1. התובעת מנויה בחברת הוט מובייל (להלן: "הנתבעת" או "החברה") תקופה ארוכה ובפיה טענות כלפי הנתבעת.

2. התובעת טוענת, כי הנתבעת היא החברה היחידה שמספקת תקשורת איכותית עבורה ועל כן בלית ברירה היא נאלצת להתקשר עמה.

3. לטענת התובעת, הנתבעת סבורה, כי לה – היינו לתובעת – יש ארבעה קווי טלפון, בעוד שלה בפועל יש רק קו טלפון אחד. הנחה מוטעית זו גורמת לתובעת, לטענתה, צרות צרורות והיא מוצאת את עצמה מסבירה לנציגי החברה כי אין לה את הקווים המיוחסים לה, דבר הגורם לה טרדה וטרחה מרובים.

4. טענה נוספת בפי התובעת ואשר נובעת, כפי הנראה מהטענה הראשונה, הינה, כי החברה מחייבת את אותה חדשות לבקרים בחיובים, ללא הסבר, וכאשר התובעת מתקנת אותה – החיובים מוחזרים לחשבונה, אבל תוך מאמץ וטרחה מצידה.

5. הנתבעת – חברת הוט מובייל – טענה בכתב ההגנה, כי מהחשבוניות הקשורות לתובעת, ניתן ללמוד כי לתובעת ארבעה קווי טלפון. לטענת הנתבעת, לתובעת ארבעה מכשירי טלפון: המכשיר הראשון "משמש כמודם", המכשיר השני הינו "מכשיר שחובר לחבילה לא דברת לא שלמת" ו"שני מכשירים נוספים להם יוחס הטבת המבצע" [כך במקור- ב.ס].

6. החברה לא מצאה לנכון להסביר בכתב הגנתה, או במסגרת דברי נציגה בדיון שנערך לפני, מדוע מבוצעים חיובים ולאחריהם זיכויים, בדרך שתספק מענה הולם לטענות התובעת.

דיון והכרעה

7. לאחר עיון בראיות ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון שנערך לפני, אני סבור שהתובעת עמדה בנטל השכנוע בתובענה זו. להלן אנמק;

8. גרסת התובעת בדיון שלפני הינה כדלקמן:

"כל פעם שאני מתחברת הנתבעת מורידה לי סכומים גבוהים ומזכה אותי. בחברה הזו יש קליטה טובה, כל פעם חזרתי אליהם אך כל פעם שחזרתי אליהם הם גבו כל מיני סכומים, איזה סכומים שהם רוצים. מציגה תדפיס של ויזה. בנוסף הם טוענים כי יש לי מספר קווים ולי יש קו אחד. כאשר אני רוכשת מכשיר הם מכריחים אותך לעשות קו שהוא לא פעיל ולא יודעת למה בגלל שרכשתי מכשיר דרך הויזה. עובדת חב' של הנתבעת לקחה את מס' הויזה ורכשה מכשיר והמשטרה לא עשתה כלום. היו ארבעה קווים שהם עשו לי ומתוכם רק קו אחד אמיתי. התביעה שלי היא על כל החיובים והזיכויים."

9. גרסת נציג הנתבעת בדיון הייתה כדלקמן:

"התובעת טוענת כי בקו אחד גובים ממנה 40 ש"ח ובקו השני 50 ש"ח. לפי מה שהגב' מציגה זה לא רשימה של קווים אלא רשימה של שירותים. הלקוחה בכתב התביעה לא ציינה כי התקשרה עם החברה מס' פעמים. היתה מחוברת עד שנת 2014 אח"כ במהלך שנת 2014 ניתקה את הקו. ב 2015 חיברה שוב שני קווים מחדש ואז זכתה למבצע. יש 4 מספרים ורואים חיוב על שלושה מהם. רואים פירוט שימושים על שני קווים. באחד מהקווים הלקוחה התחברה ב 8.7...."

10. התובעת תמכה את גרסתה במסמכים. כך לדוגמא, הציגה חשבונית של החברה מתאריכים 2.12.15 ועד 1.1.16 ובה ניתן פירוט של חבית השירותים שבה הינה מנויה. לפי האמור בחשבונית התובעת מנויה בקווי הטלפון הבאים:

טלפון מס' 0532724550 ובו מופיע חיוב בסך 39.90 ₪;

טלפון מס' 0638230278 ובו מופיע חיוב בסך 0.22 ₪ ;

טלפון מס' 054308912 ובו מופיע חיוב בסך 65.16 ₪;

טלפון מס' 0534252135 .

