1. המבקשת עותרת לקבלת היתר לפיצול סעדים, כך שלאחר סיום הדיון בהליך זה, תוכל להגיש תובענה נפרדת בגין סעדים כספיים שהתגבשו לאחר הגשת התביעה, הן בשל עילות שנוצרו קודם לכן, והן בשל עילות מאוחרות למועד פתיחת ההליך.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2. ביום 20.03.16, הוגשה התובענה דנן, בטענה להפרת התחייבויות המשיבים (להלן: הנתבעים), בשל ניתוק קו הטלפון אשר הנתבעת מספקת למבקשת (להלן: התובעת), שפעולתו חיונית לעבודת התובעת.

נטען בתביעה כי הוסכם בין התובעת לנתבעים כי יסופק לתובעת קו טלפון (מספר זהב) ללא עלות, ושלושה חודשים לאחר תחילת ההתקשרות קו הטלפון יועבר לבעלות החברה ללא תשלום. עוד הוסכם כי השיחות יוקלטו ויישמר גיבוי של המידע, שיאפשר איחזור ואיתור במידת הצורך וזאת על מנת למלא אחר דרישות הרשות לניירות ערך (להלן: הרשות), אליה פנתה התובעת בבקשה לקבלת רישיון מכוח תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014 (להלן: הרישיון).

התובעת טענה כי אינה יכולה לתפקד ללא קו הטלפון של העסק, שהוא "עורק החיים" של העסק, ותקלות בתפעול הקו עשויות להביא לתביעת נזקים מצד לקוחות, בסכומים גבוהים.

עוד טענה התובעת כי בניגוד למוסכם, לא דאגו הנתבעים לשמור את הקלטת כל שיחות הטלפון שנערכו במשך מספר חודשים טרם הגשת התביעה. התובעת טענה כי פעולות הנתבעת נעשו בחוסר תום לב, היוו הפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים וגרמו לתובעת לנזקים רבים. לשיטת התובעת, היא זכאית לאכיפת ההסכם ביניהם, ועומדת על קבלת הקלטה של כל השיחות שנערכו באמצעות אותו קו טלפון, כמו גם לבעלות בקו עצמו.

התובעת עתרה למתן פסק דין הצהרתי המורה על זכותה לקבל את הקלטת השיחות ואת הבעלות בקו הטלפון, וכן לחיוב הנתבעים בפיצויים. התובעת ביקשה לקבל פיצוי בסך של 128,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובעת עקב ניתוק קו הטלפון, עד למועד הגשת התביעה, ופיצוי נוסף בסך 50,000 ₪ בגין חוסר תום לב קיצוני וחמור בשים לב לנסיבות המקרה.

3. במסגרת בקשה 12 (שהוגשה ביום 24.06.16) עתרה התובעת לתיקון כתב התביעה בשינוי סכום התביעה, "לנוכח הנזקים אשר התגבשו לאחר הגשת התביעה ובסמוך למועד הגשת הבקשה". לאחר שהוגשו תגובת הנתבעים ותשובת התובע, נדונה הבקשה בדיון שהתקיים ביום 14.07.16, וכך שוקפו הדברים בפרוטוקול הדיון:

" ב"כ הצדדים:

שמענו את דברי בית משפט לפיהם הנטייה של בתי המשפט היא להתיר תיקון כתבי טענות במיוחד כאשר הבקשה מוגשת בשלב קדם המשפט. שמענו את ההמלצה לפיה יתאפשר לתובעת לתקן את כתב התביעה, כך שסעיפים 6.1 עד 6.4 לבקשה יבואו כסעיפים 83.4 עד 83.7 לכתב התביעה. הנתבעים יוכלו להגיש כתב הגנה מתוקן שיתייחס רק לתוספת הסעיפים המבוקשת, ובית המשפט יתן החלטה בנוגע להוצאות המשפט להן זכאים הנתבעים לנוכח הצורך בתיקון מצומצם של כתב ההגנה.

ב"כ הנתבעים:

אני מסכים.

ב"כ התובעת:

אבקש שהות להתייעץ עם מרשתי. "

בהחלטתי מיום 07.08.16, נתבקש ב"כ התובעת להבהיר מדוע לא הוגשה תגובתו לעניין בקשה 12. חרף האמור ועד היום, לא הוגשה כל הודעה מטעם התובעת בנוגע לבקשה האמורה. המסקנה העולה מהתנהלות התובעת היא כי זו זנחה את בקשתה לתיקון כתב הטענות, וחלף זאת הוגשה הבקשה לפיצול סעדים ביום 30.10.16.

