<#1#>

1. בפני בקשת החייב לשינוי תוכנית פירעון ומתן הפטר לחובותיו.

רקע

2. ביום 29.3.2016 ניתן צו כינוס לנכסי החייב.

בעניינו של החייב הוגשו 31 תביעות חוב בסך כולל של 70,000,000 ₪ וסך כל החובות שאושרו הוא כ- 65,875,913 ₪.

3. יש לציין כי במסגרת ההליך מומשו זכויות החייב בדירת מגוריו במושב תל עדשים וסך המכירה בסך של 525,000 ₪ הופקד בקופת הכינוס. במהלך ההליך התגרש החייב מאשתו וכיום הם חזרו להתגורר יחדיו בשכירות בתל עדשים, בגינה משולם סך של 4,000 ₪.

4. נוסף לסכומים שהועברו לקופת הכינוס, לרבות כספי המכר של דירת המגורים וכן כספים לא מוגנים, לרבות החזרי מס, הרי שבדיון מיום 25.3.19 , נקבעה לחייב תוכנית פירעון לפיה היה עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 100,000 ₪ ב-60 תשלומים חודשיים (כל תשלום בסך של 1500 ₪) ובמעמד הדיון הוא הוכרז כפושט רגל. עוד נקבע באותה החלטה כי החייב יוכל לשלם את הסכום האמור באמצעות כספים מוגנים ככל שיבקש לפדות אותם. עוד נקבע כי ככל ויתברר כי לחייב זכויות בלתי מוגנות כלשהן בקופות הן ימומשו לטובת ההליך.

5. הנאמן פעל להעברת הכספים הלא מוגנים שאותרו בקופת השונות אל קופת הכינוס וכן הועברו כספים מוגנים לקופת הנשייה שבאו במקום חובת התשלום בתוכנית הפירעון.

החייב העביר לקופת הכינוס מתוך הכספים המוגנים (לכאורה) סך של 106,489 ₪ לרבות כספי תגמולים מהראל פנסיה וגמל.

6. ביום 5.3.21 הודיע הנאמן כי החייב שילם את מלוא סכום תוכנית הפירעון וניתן לחייב צו הפטר.

ביום 26.7.21 הוגשה בקשה מוסכמת לביטול צו ההפטר וקביעת צו תשלומים, עת נטען כי עקב שגגה סבר הנאמן כי כספים שהועברו מחברת הראל הם כספים מוגנים ורק מאוחר יותר התברר כי מדובר בכספים בלתי מוגנים המגיעים בכל מקרה לקופת הכינוס. החייב הסכים לבטל את צו ההפטר ולשאת בתשלום חודשי של 1000 ₪ בחודש עד לתשלום הסך החסר של 40,525 ₪. עד כה שילם החייב שילם רק תשלום אחד מסך החוב ונותר לו לשלם עוד סך של 39,575 ₪.

טענות הצדדים

7. החייב טוען כי עליו לשלם סך של 39,000 ₪ כדי לקבל הפטר, אולם לטענתו נסיבותיו האישיות השתנו, עת הוא פוטר מעבודתו עקב צמצום בכוח אדם. החייב טען כי זכאי לקבל קצבת אבטלה וכן הוא נושא בהוצאות מחיה רבות ועל כן אינו מצליח לעמוד בצו התשלומים. החייב טען כי צבורים עבורו כספי פיצויים בחברת מגדל בסך של 11,000 ₪ ועוד 11,000 תגמולים והוא מבקש להסתפק בכספים אלו אותם יעביר לקופת הכינוס ולפטור אותו מחובותיו.

8. בתגובה ציין הנאמן כי עד לפני מספר חודשים הנאמן היה מבוטל ובהמשך ובדיון בפניי ציין כי החייב החל לעבוד כנהג. צוין כי אשת החייב שכירה ומרוויחה סך של 6,000 ₪ בחודש והוצאות הבית מגיעות לכדי סך של 11,000 ₪.

