בקשה ל"מתן ערובה למילוי פסק הבוררות" לפי סעיף 29(א) לחוק הבוררות.

1. פסק הבוררות, אשר המשיב עותר לביטולו, חייב את המשיב לשלם למבקשת סך של 1,755,000 ₪ שנטל מקופתה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 28.01.2015, בתוספת הוצאות משפט בסך של 138,264 ₪, אף חייב אותו לשאת בשכר טרחת הבוררת בסך 161,000 ₪.

2. המבקשת עותרת לחייב את המשיב להפקיד בקופת בית המשפט את מלוא הסכום שחויב לשלם לה בפסק הבוררות, במיוחד עקב מגוריו באקוודור, אי הגעתו לדיוני הבוררות, הניסיונות מצידו לסכלם, והימנעותו מלשלם את חלקו בשכר הבוררת. המשיב עותר לדחיית הבקשה משיש בקבלתה לנעול לפניו את שערי בית המשפט, מחמת גילו המתקדם- 84 שנים, ומחמת מחסרון כיס שאך בגינו, ואי יכולתו לשלם את שכר הבוררת כפי שנקבע על ידה חד-צדדית, נמחק כתב הגנתו וניתן כנגדו פסק הבוררות המקבל את התביעה, לטעמו "בהעדר הגנה, ללא נימוקים וללא הכרעה". המשיב עותר לדחיית הבקשה, לביטול פסק הבוררות ולמינוי בורר חליף "ללא שהגנתו תותנה בתשלום שכר טרחת הבורר".

3. הלכה היא כי

"בית המשפט מוסמך, מכוח סעיף 29 לחוק הבוררות, ליתן צווים זמניים במסגרת הליך של בקשה לאישור פסק בורר או ביטולו, לרבות חיובו של בעל דין במתן ערובה להבטחת קיומו של פסק הבוררות... על יסוד סעיף זה מוסמך בית המשפט לקבוע כי הפקדת ערובה כאמור מהווה תנאי לדיון בבקשה לביטול פסק הבוררות... בהקשר זה בוחן בית המשפט את סיכויי הצלחתו של המבקש לבטל את פסק הבוררות ואת מאזן הנוחות בין הצדדים. יתר על כן, כבר נקבע כי מאזן השיקולים נוטה מלכתחילה לצידו של מי שאוחז בידו פסק בוררות לטובתו, כך שעל הצד המבקש את ביטול הפסק מוטל להראות כי סיכויי הצלחתו בבקשה לביטול הפסק גבוהים על אף הגישה המצמצמת במתן סעד מסוג זה, או כי מאזן הנוחות נוטה לצידו באופן משמעותי" (רע"א 5603/10 זורמל בע"מ ואח' נ' ניקורית בני ברק בע"מ, פסקה 10, ניתן ב-13.10.2010).

4. מבלי לקבוע מסמרות בעניינים אלו, דומה שבמישור סיכויי ההליך עומדות בפני המשיב משוכות לא פשוטות: המשיב לא הכחיש את נטילת הכספים מקופת המבקשת וטען להגנתו כי "שילם לעצמו כמורשה חתימה" את שכר הטרחה לו היה זכאי מהמבקשת, משזו סירבה לשלם לו את המגיע לו; לא התייצב לדיוני הבוררות ואף לא שילם את חלקו בשכר הבוררת.

