<#2#>

נוכחים: מטעם התובע: בעצמו ועו"ד דוד עשור ומר יוסי חדד מתמחה

מטעם הנתבעת: עו"ד ורד שדות ומר פלג בלסקי בעלים

פרוטוקול

ב"כ הנתבעת: אנחנו חברים בארגון המובילים, אנחנו טוענים להסכם קיבוצי בענף ההובלה. אנחנו לא טוענים שאנו עוסקים במשהו אחר. לצורך הדיון היום אין מחלוקת שאנחנו חברים בארגון המובילים הארצי ולכן מה שחל עלינו ההסכמים הקיבוציים בענף ההובלה.

ב"כ התובע: לא ברור לחלוטין שהמסגרת היחידה הוא ענף ההובלות, ואם היא הסגרת היחידה אנחנו מבקשים לתקן את כתב התביעה. אנחנו התבססנו על חוקים וצווי הרחבה הכלליים שחלים במשק.

היה ואכן בית הדין יחליט שהצו בענף ההובלה חל, אנחנו נבקש לתקן את כתב התביעה כדי להתייחס להכל.

אנחנו הגשנו את התביעה על בסיס שהנתבעת אינה שייכת לארגון מעסיקים. ככל שמדובר בהסכם קיבוצי בענף ההובלה, הרי שרכיבי התביעה שלנו משתנים.

ב"כ הנתבעת: יש הסכמים קיבוציים מ- 83, 86 ולאחר מכן הסכמים נוספים, ההסכם הבסיסי הוא משנת 96, 99 וכו'.

ב"כ התובע: אנחנו מוכנים לנסות ולהתקדם, יש מחלוקת, חברתי טוענת שהסכם הקיבוצי חל אבל טוענת שהוא לא חל לעניין תוספת הוותק.

ככל שחל ההסכם הקיבוצי בענף ההובלה, אז במסגרת הדיון היום אנו נטען לנושא של הצמדת השכר לתוספת הוותק שחל מכוח ההסכם הקיבוצי ובהתאם לחישוב פיצויי הפיטורים לפי 150% בהתאם להסכם הקיבוצי וביתר רכיבי התביעה למשל ימי המחלה, התובע ביקש לנצל את ימי המחלה לפני סיום ההעסקה, לא הסכימו. יחסי העבודה הסתיימו ב- 10/6.

לשאלת בית הדין אני משיב שהתובע לא ניצל ימי מחלה מאחר ולא הסכימו לכך. אנחנו לא ביקשנו לפדות ימי מחלה.

התובע נפגע ביום 30/1/15 וביום 30/4/15 תמו ימי הפגיעה ובשלב זה היה זכאי לימי מחלה, היו אמורים לשלם לו ימי מחלה והיה אסור להם לפטר אותו, הם כפו עליו הודעה מוקדמת במשך תקופת המחלה. בנוסף יש פיטורים שלא כדין. לתובע מגיע הודעה מוקדמת בנוסף לתקופה שבה הוא שהה במחלה.

ב"כ הנתבעת: אני מבקשת להפנות לסעיף 4 (1) לכתב התביעה, בו נאמר שהיה על הנתבעת לשלם לתובע החלים בענף העבודה בו עבד........, בכתב ההגנה, אנחנו מתייחסים למערכת ההסכמים הקיבוציים של ענף ההובלה כשבהקשר הזה כל מה שקשור לאי תשלום בגין שעות נוספות ורכיבים נוספים שלא היה צריך לשלם אותם, כשאני מעיינת בהסכם הקיבוצי מ- 2013 אין כאן שום מילה על תוספת וותק, כן יש התייחסות לוותק אבל היא לא משרתת את חברי, אני מפנה לסעיף 8 להסכם הקיבוצי של גרירת וותק מקצועי, גם אם הוא בוותק של 30 שנה צריך לשלם לפי 8 שנים, מכוח מה היה צריך לשלם לו תוספת וותק. שולמו ל כל מה שצריך. אני התייחסתי לתביעה ולא למשהו אחר.

לגבי הנושא של ימי המחלה, אני מבקשת להפנות לסעיפים 14 ואילך לכתב ההגנה, כשמה שקרה אחרי שהוא כביכול סיים את תאונת העבודה שלו, הוא חזר לעבודה ולא הגיש ימי מחלה, ב- 1/5 הוא לא מסוגל לבצע את העבודה שלו הוא יושב במשרד, אנחנו לא יודעים מה הוא עשה, לכן אמרו לו אתה לא יכול לבצע את העבודה אז הוזמן לשימוע למשרדי הנתבעת שהוא הודיע שלא יגיע. הם הטריחו את עצמם למשרד בעפולה ועשו את השימוע בעפולה. אין לי פרוטוקול השימוע. אני מפנה לנספח ה' לכתב ההגנה.

לשאלת בית הדין למה לא העסיקו אותו בתפקידים אחרים, אני משיבה, שכל התפקידים מאוישים.

לגבי ימי מחלה, הוא חזר לעבודה, או שהוא אומר שהוא חולה קחו בבקשה 7 ימי מחלה, 30 ימי מחלה אני בבית להתראות. זה לא מה שהוא אמר, הוא לא הגיש ימי מחלה, הוא לא אמר תנו לי לנצל. המעסיק לא רופא.

