19 דצמבר 2016

לפני: כב' הרשמת מירי שי-גרינברג

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין מיום 26/9/16

1. ביום 26/9/16 ניתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה מחסור מעש, מהטעם שהתובע לא מילא אחר החלטות בית הדין מיום 26/6/16 ומיום 18/7/17.

2. בבקשה שלפני התובע טוען כי לאחרונה הוחלף הייצוג המשפטי בתיק; כתב התביעה הומצא לנתבעת ביום 2/2/16, והחלטות בית הדין לא הובאו לידיעתו האישית של התובע.

3. עיון בתיק מלמד כי החלטות בית הדין, לרבות פסק הדין, הומצאו לתובע כדין על פי מען ב"כ התובע לשעבר. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה שלא בהתאם לתקנה 50(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. לאמור: פסק הדין הומצא לב"כ התובע, בדואר רשום עם אישור מסירה ביום 6/10/16, ואילו הבקשה שלפני הוגשה בחלוף למעלה מ-60 ימים לאחר המצאת פסק הדין לידיו.

4. לא זו בלבד שהבקשה הוגשה באיחור ניכר, אלא שגם אין בה כל צידוק לכך. נדחית הטענה שהחלטות בית הדין לא הובאו לידיעת התובע, משעה שהוא מיוצג בהליך זה על ידי עו"ד, ועד למועד הגשת הבקשה דנן, לא הוגשה כל הודעה או בקשה בדבר שינוי ייצוג.

5. דרך המלך במקרה של מחיקת תביעה מחוסר מעש היא הגשתה מחדש, ובמקרה דנן לא מצאתי שעלול להיגרם לתובע נזק מכך. אין לקבל את הטענה שמחיקת התביעה חוסמת את דרכו של התובע למימוש זכויותיו, שכן מחיקה במובחן מדחייה אינה חוסמת את הדרך להגשת התובענה מחדש. עוד יצוין, כי על פי כתב התביעה יחסי העבודה התקיימו בשנת 2013, וממילא התקופה שההליך היה תלוי ועומד אינה נחשבת במניין ההתיישנות.

6. לאור כל האמור, הבקשה לביטול פסק הדין – נדחית.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ז, (19 דצמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אל עו"ד חנא ג'רייס, בהתאם לייפוי הכוח שצורף לבקשה.