תנית הבוררות שבין הצדדים קובעת במפורש את הסכמת הצדדים לפנות לבוררות לפי הדין הישראלי הנוהג, בלא התנאה על הוראת סעיף 31(א) לחוק הבוררות לפיה "בעלי-הדין חייבים לשלם לבורר את שכרו והוצאותיו (להלן ביחד – השכר), בסכומים, בחלקים ובמועדים שקבע הבורר, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות", והסנקציה הקבועה בפרט ט' לתוספת הראשונה לפיו "ציווה הבורר על בעל-דין דבר הכרוך בניהול הבוררות, וללא סיבה מוצדקת לא מילא בעל-הדין אחרי הצו, רשאי הבורר, לאחר שהתרה בבעל-הדין, לדחות את התביעה, אם ניתן הצו נגד תובע, או למחוק את ההגנה ולפסוק בסכסוך כאילו לא התגונן הנתבע, אם ניתן הצו נגד נתבע". הבוררת פירטה בפסק הבוררות כי המשיב לא קיים החלטות דיוניות שונות, ביניהן חיוב להמציא תרגומים לעברית של מסמכים הכתובים בספרדית, ונשיאה בחלקו בהוצאות הבוררות, לרבות שכר טרחת הבוררת, ואינני מכריעה בשלב זה בשאלה האם יש לפרש את פרט ט' הנזכר לעיל באשר ל"דבר הכרוך בניהול הבוררות", כמוגבל לנושאים הדיוניים בלבד, או שמא כולל גם הוראות בדבר שכר הבורר.

5. אשר למאזן הנוחות, עסקינן בפסק בוררות המטיל חיוב כספי, שמלבד בנסיבות מיוחדות, שלא בוססו בענייננו, ההנחה היא כי מימושו הפיך (ע"א 2400/16 מ.א. עליאן נ' אברהמי ואח', פסקה 14, ניתן ב-12.04.2016). גם סירובו של המשיב לשלם את הוצאות הבוררות לרבות שכר הבוררות עומד לחובתו. חששה של המבקשת כי לאחר סיום ההליך בבית המשפט תתקשה לגבות את שנפסק לזכותה, בהינתן דחיית בקשת הביטול, נטוע בעובדות המקרה.

6. מכל האמור לעיל עולה כי חיובו של המשיב בהפקדה הוא בלתי נמנע. המבקשת עותרת להחלטה המורה למשיב להפקיד את מלוא סכום פסק הבוררות, וכי ביצוע ההפקדה יהווה תנאי לקיום הדיון בבקשת הביטול, עת המשיב טוען כי יהא בכך, מחמת עוניו הנטען, לנעול את שערי בית המשפט לפניו.

הלכה היא כי:

"...בית המשפט מוסמך להורות על הפקדת ערובה למילוי פסק הבוררות, וכי הוא מוסמך להורות כי הפקדת הערובה מהווה תנאי לדיון בבקשה לביטול פסק הבוררות... גם שאלת גובה הערובה שיש להפקיד נדונה בפסיקת בית משפט זה לא אחת ונקבע כי על החיוב בהפקדת ערובה להיות מידתי, כך שיאפשר למבקש לבטל את פסק הבוררות לקבל את יומו בבית המשפט. לפיכך נקבע לא אחת כי בדרך כלל לא יורה בית המשפט על הפקדת מלוא סכום פסק הבוררות כתנאי לקיום הדיון בבקשת הביטול, אלא על הקפדת [הפקדת] חלק מהסכום בלבד כערובה" (רע"א 71/15 אשבד נכסים נ' בן עזריה בע"מ, פסקה 12, ניתן ב-01.12.2015).

7. באיזון האינטרסים הכולל אני מורה למשיב להפקיד בקופת בית המשפט את הסכומים הבאים:

א. סך של 138,264 ₪, שנפסק כהוצאות משפט.

ב. סך של 161,000 ₪ שנפסק בגין נשיאת המבקשת בשכר טרחת הבוררת.

ג. סך של 250,000 ₪ המהווה כשביעית מסכום החוב הפסוק.

ההפקדה תבוצע תוך 45 יום מהיום, ותהווה תנאי לקיום הדיון בעתירת הביטול. היה ולא תבוצע ההפקדה, תהא רשאית המבקשת לעתור לדחיית בקשת הביטול ואישור פסק הבוררות.

המזכירות תרשום את התיק לתז"פ ליום 7.7.16.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ו, 17 מאי 2016, בהעדר הצדדים.