בעניין: בקשת רשות להתגונן

1. ביום 25/2/16 הגיש התובע כנגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 47,774 ₪ נכון ליום 1/6/11. יודגש כי התובע שילם אגרה לפי הסך של 47,774 ₪ ולכן זהו סכום התביעה כנגד כל אחד מהנתבעים. התביעה הוגשה בשל היותם של הנתבעים ערבים מוגנים להחזר הלוואה שנתן התובע ביום 25/11/03 בסך של 230,450 ₪ לאליס וקונסטנטין מולדובן

(להלן: "החייבים") לשם רכישת נכס מקרקעין. החייבים לא עמדו בהחזרי ההלוואה ולכן נפתח תיק מימוש של הנכס בלשכת ההוצאה לפועל בקריות בשנת 2008. הנכס נמכר תמורת 252 אלף ₪. לאחר מכירת הנכס נותר חוב בגינו הוגשה תביעת יתרה נגד החייבים בבית משפט זה בתיק אזרחי 40272-06-13 על סך 68,947 ₪. בתביעת היתרה ניתן פסק דין , שהוגש לביצוע בתיק הוצאה לפועל מס' 02-05034-14-7. במסגרת תיק ההוצאה לפועל הנ"ל הוגשה בקשה למיצוי הליכים אשר הועברה לתגובת המבקשים. בהעדר תגובה של המבקשים, קבעה רשמת ההוצאה לפועל ביום 29/6/15 כי מוצו ההליכים כנגד החייבים והתובע יכול להגיש תביעה כנגד הערבים.

2. ביום 23/3/16 הגישו הנתבעים בקשת רשות להתגונן. הנתבעים טענו כי הם עובדים ומרוויחים ביחד כ – 9,000 ₪ נטו לחודש. המבקשים טענו כי הם לא דוברים את השפה העברית באופן שוטף כיוון שנולדו ברומניה. נטען כי בחודש נובמבר 2003 הגיע החייבת אליס, שהיא אחותה של המבקשת וביקשה כי המבקשים יחתמו לה ערבות על הלוואה שבכוונתה לקחת מהתובע. בעקבות פנייה זו הגיעו המבקשים לבנק וחתמו על מה שאליס ביקשה מהם , תוך שהם מאמינים כי אליס לא תסבך אותם בשום דבר. המבקשים טוענים כי לא ידעו מה המהות של החתימה וההתחייבות שלקחו על עצמם. המבקשים טוענים כי ביום 10/3/15 קיבלו שיחת טלפון מהבנק במסגרתה נדהמו לגלות כי נפתח נגדם הליך משפטי במסגרתו הם נתבעים לשלם 47,774 ₪.

3. ביום 9/6/16 הוגשה תגובת התובע לבקשה. לתגובה צורפו מסמכים רבים המלמדים כי נשלחו למבקשים מכתבים במהלך כל השנים בהם ננקטו הליכי גבייה. כמו-כן צורפו אישורי מסירה המלמדים כי חלק מאותם מסמכים והחלטות הומצאו לידי המבקשים בפועל. כך , למשל, צורף אישור מסירה לפיו ביום 4/9/08 נמסרה למבקשת דיאנה התראה ראשונה לפני מימוש. ביום 16/1/11 נמסרה לדיאנה הודעה על מכירת הנכס וזכות פידיון. ביום 26/6/13 נמסר לדיאנה מכתב התראה המודיע לה כי היא יכולה להצטרף לתביעת היתרה נגד החייבים. עוד נטען כי ביום 8/3/15 התקשרה המבקשת למשרד ב"כ המשיב והודיעה כי קיבלה לידיה את הבקשה למיצוי הליכים. באותה שיחה הוסבר לה כי החייבים לא עומדים בתשלומים והוגשה בקשה למיצוי הליכים כדי לפעול כנגד הערבים. נטען כי המבקשים לא יוכלו לטעון כי לא ידעו על מה הם חותמים , כאשר לא ביקשו הסבר בשפה המובנת להם לגבי תוכן המסמכים עליהם חתמו. נטען כי לא סביר שהמבקשים חתמו על מסמכי ההלוואה והערבות ללא שהבינו את משמעות החתימה, שכן המבקשת היתה בארץ לכל הפחות מס' שנים טרם מעמד החתימה ולא סביר כי שוחחה עם פקידת הבנק בשפת הסימנים. מודגש כי המבקשים עצמם נטלו הלוואה מבנק הפועלים כדי לרכוש את הדירה בה הם מתגוררים והמציאו ערב להחזר ההלוואה. עוד מודגש כי המבקשים לא העלו כל טענה כנגד מסמכי ההלוואה והערבות עד שקיבלו את התביעה.

