לפני: כב' השופט צבי פרנקל

נציג ציבור עובדים מר ישראל עמישי

נציג ציבור מעסיקים מר אשר רפפורט

פסק דין

1. התובעת ילידת 1952, הגישה תביעה לנתבע להכיר באובדן השיניים שלה ואובדן גשר עליון שמאלי כפגיעה בעבודה בגין אירוע בעבודה מיום 22.5.13.

2. בדיון המקדמי מיום 29.5.16 בפני סגן הנשיאה השופט סופר, ביקשו הצדדים למנות מומחה רפואי לפי העובדות הבאות:

א. התובעת הינה ילידת 1952.

ב. התובעת עבדה בחברת "אוסם השקעות בע"מ", במחלקת אבטחת איכות.

ג. ביום 22.5.2013 בזמן עבודתה במחלקת הייצור, התקרבה למכונה, נעמדה מאחורי עובד שעבד על המכונה. העובד ביקש להגיע למקום גבוה יותר, הרים את ידיו וכשהוריד אותן, התובעת קיבלה מכה חזקה ממרפקו של העובד בלחייה השמאלית החיצונית והפנימית, אשר קרובה לאזור שבין האף לפה.

ד. הנתבע הכיר בפגיעה של חבלה בפנים, אך לא הכיר בפגיעה של אובדן שיניים ואובדן גשר עליון.

3. ביום 30.5.16 מיניתי את פרופ' ליפה בודנר מומחה בכירורגיה פה ולסת לחוות דעתו בעניינה של התובעת ולהסביר האם קיים קשר סיבתי לרבות על דרך של החמרה בין הליקוי ממנו סובלת התובעת בשיניה לבין האירוע בעבודה במיום 22.5.13.

4. המומחה הגיש את חוות דעתו ביום 19.12.16 בה כתב:

"פרטי הפגיעה:

ביום 22.5.13 הייתה התובעת מעורבת בתאונת עבודה. עת הייתה בעבודה במחלקת הייצור של "אוסם השקעות בע"מ" , התקרבה למכונה ונעמדה מאחורי עובד שהפעיל את המכונה. העובד הרים את ידו וכאשר הוריד אותה, מרפק העובד פגע בלחי השמאלית של העובדת. ביום 15.7.13 נבדקה במרפאת פה ולסת "ברזילי" . נמצא כי הפנים סימטריות. פתיחת הפה תקינה, ללא הגבלות תנועה. נמצאה מחלת חנכיים מפושטות כללית. הגיינה אורלית לקויה. גשר בלסת עליונה משמאל נייד יחד עם השיניים המאחזות. בצילום פנורמי מודגמת נסיגת עצם בכל המשנן ונגעים סב חודיים במספר שיניים. הופנתה לטיפול אצל רופא שיניים.

המל"ל הכיר בפגיעה של חבלת פנים, אך לא הכיר בפגיעה של אבדן שיניים ואבדן גשר שהיה מחובר לשיניים אלו.

עמדו לרשותי:

1. סיכום ביקור מרפאת פה ולסת "ברזילי" מיום 15.7.13.

2. גיליון מרפאה, מרפאת שיניים "יוטה" רח' קק"ל 11, אשדוד מיום 29.8.05 ועד 21.1.15 .

דיון:

בבואי לבחון את המסמכים שעמדו לרשותי, נראה לי כי ניתן להצביע על הנקודות הבאות:

1. בעקבות החבלה בפנים משמאל, לא פנתה מידית לגורם רפואי כלשהו.

2. ביום 3.6.13 פנתה אל ד"ר דב לייבוביץ, רופא המשפחה, אשר אבחן CONTUSION FACE SCALP OR NECK והפנה אותה אל פה ולסת.

3. בבדיקת פה ולסת מיום 15.7.13 נמצא כי סובלת מהיגיינה אורלית לקויה, נסיגת חניכים כללית, ניידות שיניים ומוקדי זיהום בשורשי מספר שיניים. לא נרשם ממצא חבלתי כלשהו.

