לפני בקשה מוסכמת ומתוקנת להסתלקות מתובענה ולמחיקת בקשה לאישור התובענה כייצוגית, בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

המבקש, מר מחמוד יחיא (להלן: "המבקש") הגיש נגד חברת מ.מ.ש. מיעארי מסחר ושיווק בע"מ (להלן: "החברה") בקשה לאישור תובענה כייצוגית ולצידה תובענה (להלן: "בקשת האישור" ו-"התובענה" בהתאמה), במרכזן הטענה כי המשיבה משווקת אריזות שקיות אוכל מסוג "darko", כאשר על האריזה נרשם כי הן מכילות 150 שקיות, עת בפועל הן מכילות כמות פחותה מהמצוין על גבי האריזה. כן נטען, כי החברה משווקת שקיות אשפה, כאשר על האריזה נרשם כי הן מכילות 10 – 50 שקיות (בהתאם לסוג האריזה), ואף בהן כמות השקיות בפועל חורגת מן המצוין על גבי האריזה (להלן יחד: "המוצר").

המבקש ביסס עיקרי תביעתו, בין היתר, על עילת ההטעיה מכוח חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, הפרת חובה חקוקה, בין היתר, של צו הגנת הצרכן (סימון טובין) התשמ"ג – 1983, עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה באוטונומיה של הפרט.

על פי הנטען, המבקש הוטעה באשר לפרט מהותי בעסקה ובהסתמך על ההטעיה רכש מוצר אשר אינו מתאים למפורט על גבי האריזה, באופן שהסב לו נזק ממוני ונזק שאינו ממוני.

המבקש עתר לצו עשה, לסעד הצהרתי ולפיצוי כספי בגין נזקו האישי ובגין נזקי הקבוצה הנטענת, אשר הוערכו על ידו על דרך האומדנא, בסך של 2,600,000 ₪.

המבקש ביקש להגדיר את הקבוצה ככוללת את כל הצרכנים אשר רכשו את מוצריה של המשיבה מסוג "darko", שקיות אוכל 150 ושקיות אשפה 20 יחידות, כאשר על גבי אריזת המוצר ציינה המשיבה מצג מטעה בנוגע לכמות של היחידות בתוך האריזה, בניגוד לחוק הגנת הצרכן, במהלך 7 השנים האחרונות.

בטרם הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור ובטרם התקיים דיון בבית המשפט, הוגשה ביום 17.3.16 בקשה להסתלקות מהתובענה ולמחיקת הבקשה לאישור. בקשה זו נדחתה, בהתאם וכאמור בהחלטתי מיום 18.4.16, בין היתר, בהיעדר התחייבות מטעם המשיבה לתיקון סימון המוצר, כמתחייב על פי דין.

ביום 20.4.16 הוגשה בקשת הסתלקות מתוקנת מהתובענה ובקשה למחיקת הבקשה לאישור, היא מושא ההחלטה דנא (להלן: "בקשת ההסתלקות").

לבקשה צורפו תצהירי המבקש ובא כוחו, המאשרים את העובדות המפורטות בבקשה וכן כי לא קיבלו במישרין או בעקיפין, טובת הנאה כלשהי מהמשיבה בקשר עם ההסתלקות מהתובענה ומבקשת האישור, מלבד הגמול המוצע כמפורט להלן.

על פי הנטען, הצדדים ניהלו דו שיח, לצרכי פשרה בלבד (מבלי שצד מודה בטענות משנהו), בסופו הוסכם, כי למען הזהירות, כבר מההזמנה הבאה תחדול המשיבה מלמכור את המוצר, אלא אם תתווסף מדבקה למוצר, לפיה המוצר כולל 3 עד 5 שקיות נוספות בחינם בשני המוצרים, ללא שינוי המחיר, בגין 43,000 אריזות המוצר אשר נמכרו עד היום, כפיצוי לכלל הצרכנים אשר רכשו את המוצר, קודם להסכמה זו.

כן הובהר, כי המשיבה מתחייבת כי ככל שנותרו אצלה במלאי חבילות מהזמנות קודמות, חבילות אלה לא ימכרו על ידה, אלא לאחר הדבקת תווית מתאימה, כמתחייב על פי דין ובהתאם למתווה שהוסכם בין הצדדים, בנוסח הבא: "כ-150 שקיות"; "כ-10 שקיות אשפה"; "כ-20 שקיות אשפה"; "כ-30 שקיות אשפה"; "כ-40 שקיות אשפה"; "כ-50 שקיות אשפה", זאת מבלי לגרוע מהפיצוי שהוענק לקבוצה, כמתואר לעיל.

כן הובהר, כי המשיבה הנחתה את היצרן להקפיד בייצור המוצר, ולוודא כי הכמות תואמת את הכיתוב שעל גבי האריזה, בהתאם לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), תשמ"ג-1983. כן, התחייבה המשיבה לסמן את מוצריה בעתיד, כמתחייב על פי דין.

עוד נטען, כי לאחר שיח בין הצדדים הובהר והוסכם, כי המשיבה תדאג להוסיף מדבקה שנוסחה: "אריזה זו מכילה 3 עד 5 שקיות נוספות חינם" על 43,000 אריזות חדשות בייצור הקרוב כפיצוי לצרכן, וכן תדאג לספק למשווקיה מדבקות לסימון המוצר ו/או תאסוף מיד את המוצר ותחליף את המדבקה אשר על תווית המוצר כאמור לעיל ו/או תימנע ממכירת המוצר הנושא תווית קודמת, כמפורט בסעיף 1 לבקשת ההסתלקות.

