<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד מירב פליישר

ב"כ משיב 1 עו"ד עלא תלאווי

ב"כ משיב 2 עו"ד ארז מלמד

המשיבים הובאו

פרוטוקול

עו"ד תלאווי:

ביום חמישי שלחו לנו באמצעות הפקס חומרי חקירה חדשים שקיבלתי היום בבוקר, אני לא יודע אם החומר יכול להשפיע על הטיעונים ועל התיק ועל כן הייתי מבקש דחייה קצרה לעבור על החומר הזה ולטעון באופן סופי שלא יהיה צורך של השלמה לטיעונים. אני ער לכך שחברתי הייתה ערוכה וגם אני, אך בשל נסיבות שפירטתי בפני בית המשפט, אבקש דחייה קצרה של הדיון.

ב"כ המבקשת:

ביום חמישי קיבלנו מהמשטרה את התמלילים של החקירות, לא מדובר בחומר חקירה חדש אלא דיסק החקירה והחקירה נמצאת בתיק ואנחנו ביקשנו עוד מעבר למה שצריך, שיפיקו לנו את התמלילים והם העבירו לנו. זה הועבר ביום חמישי בבוקר ואני גם מתרעמת על בקשתו של חברי שיצרו אותי קשר עוד שהייתי בתל אביב וביקשו שאגיע לכאן. זה פעם שנייה שאנו מגיעים כדי לטעון בתיק, מתכוננים לתיק כי צריך ללמוד ושניה לפניה דיון מבקשים פעם נוספת דחייה. אנחנו מתנגדים לדחייה.

<#3#>

החלטה

הטיעונים היום יישמעו כמתוכנן וככל שיהיה צורך בהשלמה לאחר קריאת התמליל, יוכל עו"ד תלאווי להגיש השלמה קצרה בכתב.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תשע"ו, 17/04/2016 במעמד הנוכחים.

עו"ד מלמד:

לגבי המשיב 2, המשיב נשפט היום לתקופה של 30 חודשים, נסכים למעצר עד תום ההליכים ככל שמירת זכותנו שככל שנמצא לנכון לפנות לבית המשפט, נוכל לפנות לבית המשפט לקיים דיון לגופו של עניין. קיימת הסכמה לראיות לכאורה.

<#5#>

החלטה – משיב 2

נוכח דברי הסנגור ולאחר שהוסכם על קיומן של ראיות לכאורה, אני מורה על מעצרו של המשיב 2 עד לתום ההליכים נגדו.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תשע"ו, 17/04/2016 במעמד הנוכחים.

עו"ד תלאווי:

אין מחלוקת כי מתבצע ירי לעבר המתלונן. אין גם מחלוקת שהמשיב 2 מגיע למקום. השאלה היחידה היא לגבי זיהוי היורה. אין גם מחלוקת שהיורה מגיע רעול פנים ואיש שהיה במקום אינו רואה את תווי פניו. המתלונן נלקח לבית החולים, שם הוא נוקב בשם אדם אחר בתור מי שירה ואומר שהוא מזהה אותו בהתאם למבנה הגוף שלו והגובה שלו. המשיב 1 והמשיב 2 מגיעים אליו לביקור ואז, ככל הנראה מתחיל להגיע מידע מודיעיני למשטרה ולפיו המשיבים הם אלה שהיו מעורבים בירי ואז נעצרים ומתחילה חקירה שבעיקרה איסוף מצלמות מהסביבה. הם מצליחים למצוא מצלמה ולפיה רואים את הבן אדם שלטענתם יורה מגיע לאיזה מבנה או מחסן נטוש כשבידו שקית שבתוכה הנשק שכן נטען שהיורה ירה בנשק כשהנשק בשקית כדי לא לפזר את התרמילים. המאשימה מנסה באמצעות הסרטון הזה להגיע למשיב 1 בתור היורה. צפיתי בסרטון עשרות פעמים ואודה על האמת שלא מזהים את היורה, לא רואים את תווי הפנים שלו, רואים גובה ומבנה גוף של אדם רזה אך בשום אופן בדיסק לא ניתן לזהות את המשיב 1 בתור אותו אדם שנכנס למחסן ובהמשך עולה לרכב של המשיב 2. במקום היה אדם אחד ששם בשלב מסוים ראה את אותו יורה כשהוא חשוף פנים שזה מייסם עבדל חי. מלבד לנסות לדבר איתו בטלפון אם הוא מזהה את הבן אדם שירה ושהוא אומר להם שהוא לא מזהה אותו, המשטרה לא עשתה שום מסדר זיהוי, שום הבאתו לחקירה. הוא היחיד שראה את הבן אדם ולכן, אם הוא לא מכיר את הבן אדם, אז יכלו לשאול אותו שאלה אחרת, אם הוא מכיר את המשיב 1. אם הוא היה אומר שהוא לא מכיר אותו אז הייתי "זורם" עם התזה של המאשימה, אבל מלבד לבוא ולשאול האם אתה מזהה, האם אתה רוצה לבוא ולהעיד, שום דבר לא עשו, דבר שלמעשה שמשמיט את הבסיס מאחורי כתב האישום. המשיב 1 מסר אליבי, הוא טען שבאותו יום ובאותה שעה היה בתפילת הערב ואחרי כן יש שיעור דת. בהתחלה הוא אל רצה לערב אנשים ולכן לא נקב בשמות], אבל אח"כ נקב בשמות. לא לומר שהוא נקב בשמות שהוא תיאם איתם או שהמשפחה עזרה בתיאום. הוא מסר את השמות לאחר שפגשתי אותו. הם הולכים ובודקים את הטענה, אחד השמות מאשר את הטענה שהיה במסגד והיה בשיעור. לגבי אדם אחר, אומר שהוא מגיע למסגד אבל באותו יום אותו אדם לא התפלל במסגד ולכן הוא לא יכול לאשר את האליבי. אף אחד לא ניסה לבדוק את המצלמות ליד המסגד ויש כאלה. המשיב 1 ביקר את המתלונן בבית חולים באותו ערב, כלומר אחרי הירי ומדובר ביחסי שכנות אזי כן ביקר אותו בערב ולכן גם ההתנהגות שלו דווקא מסייעת או מובילה למסקנה שלא יתכן שהוא ירה בו עכשיו ולאחר מספר שעות יבקר אותו. הוא בשום אופן לא שתק בחקירתו הוא מסר גרסה, מסר אליבי. אחרי שהוא מסר את כל הפרטים שלו בפעם הראשונה ובפעם השנייה, באו ועשו לו מעין "תרגיל". לקחו אותו לזירה וביקשו ממנו ללכת ולחזור וזה עורר חשד לגבי ההתנהלות המשטרה אבל הוא הכחיש את המיוחס לו. זה לא אדם שמרגע תחילת החקירה הוא שתק, אלא ההיפך הוא. הוא סיפר, מסר גרסה, אך בסוף מידת שיתוף הפעולה עם המשטרה פחתה מסיבה אחת – הוא לא האמין למשטרה. עובדה שאחרי שנעצר יחד עם אביו ובעוד המתלונן בטוח במאה אחוז שזה לא המשיבים ואחרי שהם עוצרים אותם ועושים רעש שהם תפסו את היורים, אותו מתלונן מה שאמר לגבי החשוד העיקרי בפעם הראשונה, מעביר את העניין למשיב 1. בהתחלה הוא אמר שהוא ידע מי ירה בו, זה האדם שנתן לו סטירות לפני כמה ימים ואני בטוח שזה הוא בהתאם למבנה הגוף שלו וההליכה שלו, בעדות השנייה אחרי שהם נעצרים ומזהמים לו את הראש במשטרה שזה המשיב 1, פשוט מאוד, מה שאמר על ג'אבר, מתחיל להגיד על תורק. הוא נשאל למה תורק הוא אומר לפי מבנה הגוף והגובה. לכן אני בא ואומר לבית המשפט, מכיוון שאותו מתלונן ואותו שוטר שכביכול מזהים את המשיב 1 בסרטון, עדותם אינה עדיפה על בית המשפט, אני מבקש שבית המשפט יראה את הסרטון.

נדבך נוסף הוא עניין השיחות או הלחשושים שיש בין המשיב 1 למשיב 2 וזה באמצעות תרגילי החקירה. אני כדובר השפה הערבית כן שמעתי אותם, אני יכול לומר שלא שמעתי שום דבר מחשיד והדיבור היה סביב החקירה. איש לא מודה ואומר אני עשיתי ונשאלות שאלות שם שהן כורח המציאות. האיש מגיע לבית המשפט אומרים שזיהינו אותו בסרטון, הוא רואה את הסרטון ולא מזהה את עצמו אז מה הפלא ששומעים אותו באותו תרגיל חקירה אומר למשיב 2, "רואים אותי שם?". למה להסתמך על זה כדי לבסס נדבך נוסף. אין בתרגילי החקירה, מה שנשמע ומה שלא נשמע מבחינת הודאה ופרטים מוכמנים כדי לבסס את החשד נגד המשיב 1.

אחרי שחברי הודה בקיומן של ראיות לכאורה והמשיב 2 נעצר עד תום ההליכים, אני מוכן לצאת מנקודת הנחה שמי שירה עלה לרכבו של המשיב 2, הגם שהוא מכחיש והטענות שלו יישמעו בשלב מאוחר, אבל אני טוען שמי שעלה לרכב של המשיב 2, זה לא המשיב 1.