4. בבקשה לפיצול סעדים נטען כי הנתבעים גורמים לתובעת נזקים רבים "העולים ככל ומתמשכת התביעה", הן מהעילות שנכללו בכתב התביעה, והן מעילות "אשר נוצרו לאחר הגשת כתב התביעה". בבקשה נכלל תיאור של האירועים שהתרחשו לאחר הגשת התביעה, לרבות ניתוקים נוספים של קו הטלפון נושא התובענה. כמו כן, נטען כי בגין מחיקת השיחות שהיה על הנתבעים לדאוג להקלטתן ולגיבויין, התובעת עשויה להידרש לתשלום קנס מנהלי לרשות, ויש סיכון כי תיפגע בקשתה לקבלת הרישיון. בבקשה מנתה התובעת שבעה נושאים שבהם לגישתה יש סיכון כי ייגרמו לה נזקים, בקשר להם אין לה ידיעה אם הנזקים יתגבשו, ואם כן, מה יהיה סכומם.

5. הנתבעים התנגדו לבקשה, וטענו כי אין מקום להתיר לתובעת להטרידם פעם נוספת בהתדיינות באותם עניינים עליהם נסוב ההליך דנן. הנתבעים טענו כי הבקשה לפיצול סעדים הוגשה על מנת שהתובעת תוכל לחמוק מתשלום הוצאות בגין תיקון כתב תביעה.

דיון והכרעה

6. אקדים אפילוג לפרולוג, ואבהיר כי לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, מצאתי כי יש להתיר לתובעת רשות לפיצול סעדים בהתאם לתקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), ואנמק.

7. תקנות 44 ו-45 לתקנות, קובעות כי על תובע לכלול את כל הסעדים העומדים לרשותו בגין עילת תביעה ביסוד התובענה שהגיש, אלא אם כן קיבל היתר מבית המשפט לפצל את סעדיו. בענייננו, אין חולק כי הן התובעת מעוניינת להגיש תביעה נוספת כאשר חלק מהנזקים שהיא עשויה לבקש בגינם פיצוי, נובעים מאותה עילה, קרי, התקלות בתקשורת שנגרמו עד למועד הגשת התביעה.

8. אמנם, לעתים אין מניעה שהתובע יכלול בהליך העיקרי עתירה למתן סעד כספי, בדרך של אומדן, אפילו כאשר הסכום המדויק של סעד זה אינו ידוע לו במועד הגשת התביעה. לפיכך, הדרישה מהתובע היא שישער, גם אם לא באופן מדויק, את היקפו של הסעד הכספי, ובהתאם לכך ישלם אגרה כנדרש (ת.א. (מחוזי חיפה) 279/00, אונקל הנדסה בטיחות ובדיקות בע"מ נ. יגאל גניאל [19.112000]).

עוד נקבע בפסיקה כי אין כל הצדקה לאפשר לתובע להטריד בעל הדין שכנגד פעם נוספת, ולו גם לבירור שאלה של סעדים כספיים, אם ימצא זאת לנכון. האינטרס הציבורי מחייב בירור כל המחלוקות בהליך אחד (בש"א (מחוזי תל אביב) 15699/02, ט.ל. רהיטי תינוקות בע"מ נ' משכל בע"מ, [04.06.2003]).

9. עם זאת, קיימת פסיקה הקובעת כי במקרים המתאימים, יש להתיר פיצול סעדים בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט, ולאפשר לתובע לנהל הליך נוסף חרף הטרדת הצד שכנגד פעם נוספת. ברע"א 1399/11, קופת עליה - אגודה שיתופית לאשראי בע"מ נ' לזרום חברה קבלנית לבנין ופיתוח בע"מ [19.01.2012], נקבע כי :

"מטרתו של החריג 'למנוע במקרים ראויים, על ידי מתן רשות לפיצול הסעדים, טענה של מעשה בית-דין, הנובעת ממיצוי העילה שבה נתבע רק אחד מהסעדים שנצמחו מאותה עילה או חלק מהם'... אותם מקרים ראויים הם מקרים בהם הכלל של מעשה בית דין עלול לפגוע במימוש זכויותיו המהותיות של התובע, עד שאין עוד הצדקה להחמיר עימו עד כדי כך באמצעים דיוניים. במילים אחרות, לבית המשפט מסור שיקול הדעת כדי לערוך איזון בין האינטרסים העומדים בבסיס כלל השתק העילה לבין האינטרסים של התובע, העלולים להיפגע בנסיבות המקרה המסוים. ההיתר לפיצול יינתן רק באותם מקרים בהם מצא בית המשפט כי יש להעדיף את האינטרס הלגיטימי של התובע לפיצול הסעדים בתובענות שונות על פני האינטרס של הנתבע וטובת הכל...

בענייננו, דומני כי לתובעות היה אינטרס לגיטימי לפצל את הדיון, הגובר על האינטרס של הנתבע, שלא להיות מוטרד שוב, בעניין זה. ודוק.

התובעות מבקשות כי אאפשר להן לתבוע את נזקיהן תוצאת הפרת ההסכם, אשר בתחילת שנת 2014 לא היו ידועים להן. עצם ישיבתו של הנתבע במושכר עד יום זה, מצדיקה בעיני לבדה את זכותן של הנתבעות לפצל את סעדיהן, שעה שהתובעות לא יכלו לכמת את נזקיהן במועד הגשת התביעה, לא מבחינת היקף דמי השכירות אותם הן לכאורה הפסידו, ולא מבחינת נזקים נוספים שטרם התגבשו במועד הגשת התביעה."

