1. בפניי בקשת המערערים, עובדים לשעבר בחברה שבפירוק, לעיון מחדש בהחלטתי מיום 17.11.2016 אשר הורתה, לאחר קיום דיון וחקירות, על דחיית הערעורים שהוגשו על הכרעות החוב שהגושו על-ידי העובדים.
2. הבקשה הוגשה, כנטען, מחמת נסיבות חדשות שארעו לאחר מתן החלטתי.
3. לאחר עיון בבקשה לעיון חוזר ובתגובות המנהל המיוחד והכנ"ר ולאחר שנטען שהבקשה נסמכת בעיקר על מידע חדש שלא היה ידוע לעובדים בעת הדיון שהתקיים בבקשה ואשר לטענתם לא התאפשר להם להתייחס אליו במועד הדיון בטרם מתן החלטה, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה.
4. ראשית, לא זו בלבד שאין המדובר בגילוי נסיבות חדשות אשר ארעו לאחר מתן החלטתי, אלא שעובדות אלה אשר כללו את זהותו של מעסיקם של העובדים, היו ידועות לעובדים טרם הדיון או למצער במהלך הדיון או לכל הפחות ניתן לומר כי היה ידוע להם שמנהל החברה שבפירוק העסיק אותם באמצעות חברה אחרת כפי שעולה מחקירתה של הגב' חיה שטרן, מנהלת החשבונות בחברה (פרוטוקול הדיון מיום 17.11.2016 בעמ' 7–9).

משכך, לא נמצא כל בסיס להגשת הבקשה לעיון חוזר (ראו גם: רע"א 8843/09 סטרוד נ' עו"ד אשכנזי (5.11.2009)).

1. שנית, כפי שזכור לי היטב מהדיון העובדים לא ביקשו להגיב לטענות שהועלו בדיון לאחר שהבינו כי אין בפיהם מענה של ממש לטענות שנשמעו באולם בית-המשפט, ובא-כוח העובדים אף טען בסיום הדיון: "אנחנו נגיש בקשה לפירוק החברה השניה, אותם תביעות חוב יוגשו לאותה חברה בכל מקרה החומר מרוכז, אולי ביהמ"ש יתלה בינתיים את התיק הזה, בשביל מה נעשה עבודה כפולה?" (פרוטוקול הדיון מיום 17.11.2016, עמ' 9, שורות 24–25).
2. לכך יש להוסיף כי לא נמנעה מהעובדים הזכות לנקוט בהליך לפירוק חברת מנהטן עיצובים ולקבל את כספם באמצעות אותו הליך, ויותר מכך, העובדים זכו לקבל במסגרת הליך הפירוק הנוכחי כספים ספק אם היתה להם זכאות לקבלם כפי שעולה מעמדת הכנ"ר לבקשה זו: "למותר לציין, כי מי מהמערערים זכו זה מכבר לקבל סכומים בלתי מבוטלים מן המוסד לביטוח לאומי בדמות גמלת פירוק וכפיצוי על אובדן זכויותיהם, אשר ספק אם לאור המסכת העובדתית אשר התבררה במעמד הדיון, היה מקום לקבלן מן החברה שבפירוק".
3. באשר לטענת העובדים כי דין בקשתם להתקבל מאחר ומתנהל הליך מקביל בעש"א 51072-12-16, אשר דן בערעורו של עובד נוסף שאינו נמנה על המערערים בהליך דנן, הרי שדין טענה זו להידחות.

לשיטתם של העובדים, שעה שלא נקבע בענייננו של העובד הנוסף קביעה דומה לזו שנפסקה בעניינם של העובדים, אין לאפשר מתן פסיקות עובדתיות סותרות ומשכך יש לקבל את בקשתם. אני סבורה כי אין בטענה זו כדי להביא לקבלת ערעור שדינו היה להידחות, מה גם שככל שהערעור הנוסף עוסק במסכת עובדתית זהה לזו שנפרסה במסגרת ערעורים אלה בכל הנוגע לזהות המעסיק, הרי שלא מן הנמנע כי גם ערעור זה יידחה מאותם טעמים.

1. לאור כלל האמור לעיל, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין ומאחר ומדובר בעובדים, אין צו להוצאות.
2. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ז, 23 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.