בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים בין רכב פרטי נהוג ע"י מבוטחת התובעת לבין טרקטור הנהוג ע"י הנתבע.

אין מחלוקת כי התאונה ארעה לאחר שהנהגת עקפה את הטרקטור, שעמד בצמוד למדרכה, וניסתה להכנס לחניה לפני הטרקטור, וכי הפגיעה היתה של השן השמאלית בכף הטרקטור בפינה הימנית אחורית של הרכב. המחלוקת היא, האם הטרקטור היה בעמידה, כטענת הנתבע, או שהתחיל בנסיעה, כטענת הנהגת.

לאחר שבחנתי את גרסאות שני הנהגים, את תצלומי הנזק לרכב התובעת ואת תצלום דגם הטרקטור שהוצג, אני קבועת כי על פי מאזן ההסתברויות סביר יותר כי הנזק נגרם עקב כך שהנהגת לא העריכה נכונה את אורך הטרקטור, כולל הכף, ואת זוית הפניה שעליה לבצע כדי להימנע מפגיעה בכף, וכך ארעה התאונה בין אזור הפנס האחורי שלה לבין השן השמאלית של כף הטרקטור, כאשר הכף מונחת על הקרקע.

לא סביר כי הטרקטור החל בנסיעה מבלי לראות את הרכב, שהיה משמאלו ולפניו, כאשר היה לו שדה ראיה מלא ומוגבה, ולעומת זאת סביר בהחלט כי הנהגת שנסעה אחרי הטרקטור לא ידעה מה גודל הכף שבחלקו הקדמי ופנתה ימינה בזווית חדה מדי וכך פגעה בשן.

לפיכך אני דוחה את התביעה.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך 1,500 ₪.

ניתן היום, י' סיוון תשע"ז, 04 יוני 2017, בהעדר הצדדים.