31 מאי 2016

לפני:

כב' הרשמת קארין ליבר-לוין

החלטה

1. בפניי בקשת המבקש (התובע) לגילוי מסמכים שיכלול את תלושי השכר של התובע, דו"חות הנוכחות, הסכמי העסקה והודעות לעובד של התובע, אישור על הפקדות לקרן פנסיה וקרן השתלמות כולל יתרות בקרנות וכן הסכם בין הנתבעת לבין המשתמשת/מזמינת השירות. הבקשה הועלתה בעל-פה בדיון קדם המשפט שהתקיים היום.
2. המשיבה (הנתבעת) הסכימה להעביר למבקש את תלושי השכר, דו"חות הנוכחות, הסכמי העסקה והודעות לעובד ואישור על הפקדות לקרן הפנסיה. באשר לדו"חות הנוכחות והסכם ההעסקה של התובע, ציינה הנתבעת כי טרם איתרה את המסמכים, וככל שלא תאתר אותם, תגיש תצהיר מתאים. לעניין אישור הפקדות על קרן השתלמות, טענה הנתבעת כי מדובר ככל הנראה בטעות במערכת השכר, והכספים שנוכו לא הועברו לקרן השתלמות אלא כהפקדות לפנסיה. באשר להסכמי ההתקשרות של הנתבעת עם מזמין השירות, הנתבעת התנגדה לגילוי בטענה כי הטעם לבקשה לא צוין וכי הנתבעת אינה מכחישה שהעסיקה את התובע. לטענת הנתבעת מדובר בתנאים מסחריים חסויים שאינם רלוונטיים להליך זה.
3. כך שלמעשה עומדת בפניי להכרעה השאלה האם להורות על גילוי הסכם ההתקשרות בין הנתבעת למזמינת השירות.
4. לצורך השלמת התמונה, יצוין כי התובע הועסק בנתבעת מחודש ינואר 2015 ועד חודש אוקטובר 2015. המדובר בתביעה לתשלום זכויות הנובעות מתקופת העסקתו של התובע בנתבעת.

המסגרת הנורמטיבית

1. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מסדירה את נושא הגילוי והעיון ומסמיכה את בית הדין או הרשם "ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
2. פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל (להלן- עניין טבע) קבעה כי:

"נקודת המוצא, עליה אין חולק, היא כי צדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקת הנדונה בהליך – וזאת על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו "בקלפים גלויים" (סעיף 14 לפסק הדין)

1. עוד נקבע בהלכה הפסוקה העיקרון בעניין גילוי מסמכים שהוא "...להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת, מתוך שמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין. המבחן המרכזי אם להתיר או לסרב את הגילוי הוא 'מבחן הרלבנטיות' ('מבחן הזיקה'), תוך שקילת מידת הפגיעה, האי נוחות וההכבדה על הצד המגלה ושל צדדים שלישיים" (ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצ' ניצן מהדורת 11, פרק 11 בעמ' 8).

1. באשר לאופן ביצוע מבחן הרלוונטיות נפסק בעניין טבע כי יש לבצע מבחן כפול, ראשית לברר האם קיימת זיקה ברורה בין החומר המבוקש לגילוי לבין טענות המבקש בהליך העיקרי, ושנית לבדוק את מידת תרומתו של הגילוי המבוקש לצורך קיומו של דיון יעיל בתובענה. היה ומבחן הרלוונטיות מתקיים על שני הבטיו, בוחנים האם קיימים אינטרסים נוגדים המצדיקים מניעת גילוי או צמצוצו, כל מקרה בהתאם לנסיבותיו (סעיפים 15-16 לפסק הדין).
2. בפסק דין בעניין עע (ארצי) 482/05 שלומי משיח נ' בנק לאומי לישראל בע"מ נסקרה רשימת אינטרסים שיש לקחת בחשבון: מחד עקרון הגילוי ומנגד יעילות דיון, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכלל זה הגנה על פרטיותם של צדדים שלישיים (סעיף 4 לפסק הדין).

דיון והכרעה

1. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, שחלקן הוכנסו לפרוטוקול הדיון שהתקיים היום ועיינתי במסמכים המצויים בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לגילוי הסכם ההתקשרות בין הנתבעת למזמינת השירות להידחות.
2. עיון בכתב התביעה מעלה כי לא מצויה בו טענה כנגד מזמינת שירות כזו או אחרת, כל המצוין בסעיפים 10 ו-11 לכתב התביעה הוא שמנהלת עבודה בשם אולגה פיטרה את התובע, אולם הטענות בכל הנוגע לפיטורים וליתר זכויותיו של התובע המפורטות בכתב התביעה, מופנות כלפי הנתבעת בלבד.
3. כמו כן, בכתב ההגנה לא מכחישה הנתבעת שהעסיקה את התובע בתקופת העבודה המצויינת בכתב התביעה.

1. מהמקובץ עולה כי התובע לא הצביע על רלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך הוכחת תביעתו.
2. לאור ההלכות בנושא זה, מאחר ולא עולה שקיימת רלוונטיות המצדיקה גילוי של הסכם ההתקשרות בין הנתבעת למזמינת השירות לצורך בירור תביעה זו, ומאחר ואל מול עקרון הגילוי עומד עקרון ההגנה על אינטרסיים לגיטימיים של הצד המגלה, אני סבורה שדין הבקשה להידחות.
3. סוף דבר, הבקשה נדחית. ההוצאות יילקחו בחשבון בתום ההליך.

המשך ההליכים בתיק

1. ניתן בזאת צו לגילוי מסמכים כללי והדדי כאמור בתקנות סדרי הדין. העתק מהמסמכים המוזכרים בתצהירי הגילוי, יצורפו לתצהירי הגילוי. הגילוי והעיון יבוצעו עד ליום 15.6.2016.
2. ככל שיש למי מהצדדים בקשות מקדמיות נוספות, הן תוגשנה עד ליום 30.6.2016.
3. התיק נקבע להוכחות בפניי ליום 5.10.2016 בשעה 9:00.
4. זמן החקירות המוקצב לכל צד הינו 20 דקות.

ככל שיותיר הזמן, לפי שיקול דעת ביה"ד, יישמעו סיכומים בעל פה במועד זה.

התובע ידאג לזימון מתורגמן בלתי תלוי למועד הדיון שייקבע.

1. הצדדים יגישו את העדויות הראשיות שלהם ושל עדיהם בתצהירים, בצירוף כל המסמכים שברצונם להסתמך עליהם.
2. העתקי התצהירים והמסמכים יועברו ישירות לצד השני.
3. על התובע להגיש התצהירים כאמור עד ליום 11.8.2016 והנתבעת עד ליום 22.9.2016.
4. לא יוגשו תצהירי התובע במועד, תימחק התובענה עפ"י תקנה 44 (3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991 ללא התראה נוספת.
5. לא יוגשו תצהירי הנתבעת במועד, תחשב הנתבעת כמי שאין בדעתה להגיש ראיות.
6. סירב עד לאמת דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים, יגיש אותו צד למזכירות בית הדין, בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני בית הדין במועד ישיבת ההוכחות.

בבקשה האמורה, יפורטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר, תמצית העדות והרלוונטיות שלה להליך.

1. הבקשה תוגש לא יאוחר ממועד הגשת תצהירי הצד המבקש.
2. על הצדדים והמצהירים להתייצב בבית הדין במועד שנקבע להוכחות, לצורך חקירה שכנגד על תצהיריהם.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ו, (31 מאי 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.