ב"כ המבקשת:

לעניין הסתכלות כללית על התיק – התיק בנוי בשני מישורים, הראשון זה הגלוי והוא מישור מצלמות האבטחה והמישור השני זה כל חומרי החקירה הנוספים שאפשר לראות איך הם מתמזגים לתמונות. מגישה לבית המשפט טבלה שעושה סדר, בהמשך דיסק און קי שלוקח את הקטעים הרלוונטיים וחיבר אותם אחד אחרי השני על מנת להקל על בית המשפט לבוא ולראות את הטיעון שלנו.

מתבצע אירוע ירי על ידי משיב 1, כך לטענתו, בשכונת מחס ברחבת הבאר והמתלונן נפגע בירי הזה. מהשלב הזה המשטרה מחפשים מצלמות בכל מיני בתים על מנת לאתר את אותו יורה שביצע את הירי. כבר די בהתחלה עד הראיה אדהם חטיב שהיה נוכח במקום והתעמת ביחד עם היורה בזירה עצמה ורואים במצלמה את העימות ביניהם, הוא ניסה לתפוס אותו, את זה רואים במצלמה הראשונה והוא כיוון אותנו לכיוון בריחת החשוד בירי, לכיוון בריחתו של המשיב 1. מה עוד מכוון אותו לכיוון בריחתו של המשיב 1 ואני מתמקדת בכיוון הבריחה גם אם חברי מסכים שהיורה הוא זה שברח ונמצא בנקודת האיסוף ועלה על רכבו של המשיב 2, יש ראיות לאורך המסלול שחשוב שבית המשפט יישחף אליהן. שני גורמים מנתבים אותנו לסמטה שבורח המשיב 1, עד הראייה אדהם חטיב בהודעתו וגם משיב 2 שמגיע לזירה בשלב מסוים שנמצאים כוחות משטרה ואומר שהוא שמע ירי, אני הגעתי לזירה, אני ניסיתי לעזור ולתפוס את היורה והיורה ברח לתוך הסמטה הזו. אני ניסיתי לרדוף אחריו, רדפתי אחריו גם ברכב ואפילו עשיתי תאונה ברכב ואני מפנה את בית המשפט לזכ"ד אירוע 210 מיום 24/02/16 שעורך גל ויצמן (מצטטת). רמדאן תורק הוא משיב 2. זה הוא מוסר עוד לפני שהוא נחקר, הוא מביע רצון להיחקר. יש לנו שני נתיבים, שני מסלולים שהמצלמות משרטטות, מסלול בריחה של המשיב 1 ומסלול תנועה של המשיב 2 שאומר שהוא נע בכיוון היורה ושני המסלולים המקבילים האלה נפגשים בנקודה שאנו קוראים לה נקודת האיסוף.

גם משיב 2 שבא לזירה ואומר לשוטר, מכוון אותנו לכיוון הסמטה. אני עושה הפסקה ומוסיפה עוד מידע. כמובן שלמצלמות יש עניין זוויות ראיה וסוג עדשה ואור חושך, כאשר בנינו את מסלול הבריחה של משיב 1 הלכנו ועשינו את אותו מסלול, עשינו שחזור גם בלילה כדי לראות שינויי צבע, בגד שהוא נראה שחור אם הוא נראה בצבע אחור, אדם שנראה נמוך או גבוה, כל הדברים שנראו תמוהים למשל שאדם לבוש שחור נראה במצלמה מסוימת לובש לבן, ראינו שבשעות אחרות הדבר חוזר על עצמו כלומר מדובר בעיוות של מצלמה ולא שינוי זהות של הבן אדם.

דבר נוסף שבאנו לבדוק, האם בשעת ערב ניתן ללכת את המסלול שאנחנו הרכבנו על ידי מצלמות וראינו שהוא עביר לבן אדם כלומר אין מצב שיש חומה שאדם לא יכול לטפס עליה וזה מהמזכרים של השוטרים והמצלמות ויש גם דיסק שחזור יום ולילה. בדקנו האם המשיב 1 יכול היה ללכת ולהיכנס למקומות אחרים, איפה שיש סמטה בדקנו אותה וראינו שהוא לא היה שם, איפה שאפשר היה לצאת בעוד נתיב מחצר של בית, הלכנו וחקרנו את אותם אנשים שגרים בבתים הסמוכים וראינו שבאותו יום לא ניגש אליהם אף אחד. נמצא נתיב המילוט של היורה כאשר רואים לדידנו את המשיב 1 עם סממנים מיוחדים שהוא רעול פנים, עם כפפות והוא ירה מתוך שקית ורואים את השקית במצלמות השונות כאשר אותו אדם אוחז את השקית לאורך המסלול. בשתי נקודות יש מספר שניות בודדות שאין תקשורת בין המצלמות, במקומות אלה רואים שזה אותו נתיב וגם במצלמה הבאה הוא נקלט באותם אמצעי זיהוי של כיסוי ראש, כפפה ושקית ולכן חברי לא בכדי אמר שהיורה הוא מי שנמצא בנקודת האיסוף. במסגרת המעקב אחרי המצלמות, הגיעו גם לביתם של המשיבים 1 ו-2 שנמצא במסלול, ביציאה מהסמטה. מבקשים מהם את מכשיר ה-DVR ונאמר להם שהמכשיר מקולקל והוא בקלקיליה בתיקון. זאת אומרת אישה שהייתה בבית. במהלך החקירות הסתבר שהמכשיר DVR עבד ומשיב 2 גם צילם בטלפון שלו את השלב שהיורה והוא הולכים בסמטה כלומר את הקטע המפליל או שמחשק לחובתם, רואים את האדם רעול פנים מחזיק את השקית ביד עובר בסמטה ורואים את ההתנהלות של המשיב 2 שלא נראה כאדם שרודף או שרוצה להשיג את המשיב 1. ההתנהלות שלהם ביחד מלמדת על הקשר ביניהם.

