<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המערער: אתמקד בשלוש נקודות, ענין הנזק הקונקרטי, בית משפט קמא קבע שאין הבדל מבחינתו בנזק שנגרם, ברור שההבדל כמו שנסיון בעבירה מוגמרת יש הבדל בחוק, ברור שגם סע' 40 לחוק העונשין, מתייחסים לנזק הפוטנציאלי ולממשי. לכן כשהמאשימה לא הצביעה על נזק קונקרטי שנגרם לקופת ה מדינה, ברור שהדבר לא נעשה לשם שמים, אך אם מישהו נתן קבלה פיקטיבית ואחר לא השתמש בה, אין נזק.

לגבי העובדות שבית המשפט ציין, אני משיב שמהות האישום שהיה לו פנקס חשבוניות של חברה שאינה מתפקדת, וחברות אחרות לדוגמא ויקטורי שסיימו את התיק בכופר.

לדברי בית המשפט שהוא נתן חשבוניות פיקטיביות והגשת דו"חות כוזבים, משיב שזה נכון, אלו עבירות כשעוברים אחת, ברור שמגישים הצהרה פיקטיבית על הדו"ח, אך אםנוריד את הכותרות המשפטיות מה שהיה, זה אדם שישב במשרד ולא עשה כלום, וכתב חשבוניות והעביר לאנשים שכן עשו. לגבי רשת ויקטורי, במקום לשלם את המס שצריך להיות של מ.י. הם לא שילמו את המס, וקיבל כופר, ומי שכתב את החשבונית, לבסוף שהוא החוליה החברתית החלשה, הוא איש שאין לו.

לדברי בית המשפט שמעשי ויקטורי והעונש שהתקבל לא מפחית מחומרת מעשיו של המערער, משיב שלא ניתן המשקל הראוי.

מפנה להודעת הערעור עמ' 4, רק אחד שסיים עם כתב אישום, אם לא לגבי טענתנו שאם יעקרו את הרצון ממקזזי החשבוניות, הוא רק רשם את הקבלה, הצד השני הרוויח, לכן האכיפה מאוד קשה מולו. בתיק ספציפי זה האנשים שנהנו המקבלים, לא עמדו לדין.

לענין הקנס שהוטל עליו, בסך 450,000 ₪ או 10 חודשים תמורתו, הקנס דמיוני כדי שהוא ישלמו. בעיני מה שבית המשפט השלום עשה הוא גזר 58 חודשי מאסר. העונש החלף צריך לתמרץ אותו כדי שיוכל לשלם, פה זה הופך את התשלום לבלתי אפשרי, המערער לא יוכל לעמוד בו.

בסופו של דבר הוא לא יוכל לשלם, ואנו נמצאים לא ברף התחתון של הענישה ומאסר חלף הקנס.

מפנה לגז"ד שניתן ע"י כב' השופט גורפינקל ב- 6.9.16, מדובר על סך של 330 מליון ₪, חשבוניות פיקטיביות. נידון לכ 7 שנים, הלבנת ההון היא 150 מליון ש"ח, הקנס לא גבוה מאוד.

הטיעון על הקנס היה פתוח, לגבי המאסר העונש היה סגור.

מפנה לגזה"ד על השותף, שכב' השופט גורפינקל גזר בטיעון פתוח, השותף היה אחראי על גיוס "קופים", הוא קיבל 6 שנים וקנס בסך 200,000 ₪.

לכן אבקש מבית המשפט ברור שהמערער צריך לרצות עונש מאסר, לא נתבקש עיכוב ביצוע.

ב"כ המשיבה: הבעיה העיקרית היא לענין הקנס, כשחברי טען לעונש, הוא טען לגבי המצב הכלכלי הקשה של המערער, וביקש ארכה כדי להציג אסמכתא לבקשת השופט. בהחלטת כב' השופט קמא בעמ' 35, נאמר שניתנת ארכה להמצאת האסמכתא, גם לגבי תשלום החוב שהמערער היה חייב, וגם לגבי מצבו הכלכלי הקשה. חברי הגיש הודעה לבית המשפט לקראת גזה"ד, שנאמר שהמערער לא נתן לו מסמכים ע"מ לבסס את בקשתו. מציג את ההחלטה.

