לפני בקשת התובע למנות לו מומחה בתחום השיקומי לשם קביעת צרכיו השיקומיים. הנתבעים מתנגדים לבקשה. עיינתי בבקשה, בתשובה שהוגשה במענה לה ובתגובת התובע לתשובה.

א. ברקע הבקשה

1. התובע, יליד שנת 1951, נפגע ביום 9.2.2015 בתאונת דרכים שארעה במהלך עבודתו (להלן התאונה). התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן המל"ל) כתאונת עבודה. בהליך דנן, שנפתח ביום 17.3.2016, עותר התובע לפצותו בגין נזקי גוף הנובעים מהתאונה על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן חוק הפיצויים).

2. הנתבעים התגוננו מפני התביעה; בתוך כך כפרו באירוע התאונה ובנזקיו הנטענים של התובע הנובעים ממנה.

3. נכותו הרפואית של התובע הנובעת מן התאונה נקבעה במל"ל. אין מחלוקת על כך שמדובר בנכות על-פי דין כמשמעה בסעיף 6ב בחוק הפיצויים. נכותו הרפואית המשוקללת של התובע הועמדה על 45%, ולאחר הפעלה חלקית של תקנה 15 – על 60%; אלה מרכיביה: בגין פגיעה בקרסול 20%, בגין פגיעה בברך 15%, בגין צלקת 5%, בגין שבר בגוף החוליה ללא הגבלת תנועות 5%, בגין מצב נפשי 10% ובגין אובדן שן – 0.25%.

4. לאחר שנקבעה נכותו הרפואית של התובע הוגשה הבקשה שלפני, בה עותר התובע למנות לו מומחה שיקומי לצורך קביעת צרכי שיקומו. הנתבעים מתנגדים לבקשה; לטענתם, נכויותיו של התובע אינן מצדיקות מינוי מומחה שיקומי שכן אין מדובר בפגיעה רב-מערכתית אלא בנכויות שאינן תפקודיות. לחלופין, מבקשים הנתבעים לדחות את ההכרעה בבקשה דנן לשלב מאוחר יותר של הבירור, לאחר שתונחנה לפני בית-המשפט ראיות שיהא בהן כדי ללמד על הצורך במינוי מומחה שיקומי.

ב. דיון והכרעה

1. בקביעת נכות על-פי דין, בגדרו של סעיף 6ב בחוק הפיצויים, אין כדי לחסום דרכו של תובע למינוי מומחה בתחום התפקודי-השיקומי על-ידי בית-המשפט. דרגת הנכות שנקבעה על-פי סעיף 6ב בחוק הפיצויים משקפת את הנכות הרפואית, ואילו מינוי מומחה בתחום השיקומי נועד לשם הערכתה של הנכות התפקודית – שקביעתה מסורה לבית-המשפט.

2. יחד עם זאת, מינוי מומחה בתחום השיקומי לא יעשה כדבר שבשגרה, אלא במשורה ובשלבים מתקדמים של בירור ההליך. האמצעי של מינוי מומחה שיקומי ינקט כאשר בלתי אפשרי או קשה לעמוד על נכותו התפקודית של הנפגע מתוך מכלול הראיות, או אם לתובע נקבעו נכויות בתחומי רפואה רבים ושונים ויש צורך במומחה שיקומי כדי לקשור ביניהן מן הפן התפקודי [רע"א 5530/13 פלוני נ' עזבון המנוח אבו ג'אמע רשיד ז"ל (2013), רע"א 6818/11 פלוני נ' טויטו י. מ בע"מ (2012), רע"א 5337/04 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ועקנין (2005), אליעזר ריבלין תאונות הדרכים: תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 679-678 (מהדורה רביעית, 2012)].

3. לתובע נקבעה נכות רפואית בכמה תחומים; לכאורה, לא כל הנכויות הללו בעלות משמעות תפקודית, או השלכה תפקודית זהה. בשלב זה לא הובאו ראיות ותצהירי הצדדים לא הוגשו. ניתן וראוי להידרש לבקשה רק לאחר שמיעת העדויות, באופן שעולה בקנה אחד עם ההלכה שחלה בעניין זה [ר' רע"א 4102/12 צברי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ('הפול') (2012), מפי כב' השופט זילברטל]:

כפי שנפסק לא אחת, ההחלטה בדבר מינוי מומחה שיקומי יכולה להתקבל גם בשלבים מתקדמים של ההליך, לאחר שמיעת ראיות [...]. קיימים מקרים בהם רק לאחר שהתמונה הראייתית המלאה נפרשת לנגד עיני בית המשפט, יש בידיו כלים טובים יותר להעריך את הצורך האמיתי במינוי מומחה שיקומי.