לעמדת הנאמן פיצויי פיטורין הם נכס בר חלוקה השייך לקופה ואין לראות בו תשלום ע"ח תוכנית פירעון. עם זאת בשים לב לכל הליכי המימוש שננקטו לרבות מכירת בית מגוריו של החייב ולנסיבותיו האישיות, מסכים הנאמן כי הכספים שיתקבלו מחברת מגדל יתקבלו על חשבון תכנית הפירעון. הנאמן העריך כי הסכום הצפוי להיות מועבר מחברת מגדל הוא לכל היותר סך של 16,5000 ₪. באשר ליתרה החסרה המוערכת בסך של 23,500 ₪ על החייב להשלימה כפי יכולתו כפי שתתברר בדיון.

8. הכנ"ר לא ראה עין בעין עם הנאמן את דרך הפעולה המוצעת וסבר כי יש להקנות את כספיי הפיצויים לקופה, מה גם שיש ליתן את הדעת להתנהלותו הקלוקלת של החייב בהליך. לעמדת ב"כ הכנ"ר אין הצדקה לשנות מתוכנית הפירעון. צוין כי החייב לא עומד בתשלומים ואין נתונים על הכנסות ואין שינוי נסיבות המצדיק שינוי התוכנית.

9. בדיון בפניי הוסיף החייב וטען כי וויתר על הכל, מכר את כל מה שיש לו, ולא נותר לו דבר. נטען כי לחייב 5 ילדים, כאשר שניים מהם מעל גיל 18 ואחת אמורה להתחיל ללמוד במכללה. עוד טען החייב כי ישנן הוצאות רבות ועל הנאמן לשלם על הטעות שעשה. הוא שב וטען להסתמכות על ההפטר שניתן לו בטעות (ובוטל) וסירב בכל תוקף לשלם לקופה כספים נוספים. החייב דיבר מתוך ייאוש ותסכול רב ולא היה מיוצג.

דיון

10. לאחר ששקלתי בדבר ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי לנכון לאמץ את עמדת הנאמן. אנמק עמדתי זו.

מסגרת משפטית

9. ככלל שיקול הדעת המוקנה לבית משפט של פשיטת רגל הוא רחב, כך שצו שיצא בענייני פשיטת רגל, לעולם אינו סופי להבדיל מפסק דין של בית משפט בהליך אזרחי רגיל (ראו: ע"א 380/76 גנזל נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד לא (3) 278,281 (1977)).

10. סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם – 1980 (להלן :"הפקודה"), מסמיך את בית המשפט לפשיטת רגל לשוב ולעיין בכל צו שניתן בהליך פשיטת הרגל, לשנותו ו/או לבטלו. בדרך ככל ההצדקה לעשיית שימוש בסמכות זו קמה מקום שנולדו נסיבות חדשות ובלתי צפויות ביחס למצב הדברים שהיה נכון למועד מתן הצו המקורי. על פי הפסיקה, בבוא בית המשפט לעשות שימוש בסמכות זו עליו לנקוט במשנה זהירות, בין היתר, על מנת שלא לסטות מכלל סופיות הדיון (ראו: רע"א 2381/14 עציון שחורי נ' כנ"ר, פסקה 8 (נבו, 7/7/2014)).

11. יש לציין כי גם כאשר חל שינוי נסיבות במצב החייב על השינוי להיות משמעותי כדי להצדיק עיון חוזר בתוכנית פרעון שאושרה בהסכמה, שכן מדובר בהחלטה חשובה בהליך המצריכה סיבה כבדת משקל שתצדיק עיון מחדש (ראו רע"א 8036/19 הכנ"ר נ' מאיר זגריזק (נבו, 20/2/2020) שם נקבע כך:

"בית משפט של חדלות פירעון מוסמך לעיין מחדש בהחלטותיו, ובתוך כך בהחלטה למתן הפטר מותנה (סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. כן ראו סעיף 180 לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התשע"ח – 2018)). ואולם, זוהי החלטה מכריעה בהליך פשיטת הרגל, שכן היא מהווה אבן דרך משמעותית במסגרתו. משכך, ונוכח עיקרון סופיות הדיון, נדרשת סיבה כבדת משקל כדי להצדיק פתיחתה לעיון מחדש...

... עילות לעיון מחדש בהפטר מותנה הן עובדה חדשה שנתגלתה או התפתחות עובדתית שקרתה לאחר מתן ההחלטה, וכן טעות טכנית ברורה שנפלה בה..").

