1. בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לרכבו.

ביום 17/8/16 נדחתה התביעה משלא התייצב התובע לדיון.

התובע הבהיר שלא התייצב לדיון בשל רישום מוטעה של מועד הדיון ביומנו (עמ' 3, ש' 13). בנסיבות אלה אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

לאחר ששמעתי טענות הצדדים ומאחר שאין מקום להורות על ביטול פסק דין מחובת הצדק, אני מוצא שאין מקום להורות כלל על ביטול פסק הדין מאחר שלמעשה התוצאה לאחר דיון זהה לתוצאת פסק הדין שניתן שהורה על דחיית התביעה (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 344(מהדורה שמינית, 2005) וההפניות שם).

אבהיר המסקנה.

1. לטענת התובע, נסע בצד הימני של הנתיב הימני מבין שניים הממשיכים ישר ברחוב כהנמן בבני ברק כשלפתע נפתחה הדלת האחורית הימנית ברכב הנתבע, פגעה באופנוע וגרמה לנזקיו. לטענתו רכב הנתבעים לא נצמד למדרכה לפני פתיחת הדלת אלא נותר מרווח בין המכונית למדרכה בה יכול היה האופנוע לעבור. לטענתו בנסיבות אלה אחראי הנתבע לקרות התאונה ולנזקים שנגרמו לו.
2. מנגד טען הנתבע שהנוסע במכוניתו שאל אם הוא יכול לפתוח את הדלת שעה שהרכב עצר ברמזור אדום ומאחר שלטענתו היה הנתיב פנוי אישר לנוסע לפתוח את הדלת, אלא שאז הגיע התובע ופגע בדלת ואף גרם לנזקים לדלת רכבו.
3. הצדדים חלוקים בשאלת האחריות לתאונה וכן בשאלת גובה הנזק.

בפניי העידו התובע, הנתבע ומר אוסטרי שהיה הנוסע ברכב הנתבעים.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

1. אין למעשה צורך להכריע בשאלת האחריות לתאונה באשר לאחר שמיעת טיעוני הצדדים אני מוצא שהתובע לא הוכיח את נזקיו.

לטענת התובע בשל פתיחת דלת הנוסע ברכב הנתבעים, נפגעו צד ימין וצד שמאל של האופנוע.

באשר לנזקים נטענים לצד שמאל של האופנוע, התובע העיד שהאופנוע לא נפל על הארץ בתאונה ולמעשה אף לא זכר אם האופנוע היה בהטייה.

על-פי תמונה ת/2 שהציג התובע קיים בצד שמאל של האופנוע נזק של שפשוף וכן ניתוק של הכנף מגוף האופנוע. ואולם, מאחר שהאופנוע לא נפל על צד שמאל, אני מוצא שמדובר בנזקים שלא היו יכולים לקרות בתאונה.

זאת ועוד התובע העיד תחילה שלא היו לו תאונות קודמות עם האופנוע (עמ' 4, ש' 16). ואולם, במהלך חקירתו התברר שלאופנוע היו 2 תאונות קודמות. מתמונות השמאי בתאונות הקודמות שהציגה הנתבעת עולה שלאופנוע היו נזקים בצד שמאל (תמונות שמאי מתאונה קודמת מסומנות נ/3. אלו צורפו גם להודעה מיום 10/11/16) – שהם אותם נזקי שפשוף להם טוען התובע במסגרת תביעה זו כפי שצולמו בתמונה ת/2.

הנזק הנטען בין היתר למראה שמאלית ולידית בלם מופיע בדו"ח שמאי מיום 29/12/14 בתאונה קודמת בה היה מעורב האופנוע (נ/2).

מאחר שהנזקים בצד שמאל של האופנוע להם טוען התובע בתאונה זו זהים לנזקים שנגרמו לאופנוע כפי שעולה מתמונות הנזק בתאונות הקודמות, אני קובע שהנזקים לצד שמאל של האופנוע לא נגרמו בתאונה הנדונה.

באשר לנזקים הנטענים לצד ימין של האופנוע, מתמונות הנזק בתאונה הקודמת (נ/3) עולה שהיה קיים נזק לכנף הקדמית, כך שהנזק שתואר בחוות דעת השמאי שהוגשה בגין תאונה זו אינו קשור לתאונה מושא התביעה.

באשר לצינור המפלט שצויין בחוות דעת השמאי בתביעה זו הרי שהוא ניזוק ושופשף עוד בתאונות הקודמות כפי שמופיע בתמונות נ/3.

הנזק בצד ימין למגן מפלט, מגן צינור מפלט, מדבקה לסף ימין שבחוות דעת השמאי בתאונה הנדונה מופיע כבר כנזק בחוות דעת השמאי מיום 29/12/14 (נ/2) בגין תאונה קודמת.

הנזק הנטען לבולם קדמי ימני מצוי כנזק בחוות הדעת של שמאי מיום 15/9/14 (נ/1) בשל תאונה קודמת אחרת.

באשר לנזק למראת צד ימנית, בהתאם לתמונה נ/4 שהציגה הנתבעת, גם היא מחוות דעת השמאי מתאונה קודמת בה היה מעורב האופנוע של התובע, עולה כי היה קיים נזק למראת הצד הימנית שתוקן בתיקון זמני, כשבאותה תמונה גם נראים סימני שפשוף על מראת הצד. בנסיבות אלה אני מוצא שהתובע לא הוכיח שגם הנזקים בצד ימין של האופנוע נגרמו במסגרת התאונה הנדונה.

מכל האמור אני מוצא שהגם שאין מחלוקת שהתרחשה תאונה בין האופנוע לבין רכב הנתבעים – ומבלי להכריע בשאלת האחריות – לא עמד התובע בנטל להוכיח שהנזקים הנטענים לאופנוע נגרמו בגין התאונה הנדונה. בהתאם לנתונים שהובאו בפניי, כפי שעולה מדוחות השמאי בתאונות הקודמות (נ/1 ו- נ/2) ותמונות הנזק מהתאונות הקודמות של האופנוע (נ/3), קיימת חפיפה בין הנזקים הנתבעים במסגרת תביעה זו לנזקים שנגרמו בתאונות הקודמות.

מכאן אני קובע שהתובע לא עמד בנטל להוכיח נזקו.

עוד יושם לב שהתובע לא הכחיש שיצר קשר עם הנתבע כדי שהאחרון יודה באחריותו לתאונה וכי התובע יישא בהוצאות השתתפותו העצמית של הנתבע בחברת הביטוח (עמ' 5, ש' 7).

מכל האמור מאחר שממילא לא הוכיח התובע את נזקיו, אני מוצא שאין הצדקה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 17/8/16 אשר הורה על דחיית התביעה.

התוצאה:

1. אשר על כן פסק הדין שניתן ביום 17/8/16 שדחה את התביעה יעמוד על כנו.

התובע יישא בהוצאות הנתבע 1 סך של 300 ₪ ובהוצאות הנתבעת 2 סך של 450 ₪ נוספים.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, ט' חשוון תשע"ז, 10 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.