בענין : בקשה להוצאת תצהירים ומסמכים שצורפו לתשובה לתגובה לבר"ל

1. ביום 9.3.16 הגישה התובעת נגד הנתבעות תביעה כספית בסדר דין מקוצר ע"ס 371,542 ₪

בגין שכר דירה ודמי ניהול לתקופה בה נעשה שימוש בפועל במושכר ע"י הנתבעות וליתרת

תקופת השכירות החוזית לאחר שהנתבעות פינו את המושכר , בניכוי פקדון שחולט .

נטען כי הנתבעות לא הביאו שוכר חלופי במקומן ואף הציגו מצג שקרי בנוגע לסיבת סיום

תקופת השכירות לפני תום תקופת השכירות החוזית .

2. ביום 16.5.16 הגישו הנתבעות בקשת רשות להתגונן במסגרתה נטען כי השכירות הסתיימה

בהסכמה לפני תום תקופת השכירות החוזית בשל קשיים כלכליים של הנתבעות .

נטען כי הנתבעת 2 התחייבה לפרסם את המושכר ביד 2 ואף שלחה אל התובעת שוכר

פוטנציאלי . נטען כי הנתבעת 2 שכרה מושכר אחר בתנאים נוחים יותר שכללו תשלום

דמי שכירות מהכנסות , ככל שתהיינה הכנסות . נטען כי התובעת הסכימה לסיום מוקדם

של תקופת השכירות כנגד חילוט הפקדון והותרת המזגנים שהתקינה המבקשת במושכר .

הבקשה נתמכת בתצהיר מפורט של המבקשת 2 ובמסמכים רבים .

3. בהתאם להחלטת בית המשפט נדרשה התובעת להגיב בכתב לאמור בבקשת הרשות להתגונן

. ביום 24.5.16 הוגשה תגובה במסגרתה נטען כי יש לדחות את בקשת הרשות להתגונן

ולחילופין לאפשר לחקור את המבקשת על תצהירה טרם הכרעה בבקשת הרשות להתגונן .

נטען כי טענות הנתבעות הן בבחינת הגנת בדים . נטען כי הועלו טענות בע"פ כנגד

הסכם מסחרי מפורט בכתב . נטען כי טענות המבקשות הן לכל היותר בבחינת טעות בכדאיות

העסקה . נטען כי המבקשות שכרו מושכר גדול יותר תמורת דמי ניהול ודמי שכירות העולים

למעלה מפי שניים על אלו ששילמו למשיבה . נטען כי המבקשות ידעו שהן חייבות בתשלום

דמי השכירות למלוא תקופת השכירות החוזית ולכן ביקשו למחול להן על חיוביהן לפנים

משורת הדין . הטענות שהועלו בתגובה לא נתמכו בתצהיר .

4. בהתאם להחלטתי מיום 24.5.16 הגישו הנתבעות ביום 5.6.16 תשובה לתגובה .

התשובה מחזיקה 3 עמודים ועובדותיה נתמכות בתצהירים של רונית דרעי , אחותה של

הנתבעת 2 ושל שני סגדן , שנסעה עם הנתבעת 2 לפגישה הנזכרת בבקשה במשרדי המשכיר

במושב דלתון . כמו כן צורפו לתגובה צילומי המחאות שהופקדו וקבלה שנתנה התובעת

לנתבעת 2 . נטען כי התובעת מתעלמת מהסכמת הצדדים לסיום מוקדם של הסכם השכירות

אשר קיבלה ביטוי ממשי בהתנהגות הצדדים , כמפורט בתשובה .

5. בהחלטתי מיום 5.6.16 נקבע דיון בבקשת הרשות להתגונן ליום 22.11.16 בשעה 9:00 .

6. ביום 6.6.16 הוגשה הבקשה שלפני להוצאת התצהירים והמסמכים שצורפו לתשובה .

נטען כי הנתבעות פעולות בחוסר תום לב דיוני בכך שהן מגישות ראיות בהדרגה ועל דרך

המחטף . בהסתמך על האמור בספרו של אורי גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה

שישית , ע' 314 עד 315 . נטען כי כדי להגיש תצהיר שלא צורף לבקשת הרשות להתגונן

יש להגיש בקשה להגשת תצהיר נוסף , להסביר מדוע התצהיר הנוסף לא צורף לבקשת

הרשות להתגונן ולהראות כי האמור בתצהיר הנוסף מקים הגנה לכאורה .