מן הכלל אל הפרט

12. אין חולק כי החייב הסכים לביטול צו ההפטר ובתוך כך נקבעה תוכנית פירעון חדשה תוך שהחייב התחייב לשאת בסך התשלום הנותר (40545 ₪) ולשלם סך חודשי של 1,000 ₪ החל מחודש יולי 2021. משכך יותר מאשר תמוה בעיני כי עתה נוקט החייב בגישה לפיה יש לפטור אותו מכל תשלום (למעט הסך הצבור בקופת מגדל) וזאת עקב טעות הנאמן בדבר מתן ההפטר בשעתו.

יובהר כי משהסכים החייב למתווה התשלום החדש הרי שעליו לעמוד בתשלומו ובדרישות ההליך ואין לקבל טענותיו וגישתו זו.

13. באשר לבקשה גופה , הרי שהחייב לא הראה שינוי נסיבות המצדיק שינוי תוכנית הפירעון. לא הוגשו דו"ח הוצאות, תלושי שכר או אסמכתאות המעידות על שינוי ביכולותיו הכלכליות ונראה דווקא כי שעה שהחייב חזר לעבוד והוא משתכר סך של 8500 ₪ , הרי שמצבו הכלכלי השתפר.

14. יוער כי אכן לפי הפסיקה רכיב פיצויי פיטורין מוקנה בדר"כ לקופת פשיטת הרגל (ראו: ע"א 4874/16 אוסטרובסקי נ' עו"ד אביב רונן (נבו 10.8.16)), עם זאת עמדת הנאמן , לפיה בנסיבות יש לזקוף את כספי הפיצויים בחברת מגדל על חשבון תוכנית הפירעון הינה עמדה נכונה ומאוזנת בנסיבות העניין אשר מביאה בחשבון מכלול שיקולים המצדיקים לקבלה;

יש לומר בהקשר זה כי לא ניתן להתעלם מתלאות הדרך של החייב בהליך , מימוש בית המגורים ונסיבות חייו האישיות , לרבות התפרקות ביתו תרתי משמע. הבאתי בכלל חשבון גם את העובדה שלחייב ניתן כבר צו הפטר וכי החייב על אף שגיאת הנאמן ושעה שכבר הליך הפש"ר היה "נחלת העבר", הוא לא הערים קשיים וניאות לשתף פעולה עם הנאמן. אין נכס של החייב שלא מומש לרבות זכויותיו המוגנות ולמעשה לצרכי שיקום כלכלי הוא צריך כעת להתחיל מ"מאפס" ולחסוך לתקופת הפנסיה, בצד תשלומי תוכנית פרעון ובצד כלכלת משפחתו.

15. עוד אציין כי סעיף 42 לפקודה קובע כי משהוכרז חייב כפושט רגל הרי שכל נכסיו מוקנים לנאמן לצורך חלוקה לנושים. כך שלמעשה , "כל סכום המוקנה לפושט הרגל, הוא נכס המוקנה לנאמן למעט אותו חלק שנדרש לשם מחייתו הבסיסית" (ראו פס"ד אוסטוברסקי לעיל). הנאמן, החי ונושם את ההליך, יכול וצריך לערוך את האיזון הראוי בין נסיבות חייו של החייב לבין אינטרס הנושים. בראיה הכוללת , הרי שהצעת הנאמן ולא עמדת הכנ"ר מגשימה באופן הנכון ביותר את תכלית ההליך, לרבות שיקומו של החייב וזאת גם בראי השיקולים שהותוו בפסיקה בנוגע לטיבם של כספי פיצויים, בע"א 5033/18 קרן מקפת נ' רון לוי (נבו 2.2.20), שיש להיעזר בהם גם בבוחני את הסוגייה שבפניי.

16. יש לומר כי על אף ההוראה הגורפת שנקבעה בפסק הדין מיום 25.3.19, לפיה ימומשו כספים לא מוגנים בנוסף לסכום תוכנית הפרעון, הרי שעדיין לא מתייתר הצורך להידרש לבחינת "ההגנה" המסוימת שיש ליתן לכספי הפיצויים בחברת מגדל, כאמור בפס"ד קרן מקפת לעיל (זאת בשינויים המחויבים ובהתאמה לנסיבות מקרה זה). יובהר כי במקרה זה כספי הפיצויים אינם הולכים ישירות לכיסו של החייב, אלא מופחתים מתוכנית הפירעון ובשים לב לגובה הסכום שנותר לתשלום בתוכנית הפירעון (לאחר שהחייב העביר את רוב הסכום) ולסך כספי הפיצויים בחברת מגדל, נראה כי עמדת הנאמן משקפת את התוצאה הנכונה, בנסיבות אלו.

