בפני תביעה כספית, על סך של 6,665 ₪, ותביעה שכנגד, על סך של 5,760 ₪, שעניינן נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

בקליפת אגוז: בכביש רב נתיבי נע רכב התובעת מנתיב אחד לזה שלימינו. בסמיכות זמנים (מכאן עיקר המחלוקת), נע רכב התובעת שכנגד מנתיב אחד לזה שלשמאלו. נתיב המטרה של שתי הנהגות היה זהה. בין הפינה הימנית-קדמית של רכב התובעת לכנף השמאלית-אחורית של רכב התובעת שכנגד נגרם מגע. נהגת התובעת שכנגד מודה שלא התיישרה לגמרי בנתיבה, ונהגת התובעת טוענת שהופתעה מרכב התובעת שכנגד ברגע האחרון.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לקבל את שתי התביעות חלקית: בתביעה העיקרית אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 2,200 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 375 ₪, את שכר העדה בסך 350 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪, ואילו בתביעה שכנגד אני מחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעת שכנגד סך של 3,802 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 375 ₪, את שכר העדה בסך 350 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ז, 29 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.