4. ביום 8.9.13 עברה עקירות של שיניים 25, 23, 22 (הצד שנחבל) וביום 10.9.13 עברה עקירות של שיניים 21, 11, 12 (הצד שלא נחבל).

אשר על כן אני קובע כי שיניים 11, 12, 21, 22, 23, 25 נעקרו בשל מצבן הפריודונטלי הגרוע, אשר היה כנראה קיים, עובר לתאונה.

להלן התשובות לשאלות בית המשפט.

א. מהו ליקויה של התובעת בשיניה, כעולה מהחומר הרפואי שלפניך?

תשובה: ניידות מוגברת בשיניים 11, 12, 21, 22, 23, 25 והצורך בעקירה של שיניים אלו.

ב. האם קיים קשר סיבתי לרבות על דרך של החמרה בין הליקוי ממנה סובלת התובעת בשיניים לבין האירוע בעבודה מיום 22.5.13 כמתואר בעובדות המקרה?

תשובה: לא.

סיכום:

מדובר בתאונת עבודה.

לצורך בעקירת שיניים בלסת עליונה, אין קשר סיבתי לתאונה."

5. לאחר קבלת חוות הדעת ביקשה התובעת לשאול את המומחה שאלות הבהרה וביום 25.1.17 קבעתי שהמומחה ישיב לשתי השאלות הבאות:

א. כאמור בסעיף 2 בפרק הדיון, התובעת פנתה ביום 3.6.13 לרופא המשפחה, האם יש בנתון זה כדי לשנות את החלטתך בסעיף 1 בדיון?

ב. למרות קביעתך שאין קשר סיבתי בין הליקוי ממנה סובלת התובעת בשיניה לבין האירוע מיום 22.5.13 האם יש קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין אובדן הגשר העליון?

6. ביום 22.2.17 המומחה השיב בשלילה לשתי השאלות. באותו יום הודיע ב"כ התובעת שמן הדין לטענתו למנות מומחה נוסף, אך מבלי לוותר על הטענות בדבר הצורך במינוי מומחה נוסף, מבוקש לקבוע את התיק לסיכומים. בהחלטה מאותו יום קבענו שאם התובעת מבקשת למנות מומחה נוסף עליה להגיש בקשה מנומקת, התיק נקבע לסיכומים ליום 13.6.17.

7. בפתח הדיון טען ב"כ התובעת שיש לקבל את התביעה, לחילופין יש למנות מומחה נוסף לאחר שהמומחה מטעם בית הדין לא התייחס כראוי לשאלות ההבהרה בייחוד כאשר הפה של התובעת נפגע. לטענתו תשובות המומחה אינם מנומקות. ב"כ הנתבע טענה שדין התביעה להידחות לאור חוות הדעת המנומקת ואין מקום למנות מומחה נוסף לאור התשובות הברורות.

8. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שדין התביעה להידחות. המומחה הסביר שאין קשר סיבתי בין החבלה בפנים למצב השיניים. המומחה קבע כי השיניים נעקרו בשל מצבם הפריודונטלי הגרוע. הוא הסביר שמהחומר הרפואי עלה שהתובעת סובלת מהגיחנה אורלית לקויה, נסיגת חניכיים כללית, ניידות שיניים, ומוקדי זיהום בשורשי מספר שיניים. הוא הסביר שלצורך עקירת שיניים אין קשר סיבתי לתאונה. המומחה הדגיש שלא נמצאו אצל התובעת באותה בדיקה מיום 15.7.13 ממצאים חבלתיים. בפגיעה של התובעת היא לא נפגעה בלסת ולכן דין התביעה להידחות.

9. כאמור התביעה נדחית. אין קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובלת התובעת בשיניה לבין אירוע בעבודה מיום 22.5.13.

10. אין צו להוצאות.

11. זכות ערעור כדין.

ניתן היום, כ' סיוון תשע"ז, (14 יוני 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.