כפי שנקבע בע"א 1020/06, הניה קרצר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [13.01.2010] (בפסקה 12):

"כלל הוא, כי תובע נדרש לתבוע את כל הנזקים שנגרמו לו בגין עילת תביעה מסוימת במסגרת תביעה אחת, ואם לא עשה כן מנוע הוא מלשוב ולתבוע את אשר החסיר..."

[ההדגשה שלי – ר.ה.]

בהתאמה לענייננו, התובעת מבקשת לאפשר לה לתבוע את נזקיה בגין פעילות הנתבעים, ככל שבעתיד יתגבשו כאלה. לשיטת התובעת, עלולים להיגרם נזקים נוספים, שלא התגבשו ולא ניתן לדעת כעת, אם אכן יתגבשו ומה יהיה סכומם.

על כן, לטעמי יש לקבוע שלא מדובר בנזקים ש"נגרמו" לתובעת במועד הגשת התביעה, אותם עליה לתבוע כמכלול אחד.

10. מקובל עלי כי במקרה דנן, אין בידיי המבקשת היכולת לשער, אף לא על דרך האומדן, מהו הסעד הכספי המגיע לה לשיטתה, בגין אותם נזקים שטרם התגבשו במועד הגשת התביעה.

התכלית המונחת בבסיס הסמכות ושיקול הדעת אשר הוקנו לבית המשפט להתיר פיצול סעדים, נועדה למנוע את הצורך בהתדיינויות ממושכות. במקרה דנן, הצורך לדון בנזקים שעלולים להיגרם לתובעת, בלא שיש וודאות כי יתממשו, יביא להתדיינות ממושכת וייתכן שאף מיותרת.

בנסיבות אלו, הבקשה לפיצול סעדים כך שנזקים שטרם התגבשו במועד הגשת התביעה ידונו בהליך נפרד היא הגיונית, סבירה ומתיישבת עם דרישות הדין ועם האינטרס הלגיטימי של שני הצדדים. בהעדר כימות של הנזקים, כל הערכה תהיה בגדר השערה בלבד, שתקשה על הנתבעים להתמודד איתה, והתובעת גם לא תוכל להוכיחה בראיות ברמה הנדרשת לשם קבלת פיצוי בסכום קצוב ומוגדר.

יש לקוות כי לאחר ההכרעה בתובענה, ואם זו תתקבל, יוכלו הצדדים להתפנות ולקיים הידברות – בין כותלי בית המשפט או מחוצה לו – באשר לנזקים שנגרמו, ככל שנגרמו, לתובעת. ככל שתימצא עדיפות לעמדת הנתבעת, והתביעה תידחה, לא יידרשו הצדדים לדון בסוגיות הרבות הנוגעות לנזקים שעשויים להתגבש בעתיד, ולא ניתן להעריך כעת ברמת וודאות מספקת, אם יתגבשו בפועל, ומה יהיה סכומם.

11. לא ברור מדוע זנחה התובעת את בקשתה לתיקון כתב התביעה, כאשר לשיטתה ניתן היה להעריך בטווח של מספר חודשים לאחר הגשת התביעה, את סכום הנזק שהתגבש עד מועד פתיחת ההליך המשפטי. עם זאת, מאחר שהנתבעים לא יידרשו כעת להגיש כתב הגנה מתוקן, אין מדובר ב"התחמקות" התובעת מתשלום הוצאות, שלא תידרשנה. הוצאות ניהול הליך עתידי בוודאי יישקלו בסיום אותו הליך נוסף.

למען הסר ספק יובהר כי אין בהיתר לפיצול סעדים כדי ליתן רשות לתובעת להגיש תביעה נוספת בעתיד, בגין נזקים שהתגבשו עד למועד הגשת התביעה שנדונה בתיק דנן.

סוף דבר

12. ניתנת לתובעת רשות לפיצול סעדים. לאחר סיום בירור התובענה דנן, תוכל התובעת להגיש תובענה כספית בנוגע לנזקים שנגרמו לה, ובלבד שאלה התגבשו לאחר הגשת כתב התביעה.

13. אזכיר כי הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה, וזו נזנחה בעצם הגשת הבקשה לפיצול סעדים, לאחר שהנתבעים נדרשו ליתן תגובה בנוגע לה. לכאורה, היה מקום לפסוק הוצאות לטובת הנתבעים בגין אותה בקשה.

במצב דברים זה, מצאתי כי האיזון הראוי הוא שלא לפסוק לטובת התובעת הוצאות בגין הגשת בקשה זו חרף קבלתה, ולא לחייבה בהוצאות בגין הגשת הבקשה לתיקון כתב תביעה.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ז, 13 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.