לעיתים הצורך בשיקומו של החייב והצורך בהגשמת תכליות ההליך עלול לגבור על אינטרס הנושים (ראו גם ע"א 8488/18 זמירה משקל נ' עו"ד רונן בצלאל הנאמן (נבו 17/6/19) שם מסביר כב' השופט גרוסקופף כי ברוח חוק חדל"פ והבכורה שניתנת לאינטרס השיקום של החייב יש להביא בחשבון בשקילת שינוי תכנית פרעון את התנהלות החייב, שיתוף הפעולה מצדו ובפרט התנהלותו הכנה והגלויה ביחס לנכסים, אינטרס ההסתמכות והציפייה של החייב, אחוז החובות שנפרעו בהליך חדלות הפרעון כאשר ככל שהתועלת שצמחה לנושי החייב מההליך מצומצמת יותר במובן זה שרק אחוז קטן של החובות נפרע במסגרת ההליכים כך גם יגדל הטעם לסטות מההחלטה בעניין הפהפטר המותנה ושיקול אחרון נוגע למהותיות הסכום שנוסף כאשר יש לוודא כי התוספת לקופה אכן משמעותית.

17. לסיכום מצאתי להביא מדבריו של בית המשפט העליון בע"א 8096/17 עידית סקוק נ' איסחקוב (נבו 3.2.19), שהרעיון הגלום בהם מתאים לעניינינו:

"כפי שצוין לא אחת, הליכי פשיטת הרגל נועדו לממש שתי תכליות עיקריות: מתן אפשרות לחייב להשתקם ולפתוח דף חדש בחייו, וכן מימוש נכסי החייב וחלוקתם באופן יעיל ושוויוני בין נושיו. בנוסף, הליכי פשיטת הרגל נועדו להיטיב עם כלל הציבור ולסייע בשמירה על הליכי מסחר תקינים... מבין שלל התכליות המתוארות לעיל, מבוסס רעיון ההפטר, העומד במוקד דיוננו, על התכלית שעניינה בשיקום החייב. כך, בסיום הליך פשיטת הרגל מופטר החייב מחובותיו ומתחיל מבראשית, וזאת, לעתים קרובות, במחיר של פגיעה באינטרס הנושים (ראו: רע"א 4847/18 פלנר נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פסקה 10 (7.10.2018); ע"א 5735/09 עיריית טבריה נ' סינואני, [פורסם בנבו] פסקה 6 (17.4.2012); לוין וגרוניס, בעמוד 197)."

סוף דבר

18. סיכומו של דבר, מדובר בחייב שעבר דרך חתחתים בהליך, רוקן מכל נכס, כספים ו/או זכויות מוגנות ולא מוגנות, ניתן לו הפטר בשגגה ובוטל ובכל זאת הוא נתן הסכמתו לביטול ועל כן מצד אחד אין מקום ליתן הפטר גורף לחייב ולבטל את תכנית הפרעון כליל אך מצד שני חייבת לבוא התחשבות של ממש במצבו מה גם שלא משנה כמה יוסיף החייב לקופה, הדבר לא ישנה אף לא את עשירית אחוז הנשיה.

על כן אני רואה לנכון להורות מכוח סעיף 181 לפקודה בדבר שינוי בתכנית הפרעון באופן שבו הכספים הצבורים בקופת הגמל מגדל , יועברו לקופת הכינוס והם יופחתו מהסך הנותר בתוכנית הפירעון.

יתר הסך שנותר לתשלום בתוכנית הפירעון הוערך על ידי הנאמן בסך כולל של 23,500 ₪.

לאחר ששקלתי בדבר בראי דבריו של החייב בדיון לגבי השתכרותו ונסיבותיו הכלכליות עליהם לא חלק הנאמן, הריני מורה כי החייב ישלם את הסך הנותר ב45 תשלומים חודשיים כאשר כל תשלום יעמוד על סך של 522 ₪.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשפ"ב, 21 יולי 2022, בהעדר הצדדים.