הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק לפי סעיף 4 ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן:"החוק").

אין מחלוקת כי התובעת נפגעה ביום 27.11.14 בתאונת דרכים כמשמעה בחוק.

כתוצאה מהתאונה נפגעה התובעת פגיעות אורטופדיות שונות ובין השאר בראש, בצוואר, בכתף וביד ימין.

התובעת לא אושפזה אך עברה טיפולי הדמיה וטיפולי פיזיוטרפיה אשר הדגימו שיפור חלקי במצבה.

התובעת לא טענה לנכות כתוצאה מתאונה זו.

עובר לתאונה היתה התובעת ב- 24 ימי אי כושר.

עובר לתאונה עבדה התובעת בשני מקומות עבודה שונים והשתכרה סך של 4,425 ₪ בממוצע.

לאחר שעברתי על המסמכים הרפואיים שהוצגו לי, על כתבי הטענות ועל סיכומי הצדדים שנערכו בע"פ במעמד הישיבה מיום 10.1.17, אני נותן בזאת את פסיקתי:

א. בראש הנזק הלא ממוני של כאב וסבל שהוא ראש הנזק העיקרי אני פוסק לתובעת סך של 8,000 ₪.

יש לציין שטיפולי הפזיוטרפיה שעברה התובעת (ילידת 8.11.56) ממחישים שהשיפור היה חלקי בלבד והתובעת ממשיכה וסובלת מכאבים בחלקי גוף שונים.

לא הוצגו מסמכים רפואיים לפיהם התובעת סבלה בעברה מבעיות אורטופדיות שכאלה.

ב. בראש נזק של הפסד השתכרות בעבר – אני פוסק לתובעת סך של 4,000 ש"ח בגין אותם 24 ימי אי כושר עבודה שעברה.

ג. בראש נזק של נסיעות, תרופות והוצאות רפואיות, הגם שאין קבלות ומדובר בראש נזק מיוחד, אני פוסק לעבר ולעתיד סך גלובלי של 1,000 ₪.

סך כל הפיצוי הנפסק לתובעת הינו 13,000 ₪ בתוספת 11% שכר טרחת עו"ד + מע"מ והחזר אגרה ראשונה ששולמה כנגד קבלה.

הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן בזה פטור מיתרת אגרת בית משפט.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, י"ב טבת תשע"ז, 10 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.