בית המשפט אמר בגזה"ד עמ' 38, מצטט, שלא הובאה אסמכתא. לכן איני מבין כיצד חברי טוען שבית משפט לא התייחס לבקשתו לארכה לגבי המסמכים, שעד היום לא הובא שום מסמך שיבסס את טענתו. ולכן בית המשפט כן הלך לקראת המערער, ומאחר ולא הביא את המסמכים, אין לומר שבית המשפט טעה.

אם בית המשפט אומר שאין ספק שהקנס לא גבוה מידי והפרופורציות לגבי הסכומים שמדובר בהם, אך נימוקו שהקנס גבוה עקב כך שלא יוכל לשלמו ויצטרך להיות במאסר, משיב שהמערער קיבל 13 מליון ₪ מהמדינה, סכום זה הוא גנב, לא יודע מה מצבו הכספי. לטענת בית המשפט שהוא הוציא חשבוניות פיקטיביות וזה לא גובה החוב למדינה, משיב שאני מבין את עמדת בית המשפט, אך משיב שנתנו לו הזדמנות להראות את מצבו הכלכלי והוא לא הראה, מפנה לנזק הרב שמעשיו גרמו.

ב"כ המערער: המערער אמר לו שנפתח תיק הוצל"פ אך הוא לא מאורגן ולכן לא הביא לי מסמכים בנושא.

ב"כ המשיבה: אזכיר את דברי בית משפט בעמ' 41 ש' 15-22, שמתייחס לקנס, שהמערער לא שילם דבר, לכן אני מתנגד לבקשת המערער.

אם בית המשפט אומר שעונש המאסר ראוי, אך לענין הקנס שלא כל הכסף נכנס לכיס המערער והקנס בפני עצמו לא גבוה, אך כמכלול, הקנס והמאסר ביחד, והמערער לא ישלם, לכן בית המשפט ימירו במאסר ויש לגזור קנס נמוך יותר ע"ס 250,000 ₪ משיב שאני צריך להתייעץ.

לאחר הפסקה, המערער התייעץ עם סניגורו והמדינה עם הממונה.

ב"כ המשיבה: לאור העבירות שהמערער ביצע, רואים שמדובר בעבירות כלכליות שדורשות ענישה כספית כבדה, אך מכיוון שהעונש נמצא בתוך המתחם, למרות שבחלקו התחתון, אנו נשאיר לשיקול דעת בית המשפט.

ב"כ המערער: המערער מצהיר שהוא לא יוכל לשלם את הקנס, הוא רוצה לרצות את עונש המאסר במקום הקנס, מעכשיו.

<#4#>

פסק דין

המלצנו לפני הצדדים לאחר שמיעת מלוא הטיעונים ל הסכים ל כך שעונש המאסר בפועל שהטיל בית משפט קמא ישאר בעינו, אולם תהא התערבות בגובה הקנס, וממילא בעונש המאסר תמורת הקנס. הנימוקים להמלצתנו עלו בהרחבה בחלק מהדיון, נדגיש כי אנו מתייחסים למלוא הענישה, קרי המאסר שניתן והקנס שהוטל, כמכלול אחד, ומקובלת עלינו טענת הסנגור שככל הנראה לא יעלה בידי המערער לשלם את הקנס.

המלצנו לכן לפני הצדדים כפי שהמלצנו, המדינה לאחר התייעצות השאירה את הענין לשיקול דעתנו, המערער מצידו הסכים להמלצתנו.

לפיכך אנו קובעים כי:

א. עונש המאסר יעמוד בעינו. אנו רואים להוסיף כי אורכו משקף את מכלול העבירות בהן הורשע המערער בתיק הנוכחי.

ב. את הקנס אנו מעמידים ע"ס 250,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו.

ג. יתר רכיבי הענישה ישארו בעינם.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"ה אלול תשע"ו, 28/09/2016 במעמד הנוכחים.

<#5#>

ניתן והודע היום כ"ה אלול תשע"ו, 28/09/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ליאת כהן