[ר' גם ת"א (מח' ת"א) 18506-12-13 כהן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (2015) ות"א (מח' מר') 21318-09-11 קובודי נ' 'הפול' - המאגר הישראלי לביטוח בע"מ (2013)]. עוד נפסק [ברע"א 431/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ('הפול') (2014)]:

[...] אין כל פסול בהחלטה לבחון את הבקשה למינוי מומחה שיקומי רק לאחר שיוגשו תצהירי עדות ראשית ובהם פירוט הנתונים העובדתיים (במובחן מהנתונים הרפואיים) הנוגעים למצבו של המבקש ולתפקודו הלכה למעשה, ואולי אף לאחר חקירת המבקש או עדיו. כך יוכל בית המשפט לעמוד, ולו לצורך ההחלטה בבקשה למינוי מומחה שיקומי, על הילוכו של הנפגע בחיי היום יום, שיגרת יומו, מידת עצמאותו בביצוע פעולות שונות וכו'. לא רק שאין בכך פסול, אלא אף גלום בדרך זו יתרון. שהרי במצב זה יוכל בית המשפט לקבל החלטה מושכלת, הנשענת על תשתית ראייתית לכאורית, בדבר עצם הצורך במינוי מומחה שיקומי, מינוי שנדרש רק במקרים מיוחדים ושנפסק לגביו (כמו גם לגבי מומחה תעסוקתי וכד') שיש טעם בדחיית ההחלטה על הצורך במינוי לשלבים מתקדמים של ההליך [...]. לא זו אף זו - דווקא בשל העדרן של חוות דעת מומחים בתחומי רפואה ספציפיים, הכוללות בדרך כלל גם פירוט עובדתי שעליו יכול המומחה השיקומי להתבסס, יש טעם רב בבחינת הצורך במינויו רק לאחר שתוגשנה העדויות מטעם הנפגע.

4. זה הכלל, ויש להתנהל לאורו במקרה דנן. הבקשה שלפני לא נתמכה בתצהיר והטיעון שהובא בה נושא אופי כללי. במצב דברים זה, טרם הוצגה התשתית העובדתית הנדרשת להכרעה לגוף הבקשה – והיא תידון בסיומו של הבירור העובדתי.

ג. סיכומם של דברים

ניתנות לצדדים הוראות לשם המשך הבירור.

1. בעלי-הדין יגישו את מלוא ראיותיהם בתצהירים במועדים כלהלן:

התובע – עד יום 3.6.2018.

הנתבעים – עד יום 3.9.2018.

2. לכל תצהיר המוגש לבית-המשפט יצורפו מלוא המסמכים שנזכרים בו, שלא על-דרך הפניה לכתב-טענות או למסמך חיצוני.

3. בעל-דין שיבקש לזמן למתן עדות עד שלא נתן תצהיר יגיש על כך בקשה מנומקת בציון תמצית העדות הצפויה והטעם שבעטיו לא ניתנה בתצהיר, זאת במועד שנקבע להגשת תצהיריו.

4. במועד שנקבע להגשת התצהירים תוגש כל בקשה לזימון עד מכל סוג שהוא וכל בקשה אחרת שעניינה בראיות הצדדים לרבות בקשה למתן עדות בתעודת עובד ציבור, בקשה לזימון עד לשם הצגת מסמכים ובקשה לזימון חוקרים לעדות.

5. תצהיר חוקר מטעם הנתבעים יוגש לבית-המשפט במועד הקבוע בסעיף 1. בקשה לדחיית מועד הצגתו של תצהיר חוקר תוגש באותו מועד; הוגשה בקשה כזו, יצורף אליה במעטפה סגורה לעיון בית-המשפט בלבד תצהיר החוקר על כל נספחיו, והחלטה בבקשה תינתן לאחר מתן זכות תשובה ותגובה.

6. בעל-דין שיבקש להתנגד להגשת מסמך שצורף לתצהיר של הצד האחר בשל כך שהוא לא הוצג בידי עורכו יגיש על כך הודעה עד יום 3.10.2018. התנגדויות אחרות, ככל שתהיינה כאלה, תשמענה בישיבת ההוכחות.

7. קדם-משפט מסכם יתקיים ביום 13.11.2018 בשעה 9:00.

8. ימי פגרה יבואו במניין התקופות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ח, 26 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.