ב"כ התובע: מכל הטענות אנו רואים שכתב ההגנה נכתב מבחינת נייר סופג הכל, מדובר בעובד שעבד מספר שנים הוא לא חזר מעולם לעבודה לא כנהג משאית ולא בתפקיד אחר הוא שלח ימי מחלה, מיד כשהסתיימה תקופת דמי הפגיעה, אני מגיש לבית הדין אישור מחלה, צירף אותו, ביקשו להיפגש איתו למרות שלא ידע מה המטרה, מוסרים לו מכתב זימון לשימוע.

התובע: אני שלחתי את אישור המחלה בפקס, דרך הפקס של השכן.

ב"כ התובע: התובע הגיע לפגישה בעפולה ואז מסרו לו מכתב פיטורים, ת/1, ות/2 זימון לשימוע שיתקיים אחרי שלושה ימים, איזה זימון לאחר הפיטורים.

ב"כ הנתבעת: לשאלות בית הדין, אני משיבה, שהמכתב מיום 1/5 נמסר באותו יום של השימוע ב- 8/5 שפגשו אותו בעפולה. ב- 6/5 הייתה שיחת טלפון באמצעות מר ישראל וייס הממונה עליו, אמרו לו שב- 13/5 יש שימוע בעניין הפיטורים, אמר שהוא לא מתכוון להגיע, מר וייס אמר לתובע שהוא יבוא אליו, ואז הם נפגשו ב- 8/5, אני לא יודעת מתי נמסר לו מכתב סיום העבודה.

מה שבטוח אם התובע היה אומר שהוא מגיע אף אחד לא נסע לעפולה.

התובע: יש דברים שנאמרו לא אמתיים. אני לא הלכתי למקום העבודה לא זימנו אותי לאף אחד. מר וייס מסר לי את המכתב, באותו יום היה השימוע ונתנו לי את המכתב. לא נתנו לי שום אופציה לעבוד במקום אחר או בתפקיד אחר, אני שברתי את הרגל במקום העבודה ואני בסוף נזרקתי.

הם לא קראו לי לחברה, אני הייתי עם רגל שבורה.

מר וייס דיבר איתי ואמר לי שהוא בא לעפולה לתת לי את המכתב. לא אמרו לי לבוא לחברה. לא היה טלפון ולא מכתב לשימוע ולא כלום. זה לא היה ביום שישי.

ב"כ הנתבעת: אין לי פרוטוקול שימוע.

ב"כ התובע: התובע לא זוכר שהוא קיבל את ההודעה על תנאי עבודה שצורפה לכתב ההגנה. אבל מאחר והחתימה היא דומה אנחנו מניחים שהוא קיבל. היא נתקבלה לאחר חצי שנה.

מתנהל דיון לא פורמלי

ב"כ התובע: יש כאן עניין ההלנה כי הסכום של פיצויי פיטורים לא שולם מעל שנה והנתבעת מודה בחוב לפחות באופן חלקי.

הנתבעת גם לא שילמה קרן השתלמות.

ב"כ הצדדים: בעזרת בית הדין הגענו להסכם פשרה כדלקמן:

1. לסילוק סופי, מלא ומוחלט של כל תביעות התובע כנגד הנתבעת, ומבלי להודות בכל טענה שיש למי מהצדדים האחד כלפי משנהו, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים:

א. סך של 20,000 ₪, בגין פיצויי פיטורים, כאשר סכום זה כולל גם את הכספים שהצטברו לזכות התובע בקופות.

ב. סך של 19,000 ₪, בגין עוגמת נפש.

ג. סך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, בגין הוצאות משפט, כנגד חשבונית מס.

2. הנתבעת תעביר לתובע תוך 7 ימים מהיום, טופס 161 מתוקן.

התובע ימציא לנתבעת אישור על ניכוי מס במקור, והנתבעת תשלם את הסכומים המפורטים בסעיף 1 לעיל תוך 14 ימים ממועד קבלת האישור.

3. הסכומים ישולמו באמצעות שתי המחאות (המחאה אחת בגין הסכומים אשר מגיעים לתובע בניכוי מס במקור על פי האישור וההמחאה השנייה בגין הוצאות משפט כנגד חשבונית מס של ב"כ התובע) אשר תירשמנה לפקודת ב"כ התובע ותישלח לב"כ התובע בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת ב"כ התובע.

4. כל סכום אשר לא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

5. איחור של 7 ימים לא ייחשב הפרת הסכם זה ולא יביא לחיוב בהפרשי הצמדה וריבית לפי סעיף 4 לעיל.

6. בזאת מצהירים הצדדים שאין להם יותר כל טענות ותביעות הדדיות בגין כל תקופת העבודה וסיומה.

#7#>

פסק דין

הריני מאשרת את הסכם הפשרה לעיל, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

כמו כן הריני מורה על השבת האגרה אשר שולמה בתיק לתובע, זאת בניכוי הסכום הנקוב בפרט 10 לתוספת הראשונה לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשס"ח-2008. החזר האגרה יבוצע לפקודת בא-כח התובעת.

<#6#>

ניתן והודע היום כ"ב אלול תשע"ו, 25/09/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ניבאל פהום