אדהם חטיב שישב יחד עם המתלונן ונורית היריה שפוגעת במתלונן, הוא נאבק עם היורה ואמר שבשלב מסוים מגיע בן אדם שהוא ככל הנראה משיב 2 שמונע ממנו להמשיך ולהיאבק ולתפוס את המשיב 1 ומוריד את הקפוצ'ון מעל ראשו של אדהם חטיב, מסתכל עליו במבט מאיים שגורם לו לעזוב את המשיב 1 ומאפשר למשיב 1 לברוח. המשיב 2 בשלב זה עושה עצמו כמי שרודף אחרי היורה ובעצם מספק לו הגנה גם בהגעה לסמטה וגם במהלך המרוץ בתוך הסמטה כי הוא עושה כאילו הוא רודף אחריו אבל רואים שהמשיב 2 לא רץ אחרי יורה ומשיב 1 יש לו נשק טעון הוא לא מכוון את הנשק אליו ולא מנסה לירות בו על מנת לברוח מהמקום. רואים את המשיב 1 הולך ומשיב 2 אחריו ומאפשר לו ללכת. לאחר השלב של הסמטה, משיב 1 נכנס לתוך מגרש שיש בו בית שלא גרים בו, משם הוא יוצא לקרן רחוב, עובר בתוך חצר של בית ושם עוד מעטה על ראשו והולך בכביש הראשי עד שמגיע לבית שאנחנו מגדירים אותו כנקודת האיסוף, שם הוא פוגש את משיב 2 שמעלה אותו על רכבו. במקום הזה זה המקום היחידי שהמשיב 1 מגיע לשם כשהוא רעול פנים, הוא נכנס לחדר שנמצא בבניה ויוצא משם כשהוא גלוי פנים. המצלמה קולטת אותו גלוי פנים, הוא יוצא כמה מטרים לכיוון הרכב, הולך ימינה, שמאלה, חוזר חזרה לתוך החדר, יש את בעל הבית מייסם שרואה אותו במצלמה ויוצא ושואל מה אתה רוצה, יש לנו מזכר של מייסם שלא מדובר בשיחת טלפון שבה המשטרה מבקשת ממנו לבוא ולמסור עדות. כמובן שהיה איתו מגע בלתי אמצעי בביתו שלקחו ממנו את מצלמת האבטחה שמראה את החלק הזה. הוא טוען שהוא לא יכול לזהות והוא לא יודע מי הבן אדם שהגיע לאותו חדר פתוח מחוץ לבית שלו והוא סירב לבוא ולהיחקר. יחד עם זאת, מפנה לבית המשפט למזכר של גיא אדמוני מיום 24/04/16 ששם בעצם הוא מספר לגיא בשטח כשאוספים ממנו את המצלמה מה קרה, הוא אמר שראה אדם רעול פנים מגיע לחדר, הוא יצא, אותו אדם היה לחוץ, אותו אדם החזיק משהו ביד וביקש להחביא את המשהו הזה בחדר הזה, אני לא הסכמתי, הוא יצא, הלך ימינה, שמאלה, חזר לחדר, בשלב מסוים שם את הסווצ'ר, יצא אל הכביש ואסף אותו הרכב, המשיב 2. כיוון שהדברים נאמרים דרכו אותו חוקר שניהל את השיחה ועשה על כך מזכר, יש לנו דרך להעריך את המהימנות כיוון שהוא אמר את הדברים ביום 24/04/16, יום אחרי האירוע שבאים לאסוף את המצלמות והוא תיאר את הסיטואציה כפי שנקלטה במצלמות וזה מוסיף מהימנות. במצלמה רואים אותו רעול פנים, עם כפפות, הוא נכנס ויוצא ורואים אותו שהוא מסתיר משהו ביד. יש לנו יכולת להתייחס גם לדברים האלה שהוא אומר שמדובר באדם שהיה לחוץ. לא מדובר במחדל משטרתי שלא נגבתה עדות או שהיה ניסיון לעשות מסדר, אנחנו לא חייבים אזרח לבוא ולהיחקר למשטרה ולערוך מסדר. את הפרטים שהוא מסר ואני מפנה לשאלתנו שהוא לא מוכן למסור עדות כיוון שהוא מפחד, יש בכך כדי לסייע לזיהויו ולהתנהלותו של משיב 1.

