1. לפניי בקשת התובע להתיר לו ייצוג על ידי עו"ד במסגרת ההליך המשפטי בתובענה שהגיש נגדו הנתבעת - עורך דין במקצועה.

2. סוגיית ייצוג בעל דין בבית המשפט לתביעות קטנות מוסדרת בסעיף 63(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 הקובע כדלקמן:

(א) ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית

המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לעניין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה..."

3. לבתי המשפט לתביעות קטנות מאפיינים ייחודיים שמטרתם היא לפשט את הליכי הדיון

ולהגיע להכרעה מהירה ויעילה. מדובר בהליכי דיון מהירים, זולים ובלתי פורמאליים ובתוך

כך נקבעה גישה גמישה לראיות ולסדרי דין, נקצב פרק זמן של 7 ימים למתן פסק הדין והוגבלה זכות הערעור.

מאותם טעמים, אין המחוקק מאפשר ככלל ייצוג בעלי הדין, למעט ברשות ומטעמים

מיוחדים שיירשמו.

5. פסק הדין המנחה בסוגיית הייצוג ניתן על ידי כבוד השופטת ארבל ברע"א 5711/08 רשל

פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ ( מיום 17/3/09 ) שם נקבע, כי לא ניתן להתעלם ממקרים בהם

אין מנוס מהתרת ייצוג מי מהצדדים בידי עורך דין כמו למשל במקרה בו אחד מבעלי הדין הוא עורך דין במקצועו או בהכשרתו.

6. בפסק דינה, סקרה כב' השופטת ארבל את הפסיקה הנוהגת בערכאות השונות בשאלות של

ייצוג משפטי ואיזון השוויון בין בעלי הדין בבתי המשפט לתביעות קטנות ופירטה אודות מקרים בהם הותר ייצוגו של אחד מהצדדים על ידי עורך דין – שאז מתנגשים מספר עקרונות, מקום שמצד אחד עומד עורך דין ומהעבר השני מתדיין חסר השכלה משפטית וכך קבעה:

"מסקירת פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט לתביעות קטנות או של ערכאות מעליהן עולה כי אכן נקבעות הלכות שמטרתן לשמור על שני עקרונות אלו. כך, נקבעו הלכות שמטרתן לחייב את בעלי הדין להודיע על חריגה מעיקרון זה. לדוגמא, נקבע כי בעל דין שהוא עורך דין חייב להודיע על כך מראש על מנת למנוע יתרון בלתי הוגן [ת"ק (י-ם) 1698/03 כהן נ' סבח ( מיום 22/7/03)]. עוד נקבע כי אפילו מתמחה או סטודנט למשפטים אשר מייצג בעל דין צריך להצהיר על כך בפני בית המשפט [ת"ק (אשקלון) 4043/06 שכטר נ' מליניאק – סוכנות לביטוח בע"מ (מיום 16/1/07)] ... לבסוף אציין כי במקרים בהם הותר ייצוגו של צד אחד הותר גם ייצוגו של הצד השני לצורך שמירה על האיזון בין הצדדים. כך למשל, במקרה בו הנתבע היה עורך דין הותר גם לתובע ייצוג על-ידי עורך דין [ת"ק (ק"ג) 1159/07 רויטר נ' בניטה (מיום 7/5/08)].

7. בבואי להחליט בבקשה שלפניי, נתתי דעתי לשיקולים העומדים על הפרק לשם הכרעה

ובכללם אופיו של הצד המיוצג (התובעת, בענייננו, עורכת דין כאמור), טיבה, מהותה וגובהה של התובענה ובאיזון בין כל אלה מצאתי להיעתר לבקשה.

8. אדגיש, כי בחנתי היטב את טענות הנתבעת הנוגעות למעורבותה האישית במחלוקת נשוא

והיותה בעל דין ככל בעל דין אחר – אדם פרטי המתגונן מפני תובענה שהוגשה כנגדו, אך עם זאת, סבורה אני, כי בנסיבות העניין, עלול להיווצר חשש מפגיעה באיזון ובשוויון בין הצדדים כאשר מצד אחד עומד עורך דין ומהצד השני מתדיין נעדר השכלה משפטית.

9. בנסיבות אלו, לטעמי, העובדה שהנתבעת היא עורכת דין מהווה נימוק וטעם מיוחד למתן

רשות שכזו לצד השני.

10. בקשת התובע להתרת ייצוג מתקבלת אפוא והמזכירות תעדכן את רישומיה בפרטי בא כוחו.

11. אני נעתרת לבקשת הנתבעת ומתירה אף לה, ככל שתרצה בכך, להיות מיוצגת בהליך זה על ידי עורך דין מטעמה.

12. אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ג' אלול תשע"ו, 06 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.