27 מאי 2016

לפני:

כב' הרשמת תמר עציון פלץ

החלטה

לפניי בקשה שהגישה המשיבה בתיק זה, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: הראל), להורות על צירוף העובד/המבוטח, מר רודריגז אנטוניו קוררה (להלן: המבוטח), כמשיב נוסף בהליך.

המבקשת בהליך, מעסיקתו לשעבר של המבוטח, חברת זלמן סודקביץ' בע"מ (להלן: המבקשת או החברה), מתנגדת לצירוף המבוקש.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והתגובה אני סבורה, כי יש להורות על צירוף המבוטח כמשיב נוסף בהליך.

תקנה 18א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991 קובעת, כי ניתן לצרף נתבע אשר נוכחותו דרושה על מנת לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

תקנה זו פורשה בפסיקה כמאפשרת לצרף נתבע "על אפו ועל חמתו של התובע", שכן המטרה היא "למנוע, ככל האפשר, החלטה המסיימת את המשפט באופן פורמלי בלבד, ואינה מעבירה למעשה את המחלוקת מן העולם" (דב"ע תש"ן 4-61 המוסד לביטוח לאומי – קופת חולים מכבי, פד"ע כב' 3). כמו כן נפסק, כי אי צירופו של צד העלול להיפגע בשל אי הצירוף הוא בבחינת פגם ממשי (בג"ץ 3975/95 שמואל קניאל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נג(5) 459, בסעיף 42 לפסק הדין), וכי יש להורות על צירוף גם במקרה של חשש בלבד מפני פגיעה צפויה, ואף במקרה של פגיעה שאינה בזכות קיימת (דב"ע תשן/108-3 ליכט ואח' – וורמן ואח', פד"ע כב' 201; ע"ע 1212/01 ראדי כאמל קבלאן – המועצה המקומית בית ג'אן, ניתן ביום 24.2.2004, בסעיף 10 לפסק הדין; ראו גם בספרו של ד"ר י. לובוצקי "סדר הדין במשפט העבודה", מהדורה חמישית-2016, פרק 10 עמ' 11-17).

בענייננו אין מחלוקת, כי הראל הורתה על שחרור כספי הפיצויים לידיו של המבוטח עקב טעות אנוש ובהיעדר ההסכמה הנדרשת מצד החברה. במובן זה, לכאורה, לא קיימת יריבות בין החברה למבוטח באופן המצדיק את צירופו כמשיב בהליך, שכן חבותה של הראל כלפי החברה אינה תלויה לכאורה בנסיבות סיום יחסי העבודה בין החברה למבוטח, ועצם שחרור הכספים לידיו מחמת טעות של הראל מחייב את הראל בהשבתם לידי החברה.

אלא שמאחר וכספי הפיצויים כבר שוחררו לידי המבוטח, וככל שבית הדין יחייב את הראל להשיב את ערכם לידי החברה תגיש הראל תביעה נפרדת כנגד המבוטח להשבת כספי הפיצויים לידיה (תביעה המצויה אף היא בסמכותו של בית הדין מכוח סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969), הרי שאי צירופו של המבוטח להליך זה, והכרעתו במישור שבין הראל לחברה בלבד, יובילו לפתרון חלקי של המחלוקת הכוללת, ולא יעבירוהּ מן העולם.

כמו כן, מאחר שהתובע עלול להיפגע מתוצאותיו של ההליך בין הראל לחברה שעניינו בכספי הפיצויים ששוחררו לידיו זה מכבר, ומאחר שנוכחותו בהליך תסייע אף בקבלת התמונה העובדתית השלמה, אני סבורה כי מן ראוי להורות על צירופו.

אוסיף עוד, כי בדב"ע נב/147-3 רבלון (ישראל) בע"מ – ברק ואח' (פד"ע כה' 115) נדונה שאלת זכאותו של עובד לקבל כספים בפוליסה אשר כללה העברת בעלות אוטומטית במקרה של הפסקת עבודה "מכל סיבה שהיא", אך בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי חרף הוראת הבעלות האוטומטית, יש לבחון את הנסיבות שהביאו לניתוקם של יחסי העבודה על מנת לקבוע האם זכאי העובד לכספי הפיצויים.

לאור האמור, ומאחר שצירופו של המבוטח דרוש על מנת לאפשר לבית הדין להכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בהליך זה, אני מורה על צירופו של המבוטח כמשיב נוסף.

בהתאם, תבצע הראל מסירה אישית של כתב התביעה, כתב ההגנה והחלטה זו לדי המבוטח עד ליום 16.6.2016, ותעביר עותק מאישור המסירה לאחר ביצועה.

המבוטח יגיש כתב הגנה עד ליום 20.7.2016.

בנסיבות אלה, יידחה הדיון הקבוע ליום 26.6.2016 ליום 25.9.2016 שעה 11:30.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ו (27 מאי 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.