4. המבקשים קיבלו את תגובת התובע וכן את החלטתי המורה להם להשיב לאמור בתגובה תוך 20 יום ממועד קבלתה , ביום 20/6/16 , אך לא השיבו לאמור בתגובה עד עצם היום הזה.

5. ביום 27/4/16 ניתנה על ידי החלטת ביניים במסגרתה העליתי מיוזמתי את השאלה האם התביעה כשרה להתברר בסדר דין מקוצר הן משום שאגרת התביעה שולמה לפי סכום החוב נכון לשנת 2011 והן משום שלא מצאתי במצב החשבון שצורף לתביעה כל ביטוי לכך שסכום התביעה הוא סכום החוב של הערבים, שהינו שונה מסכום החוב של הלווים / חייבים.

6. ביום 25/8/16 הגישה ב"כ התובע תגובה להחלטתי מיום 27/4/16. הוסבר כי בשל החלפת מערכת מיחשוב בבנק התובע, לא ניתן להפיק יתרות עדכניות לגבי גובה החוב של הערבים לאחר 30/6/11. נטען כי יתרת החוב של החייבים נכון ליום 1/7/11 היתה 50,782 ₪, סכום הנמוך מיתרת החוב של הערבים בשל הוראות החוק בכל הנוגע לגובה הריבית אותה ניתן לגבות מהערבים, שאינו עולה על 4% מהריבית בהסכם ההלוואה. נטען כי התובע אינו דורש מהנתבעים ריבית והצמדה החל מיוני 2011 אלא החל ממועד הגשת התביעה. התגובה נתמכה בתצהיר של מורשה חתימה בתובע ובמסמכים רלוונטיים .

7. בהחלטתי מיום 25/8/16 נתתי למבקשים שהות נוספות להגיב כדי לוודא כי גם מנקודת מבטם לא בוצע כל תשלום בפרק הזמן שבין חודש יוני 2011 לבין מועד הגשת התביעה. כיוון שהמבקשים לא הגישו כל תגובה במועד שנקבע באותה החלטה ובהמשך לאמור בהחלטתי מיום 9/6/16, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת הרשות להתגונן מהטעמים שיפורטו להלן.

9. טענת הנתבעים לפיה לא הבינו על מה הם חתמו לוקה בהעדר פירוט במידה המצדיקה דחייתה כבר בשלב זה. הנתבעים לא מסרו גרסה ברורה בשאלה מה היתה מטרת חתימתם על מסמכי ההלוואה והערבות. ככל שהנתבעים סברו כי לא יוכלו להסתבך בעקבות אותה חתימה, לא ברור מדוע הסכימו לחתום על מסמך שאין לו כל משמעות מעשית. חוסר הפירוט של הטענה הודגש עוד יותר למקרא תגובת התובע , ממנה עולה כי המבקשים ידעו היטב מה ההתחייבות שלוקח על עצמו ערב להלוואה המובטחת במשכנתא על נכס מקרקעין, שכן הם עצמם הביאו ערב שכזה , כדי שיחתום על ההלוואה אותה נטלו מבנק הפועלים לשם רכישת ביתם.

10. טענת הנתבעים לפיה לא ידעו על הליכי הגבייה כנגד החייבים עד שנת 2015, קרסה לאחר שצורפו לתגובה מסמכים רבים המורים אחרת , והנתבעים בחרו שלא להתייחס כלל למסמכים אלו. כך בפרט כאשר חלק לא מבוטל מאותם מסמכים הם אישורי מסירה הנחזים להיות חתומים על ידי המבקשת.

11. אשר על כן, אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן ומחייב את המבקשים לשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

בהתאם, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעים על בסיס האמור בכתב התביעה.

ב"כ התובע תגיש פסיקתה לחתימתי , תוך הקפדה על כך שסכום החוב הבסיסי הינו

47,774 ₪ נכון ליום 25.2.16 .

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ו, 27 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים .