1. ביום 05.04.16 ניתן צו כינוס, לבקשת החייב ובמסגרתו הושת עליו צו תשלומים של 400 ₪.

2. ביום 23.04.17 הוכרז החייב פושטת רגל.

באותו מעמד, נקבעה לו תכנית פירעון לפיה יוסיף החייב לקופת הפש"ר סך של 120,000 ₪ אשר אמורים להניב דיבידנד ב שיעור 100% לנושים לרבות למל"ל, ב 60 תשלומים שווים חודשיים ועוקבים בני 2,000 ₪ כל אחד החל מיום 25/6/17 ובכפוף לכך יופטר מכל חובותיו בני תביעה.

3. ביום 11.06.19 הוגש הודעת עדכון מטעם הנאמנה ממנה עולה כי החייב אינו עומד בתכנית הפירעון שנקבעה וצבר פיגורים בתיק ועל כן ביקשה להאריך תכנית הפירעון וככל שלא יוסרו המחדלים ביקשה הנאמנת להורות על ביטול ההליך.

לחייב ניתנו הזדמנויות רבות להסרת מחדליו בימים 01.07.19, 05.08.19, 05.09.19, כאשר ביום 24.10.19 התקבלה בקשת החייב לפריסת חוב הפיגורים.

4. על אף פריסת חוב הפיגורים, וכעולה מהודעת עדכון מטעם הנאמנה מיום 08.01.20 החייב לא עמד בהחלטת הפריסה, וצבר פיגורים 3 פיגורים על הסך של 7,500 ₪.

שוב בית המשפט נתן הזדמנויות לחייב להסרת מחדליו בימים 12.01.20, 03.02.20 אלא שחרף האמור ועל אף פריסת חוב הפיגורים, ומתן ארכות נוספות להסרת המחדלים אלא שהחייב לא הסיר מחלדיו ולא עמד בהחלטות בית המשפט.

5. חוסר שיתוף פעולה מצד החייב כמוהו כזניחת ההליך, והתנהגות זו בשים לב לחסותו תחת הליך זה, מהווה התנהגות בחוסר תום לב. נפסק לא פעם כי חובת תום הלב המוטלת על החייב משתרעת על כל ההליך ואינה נעצרת עם מתן צו ההכרזה (ראו ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 19 (14.8.2012); 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי (6.10.2013)).

אי לכך אני מורה על ביטול הכרזתו כפושט רגל מיום 23.04.17 ומורה על ביטול צו הכינוס מיום 05.04.16.

6. כל ההגבלות המפורטות בצו הכינוס מבוטלות, אולם צו עיכוב יציאה מן הארץ יישאר בתוקף למשך 60 ימים מהיום.

הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות ולהנחיות הכונ"ר.

היה ובמידה ותישאר יתרה, היא תועבר לנושים אשר הגישו תביעות חוב.

ניתנה היום, ט"ו אדר תש"פ, 11 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.