11. התובעת הציגה חשבוניות שמהן עולה, כי חשבון כרטיס האשראי שלה חויב בסכומים גבוהים יחסית שלאחר מכן בוצעו החזרים. התובעת הבהירה, כי החברה מחייבת אותה בסכומים גבוהים ממה שהוסכם ולאחר שהיא מתקשרת שוב ושוב, החברה מחליטה לזכותה באותם סכומים. לטענתה, בעצם חיובים אלה, שאינם לעניין, היא מוצאת עצמה מופתעת, בכל פעם מחדש, ונדרש מבחינתה זמן וטרחה מרובים, על מנת ליישב את הטעויות שעושה החברה.

12. לאור טענות התובעת אשר נראו לי אמינות ורציניות, אפשרתי לנתבעת להגיש את חוזי ההתקשרות עם התובעת במספרי הטלפון שהיא ציינה בתביעתה ואלו הם: 0549855876 / 0532438783 / 0538230278. כמו כן ביקשתי מהחברה להבהיר מדוע היא מבצעת חיובים ולאחר מכן מבצעת קיזוזים על אותם חיובים שהיא ביצעה.

13. לאחר שיהוי רב, שלא לעניין, הודיעה הנתבעת לבית המשפט את ההודעה הבאה כדלקמן:

"הנתבעת חרף ניסיונותיה הרבים לא הצליחה לאתר את ההסכמים המבוקשים. ברם תטען הנתבעת כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר להתקשרות התובעת תחת המנויים השונים כפי שפורטו בהרחבה בכתב הגנתה... באשר לזיכויים תטען הנתבעת כי בשל תקלה בתום לב זוכתה התובעת בסך של כ-80 ₪ בגין הטבה שלא נהנתה ממנה התובעת... באשר ליתר הזיכויים הרי עסקינן בהטבות שונות להן זכאית התובעת המסגרת תוכניות השימוש שבחרה".

14. משמעות הודעת הנתבעת הינה, כי החברה חייבה את התובעת ללא הסכמי התקשרות וכי פעולתה מול התובעת לוקה בהפרת חוק החוזים על כל היבטיו, לרבות אי התקשרות בחוזה ולרבות הטעית הנתבעת בחיובה בחיובים ללא מקור חוקי. לו טרחה הנתבעת לשעות לטענת התובעת שהינה הלקוחה העסקית שלה, אולי ניתן היה להבין את פשר התנהגותה של התובעת – אך כדבר הזה לא נעשה. במשך זמן רב המשיכה החברה להטיל על התובעת חיובים כשזו נאלצת להתגונן ולפעול על מנת להשיבם אליה.

15. מכל המקובץ אני סבור שעלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה באשר להתנהגות הלקויה של הנתבעת כלפיה. אי לכך על הנתבעת לפצות את התובעת בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לה.

16. הבסיס למתן פיצוי בגין עוגמת נפש, סבל ואי נוחות מקורו בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הקובע: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין".

17. בהתייחס לנזק הלא ממוני קבע בית המשפט העליון בע"א 348/79 - חנ ג דמן נ' יצחק מיכאלי ו-2 אח', פ"ד לה (4), 31:

"... אופיו הלא ממוני של הנזק מקשה על מתן הערכה ממונית בדבר סכומי הכסף, שיהיה בהם כדי לפצות את הנפגע. לעניין זה נקבעה הוראה מיוחדת בסעיף 13 לחוק התרופות, לפיה "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין". בכך הוקלה במידת מה מלאכת השומה והכימות. עם זאת, אין להפריז במידת ההקלה, שכן שיקול הדעת, שניתן לבית המשפט, צריך להיות מופעל במסגרת השיקולים, הקבועים בחוק התרופות. . ., בפסיקת הפיצויים על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את העיקרון, כי מטרת הפיצוי היא החזרת המצב לקדמותו, ואין מטרתו הענשת המפר. בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי במסגרת סעיף 13 לחוק התרופות, על בית המשפט לשאוף לפיצוי הנפגע, ולא להענשת המפר. סעיף 13 לחוק התרופות לא נועד להוות מנוף לפסיקת פיצויים עונשיים בדיני החוזים. . .".

18. בנסיבות שהוצגו בפני אני סבור כי הוכח שלתובעת נגרם עוגמת נפש, טרחה ואובדן זמן יקר שלא לצורך, כפועל יוצא של השירות הלקוי שקיבלה ואשר התבסס על הנחה מוטעית לפי לתובעת ארבעה קווים בעוד שהתובעת השתמשה בקו טלפון אחד בלבד.

19. אי לכך אני קובע שבגין הנזק הלא ממוני שנגרם לתובעת, על הנתבעת לפצותה בסך של 4,000 ₪ הנושאים ריבית והצמדה, החל מיום הגשת התובענה. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 14 יום.

ניתן היום, ד' חשוון תשע"ז, 05 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.