7. ביום 7.6.16 הוגשה תגובת הנתבעות . נטען כי בעקבות החלטת בית המשפט להורות

לתובעת להגיב לאמור בבקשת הרשות להתגונן , עברה מסגרת הדיון בבקשת הרשות

להתגונן מתקנה 205 לתקנה 241 . לפיכך , הנתבעות פעלו בהתאם לתקנה 241

המחייבת לצרף תצהיר לתמיכה בטענות עובדתיות ודווקא התובעת לא עשתה כן ,

משלא צירפה תצהיר לתמיכה בעובדות התגובה לבקשת הרשות להתגונן .

8. ביום 7.6.16 הומצאה התגובה לב"כ התובעת . בהתאם להחלטתי מיום 6.6.16

יכולה היתה התובעת להשיב לאמור בתגובה תוך 10 ימים ממועד קבלתה .

משלא הוגשה תשובה לתגובה עד היום , התיק בשל למתן החלטה בבקשה .

9. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ללא צו

להוצאות מהטעמים שיפורטו להלן .

10. בקשת רשות להתגונן נדונה בכל מקרה לפי תקנה 205 ולא לפי תקנה 241 .

ההחלטה שניתנה על ידי המורה לתובעת להגיב בכתב לבקשת הרשות להתגונן , משקפת

פרקטיקה מקובלת שמטרתה לחסוך בזמן אולם יקר ולקצר את משך חיי התיק ע"י

קיום דיון פרונטלי רק באותן בקשות רשות להתגונן בהן ב"כ התובע עומד על חקירת

המצהיר מטעם הנתבע על תצהירו ויש הצדקה עניינית לעשות כן .

לכן , אין חובה לצרף תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות המועלות במסגרת התגובה

לבקשת הרשות להתגונן . עם זאת , אין כל פסול בצירוף תצהיר לתגובה . תצהיר שכזה

לא משנה את הכלל לפיו בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן נבחנות רק טענות הנתבע

ולכן המצהיר מטעם התובע לא נדרש להתייצב לדיון בבקשת הרשות להתגונן .

לאחר עיון בתגובה , מצאתי לנכון לאפשר לנתבעות להשיב לטענות הנגד של התובעת בטרם

אחליט האם לקבוע דיון פרונטלי בבקשת הרשות להתגונן , כפי שביקש ב"כ התובעת למקרה

בו הבקשה לא תדחה על בסיס החומר הכתוב המצוי בתיק .

ב"כ הנתבעות לא היתה חייבת לצרף תצהיר ומסמכים לתמיכה בטענות העובדתיות שהועלו

בתשובה לתגובה . התשובה לתגובה שונה מהתגובה במובן זה שהיא מוגשת ע"י הנתבעות

ולכן חלים לגביה הכללים שנקבעו בהלכה הפסוקה בכל הנוגע להגשת תצהירים נוספים ע"י הנתבע בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן , כפי שפורטו בציטוט שהביא ב"כ התובעת

מספרו של השופט גורן . יוער כי מצאתי את הציטוט במהדורה השביעית המצויה בלשכתי

בעמודים 316 עד 317 . התצהירים והמסמכים שצורפו לתשובה לא הופכים לחלק מבקשת

הרשות להתגונן כל עוד לא הוגשה בקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן בדרך של צירוף

תצהירים ומסמכים נוספים . הגישה כלפי בקשות שכאלה המוגשות זמן סביר לפני מועד

הדיון בבקשת הרשות להתגונן היא גישה ליברלית , אך אין פירוש הדבר כי מותר לוותר על

הגשת בקשה נפרדת בענין זה . ישנה חשיבות עליונה לשאלה אלו טענות מועלות בתצהיר

התומך בבקשת הרשות להתגונן שכן כאשר ניתנת רשות להתגונן , הכלל הינו כי רק הטענות

המועלות בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן , מהוות כתב ההגנה של הנתבע .

11. חרף תוצאת ההחלטה , אין מקום לחייב את הנתבעות בהוצאות התובעת שכן ניכר כי

הנתבעות הגישו את התצהירים והמסמכים הנוספים במטרה להשיב כמיטב יכולתן

לתגובת התובעת ולא במטרה להגניב תצהירים ומסמכים לתיק . כמו כן , ב"כ

התובעת לא ביקש לחייב את הנתבעות בהוצאות במסגרת הבקשה .

12. על כן , אני קובע כי בשלב זה התצהירים והמסמכים שצורפו לתשובה לתגובה

אינם חלק מבקשת הרשות להתגונן של הנתבעות .

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ו, 26 יוני 2016, בהעדר הצדדים.