמי המכר לפיו התחייבו הקונים כי בתקופת הבניה של הבנין והדירה ובטרם מסירת החזקה בה, אסור להם להכנס לבניין או לדירה או להכניס אליו חפצים, פרט לכניסה לצורך הסתכלות ואף זאת בתיאום מוקדם עם היזם או מי שימונה לכך מטעמה.

למותר לציין כי להוראה זו הגיון בצידה: עריכת בדיקות כמבוקש על ידי המבקשים בשלב זה בטרם הושלמו העבודות, לא רק שיש בה כדי להפריע לעבודות המבוצעות והשלמתן, ובכלל זה פגיעה אפשרית ברצף העבודה, בין היתר בשל הצורך בהסדרת ביקורים ולו"ז המתחייבים מליווי והשגחה צמודים מצד המשיבות ונזקים אפשריים למתקנים ולעבודות, אלא שיש בהן גם היבטי בטיחות לא מבוטלים שנראה כי אינם צריכים הסבר. גם תוחלת הביקורים אינה ברורה, שכן ממילא ידרשו מן הסתם ביקורים חוזרים לאחר השלמת הנדרש.

נוכח האמור נראה, כי לא זו בלבד שהתובענה מיותרת לכשעצמה בהעדר מחלוקת של ממש בדבר זכותם של המבקשים, אלא שהוראות ההסכמים שבין הצדדים, אינם תומכים בעמדתם.

10. דעתי כדעת המשיבות גם באשר למהות הבקשה שעניינה צו עשה המבקש לשנות מצב קיים ולא צו מניעה, הניתן כידוע במשורה ובמקרים חריגים בלבד בהליך מהסוג שלפני.

11. משלא צלחו המבקשים כנדרש את שאלת עילת התובענה, ממילא אין מקום להתעמק יתר על המידה בשאלת מאזן הנוחות, ואולם גם בעניין זה אעיר שלא שוכנעתי כי אכן זה נוטה לזכותם. כאמור קיים חשש שקבלת הבקשה תוביל לעיכוב אפשרי והפרעה לעבודות ונזקים למשיבות (ואף למבקשים), בעוד שאי קבלתה יוביל אך לישום הוראות ההסכם במועדן כפי שנקבע מלכתחילה, בלא שצפוי להגרם למבקשים כל נזק הנובע מדחיית ביקורם, ביקור שיוכלו לממשו בהקדם, מיד בסיום העבודות וקודם קבלת החזקה. גם אם אכן ימצאו בדירות ליקויים כאלה ואחרים, שמורות למבקשים זכויותיהם מכח חוק המכר (דירות) הן לבדק והן לאחריות לליקויים כמו לכל רוכש דירה מקבלן. אציין כי טענות המבקשים בדבר חריגות קיצוניות, סכנת נפשות וכו', מעבר לכך שנטענו בשיהוי ממשי כמפורט לעיל, לא גובו בכל אסמכתא ממשית שהיא.

12. ולבסוף, אף זהות הסעד המבוקש במסגרת זו של סעד זמני לזו המבוקשת בהליך העיקרי, פועל כנגד המבקשים, כמו גם האפשרות לפצותם כספית אם וככל שאכן קיימים ליקויים. תכלית סעד זמני הינו הקפאת מצב קיים לשם שמירת מערכת נסיבתית, והוא אינו מכוון כדי לתת בידי העותר לה את מלוא מבוקשו באופן המכריע למעשה בגורל התביעה עצמה. כמו כן וכידוע הכלל הוא כי לא ניתן גם צו זמני מקום בו ניתן לפצות את המבקשים בפיצוי כספי.

13. במכלול האמור, נדחית הבקשה.

המבקשים ישלמו הוצאות המשיבות בגין הליך זה בסך כולל של 10,000 ₪.

ב"כ המבקשים מתבקש להודיע מבוקשו באשר לאופי המשך ההליך, היינו האם יש מקום לבירור התובענה עצמה במתכונתה, או שניתן בשלב זה למוחקה, וזאת עד יום 15.5.16. בהעדר הודעה יובן כי המבקשים אינם עומדים עוד על תובענתם והיא תמחק ללא צו להוצאות נוספות.

המזכירות מתבקשת להמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים ולהביא התיק לתז"פ לפני עם קבלת הודעת ב"כ המבקשים או בחלוף המועד לפי המוקדם.

ניתנה היום, י"ח ניסן תשע"ו, 26 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.