מדובר בתיק שהוא פאזל, המון פרטים קטנים שיוצרים תמונה שאי אפשר להגיע למסקנה אחרת אלא שהמשיב 1 הוא היורה. רואים שבאותה מצלמה זו פעם ראשונה שאותו יורה נמצא גלוי פנים, רואה את הסרטון הזה שוטר שעובד באותו זירה ומכיר את האנשים שנמצאים באותו תא מחיה ובעצם הוא מזהה, הוא אומר שהאדם שרואים בתמונה זה משיב 1. יש זיהוי על ידי שוטר שמכיר אותו מעבודתו בשטח, מדובר בשוטר אדהם אבו שעאדה. דבר נוסף, כאשר משיב 1 היה עצור, לקחנו אותו לנקודת האיסוף על מנת לראות איך הוא נקלט במצלמות האבטחה וכשמתסכלים גם בסרט הזה וגם על הסרט של יום האירוע, זה בעצם הובלה והצבעה, רואים שמדובר באותו אדם הן בהליכה, הן בחזות של הפנים, הן בזקן, בדברים האופייניים לו כפי שהוא נקלט ורואים שמדובר באותו בן אדם.

דבר נוסף, יש לנו זיהוי על ידי המתלונן. נכון שהמתלונן בשלב ראשוני הוא טוען שבעצם מי שירה בו זה אדם אחר. האדם האחר נעצר מיד, נלקחה ממנו תמונה, יש לו אליבי והמתלונן הסביר מדוע הוא העלה את שמו אך חד משמעית לא מדובר באותו בן אדם שנעצר שעה אחרי האירוע. האדם שנקלט באירוע הוא בעל זקן, אותו אדם שהוא הצביע עליו הוא לא בעל זקן ויש לו אליבי ולכן לא מדובר באותו בן אדם. המתלונן בהודעתו השנייה מסביר למה הוא טעה ולמה חשב שזה מישהו אחר. אמר ששלושה ימים קודם לכן הייתה לו מריבה עם האדם שהצביע עליו, מסר שבזמן חקירתו במשטרה, המשיבים היו בבית חולים, דבר שהיה לו לא נוח. נכון שהוא מזהה בסרטון כשמראים לו את מי שהוא חשד בו פעם ראשונה הוא אמר שהוא מזהה את תוואי הגוף וכך הוא מזהה גם את המשיב 1 ולכן אנו לא סומכים רק על המתלונן שהוא אומר שהוא מזהה אבל יש חשיבות לכך שהוא מזהה. כשמוצג לו הסרטון בנקודת האיסוף, לא אומרים לו שזו נקודת האיסוף וזה היורה, מראים לו את הצילום ואומר שאת המקום הוא לא מזהה אבל הבן אדם הוא משיב 1. גם באבחנה זו יש לייחס לו מהינות. לא אומרים לו שזה הבן אדם שירה האם הוא יכול לזהות, לא אומרים לו שזו נקודת האיסוף. נותנים לו לראות קטע של סרטון ושואלים אותו מה יש בקטע הזה, הוא אומר שאת המקום הוא לא מזהה אבל את הבן אדם הוא מזהה וזה משיב 1. אני מפנה גם את בית המשפט שלגבי הצורה החיצונית שהיא מתאימה למשיב 1.