לאור האמור, הגיע המבקש לכלל מסקנה, כי אין טעם בהמשך ניהול בקשת האישור והתובענה וכי תוגש בהסכמה בקשת ההסתלקות.

עוד עולה מבקשת ההסתלקות, כי הצדדים הגיעו להסכמות בנושא הגמול המוצע למבקש ושכר הטרחה המוצע לבא כוחו, לפיהן המשיבה תישא בשכר טרחת בא כוח המבקש בסך של 16,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובגמול למבקש בסך של 2,000 ₪.

כמו כן מבקשים הצדדים, להעניק להם פטור מההליכים הקבועים בסעיף 16(ד) לחוק ובתקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010, ובכלל זה מפרסום הודעה לצורך מציאת תובע חלופי וממשלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות, ובחנתי את המתווה המתוקן המפורט בבקשת ההסתלקות, באתי לכלל מסקנה כי ראוי להיעתר למבוקש, מן הטעמים שיפורטו להלן.

בהתאם להוראת סעיף 16 (א) לחוק, מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלקו מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבלו במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקות המבוקשת, אלא באישורו של בית המשפט.

בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לאישור הסתלקות שלצידה גמול למבקש ולבא כוחו, עליו לבוחנה בזהירות ראויה, שמא יחטא לתכלית העומדת בבסיס החוק. ראו לעניין זה: ת"צ (חי') 4013-10-15 מלכה ליאור נ' בני ג'ורג' שוקחה בע"מ (פורסם בנבו, מיום 6.1.16) סעיף 5 לפסק הדין:

"ככלל לא ראוי לאשר הסתלקויות מתוגמלות כדבר שבשגרה. כלל זה נובע מהצורך שלא לתמרץ הגשת תביעות סרק במטרה להגיע להסכמי הסתלקות וכן מן החשש, כי צדדים יסתלקו מתביעות מבוססות לכאורה שראוי היה מטעמים של שמירה על תכליות החוק לשמוע אותן עד תומן. ראה: ת"צ 1469-02-13 לוי נ' פסטה נונה בע"מ, (26/11/14).

עם זאת, כמו כל כלל, גם לכלל זה יש חריגים, בהם כן ראוי לאשר הסתלקויות מתוגמלות. חריגים אלה יתקיימו, במצבים בהם עולה, כי קיימת אמנם הפרה של הוראות הדין, ההפרה תוקנה, וקיים קושי ממשי בהוכחת הנזק. ראה: ת"צ 17446-07-12 רואי מנדל נ' קואופ ישראל נ' רשת סופרמרקטים בע"מ, (09/03/15). חריגים אלה, שואבים כוחם מסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות הקובע, כי הסתלקותו של מבקש מבקשה לאישור תובענה כייצוגית וכן אישור קבלת כל טובת הנאה בקשר להסתלקות המבוקשת טעונה את אישורו של בית המשפט."

בנדון סבורני, כי אין המדובר בתביעת סרק, שכן המשיבה הודתה בטעותה, התחייבה לתקן את הטעון תיקון ולפעול לסימון אריזת המוצר, כמתחייב על פי דין. כן, המתווה המתוקן המפורט בבקשת ההסתלקות, הושג לאחר ובעקבות הגשת בקשת האישור, והיה בו כדי להביא לתיקון התנהגותה של המשיבה.

בנסיבות אלה, בהן הושגה אכיפת הדין המגשימה את תכלית החוק ובהינתן התחייבות המשיבה לתקן את התנהגותה כאמור, אף אינני סבור כי טמון יתרון ממשי בהמשך ניהול ההליך.

לפיכך, איני רואה טעם להורות על איתור תובע מייצג או בא כוח מייצג חלופיים וכן איני רואה לנכון להורות על פרסום הודעה בדבר ההסתלקות, מה שיהא כרוך בהכרח בהוצאות ניכרות ובסרבול ההליך שלא לצורך, וזאת בהתאם לשיקול הדעת המסור לבית המשפט בעניין זה. (ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נגד כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.2010)). הדברים אמורים במיוחד, משאין בבקשת ההסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין כלפי מי מחברי הקבוצה, למעט המבקש עצמו וכן לאו מנגנון הפיצוי שנקבע, בדמות הוספת מספר שקיות לאריזות העתידיות, דבר שיש בו כדי לפצות את הלקוחות הקבועים של המשיבה, על נזקם.

לנוכח האמור, בהתחשב בטרחת המבקש ובא כוחו, אני רואה לקבל את המלצת הצדדים בדבר הגמול המוצע למבקש ושכר הטרחה המוצע לבא כוחו, שכן הינם סבירים בנסיבות העניין.

אשר על כן, ניתן בזאת תוקף של פסק דין למתווה המוסכם המפורט בבקשת ההסתלקות.

בנוסף, אני מאשר את ההסתלקות מבקשת האישור ומורה על מחיקתה של בקשת האישור.

כן, אני מורה בזאת על דחיית תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה.

בהתאם להסכמת הצדדים, המשיבה תישא בגמול המבקש בסך של 2,000 ₪ ובשכר טרחת בא כוחו בסך של 16,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. הסכומים ישולמו למבקש ולב"כ בהתאם למוסכם בסעיף 19 (ח) לבקשת ההסתלקות, שאם לא כן, יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בנסיבות אלו, הדיון הקבוע בתיק זה ליום 21.9.16 לשעה 12:30 - מבוטל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

המזכירות תעביר עותק מפסק הדין אל כבוד מנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, ב' אייר תשע"ו, 10 מאי 2016, בהעדר הצדדים.