על פי הוראות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) בעל דין הרוצה להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.

ככלל, "בעל-דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו יצרף לכתב-טענותיו תעודת רופא או חוות-דעת של מומחה (תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). חובה זו היא בעלת משמעות מיוחדת בתביעות בשל רשלנות רפואית, שאז תלויות הן הוכחת החבות והן הוכחת הנזק בחוות-דעת כזו" (ר' ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' סולן, פ"ד נה(4) 898).

נזקי התובעת, כמו גם הקשר הסיבתי בין נזקים אלה למעשי הרשלנות הנטענים ביחס לנתבעים, הם "עניינים שברפואה", וככאלה על התובעים לצרף לכתב התביעה חוות דעת להוכחתם.

על כן, מקובלת עלי עמדת הנתבעות כי על התובעים היה לצרף לכתב התביעה חוות דעת לעניין נזקי התובעת, וכי אין לחייבן בהגשת חוות דעת נגדיות עד להגשת חוות דעת אלה.

יצוין כי מתגובות הצדדים עולה לכאורה כי התובעים עותרים לפטור מהגשת חוות דעת לפי תקנה 127 לתקנות. לא מצאתי בקשה כזו ועל כן לא דנתי בה (יתכן שמדובר בבקשה מספר 1 בתיק אליה התייחסה כב' השופטת גנות בהחלטה מיום 13.3.16).

ככל שהתובעים מבקשים פטור כזה עליהם להגיש בקשה מסודרת בהתאם לדין ולפסיקה.

על כן אני קובעת כדלקמן:

התובעים יגישו חוות דעת לעניין נזקי התובעת בתוך 60 יום מהיום.

הנתבעים יגישו חוות דעת נגדיות בתוך 60 יום מקבלת חוות דעת התובעים.

בנסיבות, הדיון הקבוע נדחה לקדם משפט ליום 23.1.17 בשעה 9:00.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' אלול תשע"ו, 12 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.