דבר נוסף שאני מפנה אליו, לתמליל של תרגיל החקירה במהלך ימי החקירה שמופגשים משיב 1 ומשיב 2. נתנו הרבה פעמים לאנשים דוברי השפה הערבית לעשות עוד זיקוק של התמליל ואין סתירות, ניתן פעם אחת לחברת התמלול שלא עשתה מאמץ רב לשמוע את הדברים ולחוקר משטרה שדובר השפה הערבית שמע עוד ועוד את הדברים שנאמרים ואין סתירה בין התמלולים אלא הוספה והבנה של מה שמדברים המשיבים בתא שהם לא ידעו שמתבצעת האזנה. מתוך השיחה אפשר לראות שהם מדברים על נקודת האיסוף, על מקום ששניהם היו בו ואת זה רואים בפרטים מהשיחה. המשיב 1 כנראה חושד שמתבצעת האזנה ולכן הוא לוחש לאורך השיחה אבל ניתן לזהות את הדוברים, אין בלבול בין הדוברים, רואים מתי המשיב 1 מדבר ומתי המשיב 2 מדבר. התרגיל מתבצע עוד לפני שהמשיב 1 ראה את הסרטונים, המשיב 2 ראה את הסרטונים. משיב 2 מבשר לו שרואים את נקודת האיסוף ורואים אותו ואז הוא אומר "אויש אויש", זו תגובתו הראשונה. המשיב 1 לא אומר במהלך השיחה שהוא לא היה שם, הדבר הראשון שהוא נקלע בו זה הפנים, הוא שואל האם רואים את הפנים שלי שוב ושוב. הוא יודע שזה המקום היחיד שהוא הוריד את כיסוי הראש ושם רואים את הפנים שלו ויש משמעות לאמירה הזו. מי שממקם בשיחה על מה אנחנו מדברים זה המשיב 2 שאומר "רואים איפה בג'יפ". המצלמות מראות את תנועת המשיב 2 שמיוזמתו אומר שהוא רדף אחרי היורה וההגעה של המשיב 1 לנקודת האיסוף, זו הנקודה הראשונה שהמשיב 1 נחשף לג'יפ. משיב 1 שואל את המשיב 2 אם רואים את הפנים שלו או לא. זה מאוד מעסיק אותו, לאורך כל התמלול הוא חוזר על זה עוד פעם עוד פעם אם רואים את הפנים. אני לא מסכימה עם התזה של חברי שמדובר באמירה שמעידה על חפות שהוא לא היה שם כי הוא לא אומר את זה. המשיב 2 עונה שום דבר, לא ברור, לא ראיתי פנים, אתה זיהיתי אותך. יש אינדיקציה לזיהוי. במהלך התרגיל הזה, משיב 2 מספר את סיפור הכיסוי שהוא סיפר למשטרה. למשטרה הוא סיפר שהוא רדף ומאוד רצה לתפסו את היורה וגם במציאות של ימינו, עצם הריצה אחרי היורה, לא מדובר בנקודה הזו, הוא מלווה אותו בסמטה, אחרי זה הוא עולה לרכבו, נוסע מסביב ומנסה לאתר אותו, מדובר באדם מסוכן עם נשק, איך הוא לא מפחד לנסות ולתפוס אותו. הוא בעצם עושה את עבודת המשטרה מה שלא ברור לנו איך הוא לא מפחד ממנו, הוא לא הצליח להסביר בחקירה מאיפה המוטיבציה לבוא ולתפוס את היורה.

משיב 2 מספר בזכ"ד את העניין של הסמטה והוא עולה לרכב ועושה תאונה, כשהם מגיעים זמן קצר אחרי האירוע על מנת לבקר את המתלונן שנמצא בבית חולים מאיר, משיב 2 ניגש לשוטרים ואמר שהוא רוצה למסור הודעה כי הוא יודע פרטים על האירוע. הוא לא מוסר את אותם פרטים שמסר לשוטר בזירה, הוא מספר שהוא שמע ירי, הוא הגיע לזירה, אמרנו שאדהם חטיב אמר שהוא התנהג בצורה אחרת, הוא אומר שהיורה ברח לכיוון החורשה ולא לכיוון הסמטה, לא לכיוון המצלמות שהוא ניסה להסתיר את ה-DVR, זאת אומרת מוסר מידע שהוא לא נכון, הוא גם לא מספר בהודעה שאחרי זה עלה לרכב וניסה לרדוף אחרי היורה, הוא גם לא מספר שהייתה לו תאונת דרכים שנקלטת במצלמה. את הדברים הוא לא מספר כעד ראייה. כשהוא נחקר כחשוד הוא לא מיוזמתו מספר את הדברים, בתחילה הוא מכחיש, הוא אמר שאולי את התמונה הורדתם מגוגל וכשמגיע שוטר ואומר שהוא חשוף ורואים את הפנים שלו ואז הוא נזכר ואמר שהוא עצר בנקודת האיסוף והעלה בן אדם. כששואלים אותו מי זה הבן אדם שהוא העלה לרכב, הוא אמר שזה אדם שהוא לא יודע מי זה, הוא לא יודע היכן הוא ירד, מישהו קרא לו במהלך הנסיעה ולכן הוא ירד. הוא עלה כדי לעזור לו לתפוס את היורה, זה מה שהוא אומר בהודעתו. המשיב 2 לא הצליח להסביר איך מי שעלה לרכב ידע שהוא בעצם בעיצומו של מרדף אחרי היורה ומשיב 2 לא הסביר את זה וכשרואים את המשיב 2 עוצר ומעלה את המשיב 1 לאוטו, המשיב 2 לא מסובב את פניו כדי לראות את מי הוא מעלה. כל הסיפור הזה שהוא בעצם מנסה לספק כיסוי ולגונן על משיב 1 מי הדמות שעלתה לרכב ומי היורה שעלה לרכב ונסע. בהקשר הזה, כאשר משיב 1 נחקר, הוא מספר על מה הוא עשה באיזה שיעור הוא היה במסגד ומספר מי נסע איתו לראות את המתלונן בבית החולים, אבל כששואלים אותו מתי הוא פגש את המשיב 2 הוא לא זוכר, באיזה רכב הם נסעו לבקר את המתלונן, הוא לא זוכר. היכן הוא ישב ברכב, הוא לא זכר. כל הדברים שיכולים לספק אינדיקציות לדברים שהוא מספר, פתאום יש לו זכרון סלקטיבי להבדיל מדברים אחרים, כל דבר שיכול להפליל אותו והחוקרים יכולים לבדוק הוא מאבד את הזכרון ולא זוכר אותם. כאן אני חוזרת לתרגיל החקירה, משיב 2 מספר למשיב 1 את מה הוא סיפר למשטרה לגבי מסלול המרדף שלו אחרי היורה ורואים את ההודעות של המשיב 2, זה מהלך החקירה, אלה הדברים שהוא מספר וחשוב לשים לב בתוך התמליל הזה שהוא גם מתנצל, בעמוד השני הוא אומר "הייתי חייב לדבר בשביל לענות כי יש מצלמות". למה הוא צריך להתנצל בפני משיב 1 אם הוא לא היה באירוע, למה הוא מספר למשיב 1 את הדברים האלה אם הוא לא היה באירוע, כל השיחה הזו לא יכולה להיות מובנת אם המשיב 1 לא נמצא באירוע, למה הם מנהלים את השיחה הזו בכלל. עוד דבר שמשיב 2 מספר למשיב 1 בתרגיל החקירה, הוא אומר "לא רואים מה הוא מחזיק". אנחנו יודעים שרעול הפנים מחזיק שקית שבתוכה נשק, הוא ירה מתוך השקית כדי שתרמילים לא יפלו בזירה. השקית השחורה שבה נמצא כלי הנשק שלנו קושרת בין הירי לבין מקום האיסוף. הוא אומר שהביאו את המצלמות של משפחת פדילה, של נקודת האיסוף.

מה שעוד אנו למדים מתוך השיחה, מרבית השיחה המשיב 1 לוחש ומשיב 2 מדבר, הוא מתאר לו היכן נמצאות המצלמות, הוא שואל היכן נמצאות המצלמות, למה זה משנה למי שלא היה באירוע היכן נמצאות המצלמות. אז הוא חוזר עוד פעם ושואל רואים חצי פנים או רואים, המשיב 1 שואל את המשיב 2. לא מדובר בפעם אחת שהוא נזכר על הדרך לשאול על הפנים. התרגיל הזה מסתיים שהמשיב 2 מתדרך את המשיב 1 ואומר זה מה שאני סיפרתי, אתה תשתוק, אל תדבר בחקירה. מאותו שלב בחקירה, המשיב 1 לא משתף פעולה ושומר על זכות השתיקה כלומר המשיב 2 לקח על עצמו את הניהול שלא יהיו דברים סותרים, רואים את השיחה שהיא לא שיחה בעלמא או הזויה, זו שיחה שגם מתאימה למה שקולטים במצלמות, גם מתאימה לאופן ניהול החקירה מכאן ואילך ועד כאן ויש משמעות לשיחה בין המשיבים.

מטעמי חקירה לא עומת המשיב 1 עם תרגיל החקירה. המקום הזה ממותקן והיום זה כבר גלוי, בשלב הזה היה שיקולי חקירה להשאיר את המקום כמקום שלא ידוע.

עוד דבר שקושר אותנו לדבר שמדובר במשיב 1, משיב 1 אומר בחקירתו שהרבה פעמים הוא נוהג לשבת בספסל האחורי כיוון שיש לו פריצת דיסק. אותו משיב 1 עולה על האוטו בנקודת האיסוף למושב האחורי.

דבר נוסף שיש לנו בתוך החקירה עצמה, משיב 1 לא יודע מה מסר משיב 2 במהלך החקירה וגם דברים ברורים ועל פניו לא היה צריך לחשוש לספר אותם, הוא נמנע מלספר. למשל, אחרי שאנחנו יודעים שהג'יפ שרואים בתמונה הוא של המשיב 2 שהוא נוהג בו ואמר שהוא עצר באותה נקודה, המשיב 1 אומר שהוא לא יודע איזה ג'יפ, זה ג'יפ ייחודי, יש לו פס מסוים, כמה ג'יפים יש בשכונה הזו. סה"כ מבחינת זמן מדובר ב-8 דקות, מקום יחסית קרוב לביתו והוא אומר שהוא לא מזהה את הג'יפ, מנסה להרחיק את עצמו בכל דרך אפשרית מהאוטו שהוא עולה עליו. כאשר אנחנו מייחסים את ההתנהגות המפלילה של העלמת ה-DVR גם למשיב 1, זה גם הבית שלו, שניהם נקלטים במצלמה. אם זה לא היה, מדוע שיסרב למסור את ה-DVR, למה להחביא את זה, למה לשקר למשטרה.

לעניין האליבי – בחקירה ראשונה נשאל משיב 1, הוא טוען שהיה במסגד ומתפלל ומי יכול לאשר שהוא היה בשעת הירי במסגד והוא לא נותן אנשים, הוא אומר שהם לא יסכימו לדבר איתנו. בחקירה השנייה הוא נשאל שוב והוא מוסר שמות של שלושה אנשים. שניים מהם לא היו בכלל במסגד באותו יום ואחד היה במסגד, הוא אומר שהוא ראה את המשיב 1 אבל הוא לא יודע אם הוא היה שם בשעת הירי. כלומר אין אליבי למשיב 1. המסגד הוא מאוד סמוך, לא היו מצלמות נוספות שאפשר לקלוט את האנשים שיוצאים מהמסגד. לא מדובר במחדל משטרתי, אנחנו חיים עם מה שיש לנו ולא מה שאין. לא מדובר במחדל חקירתי. במסגד אין מצלמות ולכן אי אפשר היה לראות אותו שם.

חברי התייחס לכך שהם הולכים לבקר את המתלונן בבית החולים, ראשית אני אציין שגם המתלונן, זה לא שהמשטרה הכניסה בפיו של המתלונן את מי שפגע בו. המתלונן אמר לבד את השם של המשיב 1 והוא נשאל על כך, חברי אמר שמדובר בשכנים אבל בכתב האישום רואים שיש ביניהם סכסוך והמתלונן מסביר שהם חיכו שיהיה לו סכסוך עם מישהו אחר ולהתיישב עם הסכסוך הזה כדי לפגוע בו. המתלונן מסביר איך יכול להיות שיש מניע למשיב 1 לפגוע בו ולא מדובר בהמצאה של המשטרה שמנסה לחבר. המתלונן מסביר זאת מיוזמתו ובעצם מעלה שהסכסוך הוא עדיין פעיל. גם העובדה שהמשיב 1 מבקר את המתלונן בבית החולים, בתיק הזה מתיישב על המניפולציות שמנסים לעשות המשיבים לראיות בתיק. משיב 2 הולך לחוקר בשטח ומוסר לו גרסה מסוימת ובהודעה שנייה מבקש להיחקר ומוסר דברים אחרים, אז הם הולכים ומבקרים את המתלונן בבית החולים, מנסים לערפל את החקירה ולהכניס נתונים, הם מעלימים את ה-DVR. בבית גרים שני המשיבים. גם מי שנהג לבית החולים זה המשיב 2 אז אני יכולה להגיד שהוא חטף את המשיב 1 לביקור בבית החולים?

ההתנהגות של משיב 1 בחקירה, העובדה שהוא לא משתף פעולה ושומר על זכות השתיקה זה מחזק את הראיות שקיימות נגדו.

ב"כ המשיב:

מסכים לכל הזמנים במצלמות מבחינת הכיולים וכו'.

ב"כ המבקשת:

מציגה לבית המשפט את הסרטון של נקודת האיסוף ואת השחזור.

הקשר הייחודי הזה בין היורה לבין המשיב 2 שגם בחקירה עולה שהוא האח הגדול והוא השומר, ניתן לבוא ולראות גם בשלב של הירי עצמו למלט אותו מהזירה, אפשר לראות בשלב שהם נמצאים בסמטה והיורה רץ קדימה והמשיב 2 לא ממש מנסה לתפוס אותו. את העובדה שהיה תיאום בין לגבי נקודת האיסוף שכן רואים את הרכב מגיע, לא מסתובב אחורנית ועולה. המשיב 1 במהלך החקירה נשאל איזה מספר טלפון יש לו והוא לא זכר את הטלפון שלו עצמו, הוא אמר טלפון נוקיה אבל לא נתן מספר ואמר שהוא לא זוכר. בתרגיל החקירה רואים את הקשר ורואים את המשיב 1 מעבר לנושא השיחה כפי שפירטנו בהרחבה קודם, נשמע למשיב 2 ומרגע זה שותק בחקירה שלו ונותן למשיב 2 לבוא ולנהל. התיאום הזה משלב הירי עד החקירה אי אפשר להתעלם ממנו ולכן יש די שראיות על מנת לייחס למשיב 1 את הירי ואת נשיאת הנשק.

מגישה את כל חומר החקירה ואת הדיסק שערכנו.

<#7#>

החלטה

דוחה לעיון ולקובעת למועד הראשון שאני מכהנת כשופטת מעצרים לאחר חג הפסח ליום 03/05/16 שעה 13:30.

מאריכה מעצרו של המשיב 1 עד להחלטה אחרת והוא יובא לדיון שקבעתי ממקום מעצרו.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ט' ניסן תשע"ו, 17/04/2016 במעמד הנוכחים.