1. לפני בקשה לביטול החלטתי מתאריך 1.8.16 - בה מחקתי את הבקשה שהגישו הנתבעים, למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר", מכתב התביעה שהוגש נגדם.
2. הנתבעים טוענים כי המועד האחרון להגשת תשובתם (לתגובת התובעת לבקשתם למחיקת הכותרת) חל בעת ששררה שביתה במזכירויות בתי המשפט וכי בשל כך נבצר מהם להגיש את התגובה.
3. מבדיקה מדוקדקת בתיק עולה כי הצדק עם המבקשים/הנתבעים.
4. בתאריך 19.6.16 החלטתי כי על הנתבעים להשיב לתגובה עד 1.7.16. החלטתי נשלחה אל הנתבעים באמצעות מזכירות בית המשפט ונמסרה להם רק בתאריך 5.7.16.
5. עוד לפני כן, בתאריך 3.7.16, נודע למבקשים על החלטתי באמצעות מוקד בתי המשפט - והם הגישו בקשה למתן ארכה להגשת התשובה עד 14 יום מקבלת התגובה והחלטתי.
6. בפועל הוריתי לתובעת, בתאריך 10.7.16, להמציא לידי הנתבעים את הבקשה וההחלטה, והארכתי לנתבעים את המועד להגשת התשובה עד 31.7.16. התובעת המציאה לנתבעים את החלטתי ואת תגובתם בתאריך 17.7.16. בתאריך 31.7.16 – המועד האחרון להגשת התשובה - אכן עדיין טרם הסתיימה השביתה. זו הסתיימה רק בתאריך 2.8.16. אז שבו המזכירויות לפעילותן.
7. נכון שבתקופת השביתה התקבלו בקשות וטופלו כרגיל על ידי הח"מ, אולם מי שלא היה מיוצג ולא הגיש תשובה במועד, הרי שעל אף כי במשך התקופה הראה כי הוא יודע כיצד לקבל מידע ועל אף כי ניתן היה להגיש מסמכים לכל הפחות דרך דואר ישראל, עשוי ליהנות מהספק, היות ומנהל בתי המשפט הכריז על מועד זה, בדיעבד, כשביתה.
8. הנתבעים התייחסו, בגוף בקשתם לביטול ההחלטה, גם לתשובה המצופה מהם.
9. לאחר עיון בבקשתם המקורית, בתגובה לה ובתשובתם, אני מחליטה שהצדק עם הנתבעים לא רק בהתייחס לביטול החלטתי מתאריך 1.8.16 אלא גם בהתייחס לבקשתם המקורית ויש למחוק את הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב התביעה, בשל הנימוקים הבאים:
10. התובעת צרפה לכתב התביעה את המסמכים הבאים: 2 חשבוניות חתומות על ידי התובעת בלבד (שסכומן הכולל 51,933.34 ₪) , 2 קבלות המפרטות 4 שיקים, חתומות על ידי התובעת בלבד ו-4 שיקים (שסכומם הכולל 51,301.51 ₪) שנמשכו על ידי הנתבע 2 ואשר לטענת התובעת רק אחד מהם נפרע.
11. התובעת טוענת אמנם כי השיק הרביעי ניתן עבור חשבונית 115 (ראה סעיף 12 לכתב התביעה) אך בפועל, בתחשיב שעשתה, הוסיפה סכומו של שיק זה לסכומן של שתי החשבוניות והתביעה הגיעה כך לסכום של 72,362.51 ₪ (שעוגלו לסכום של 72,362 ₪) (ראה סעיף 15 לכתב התביעה).
12. רצ"ב טבלה המציגה את המסמכים שצורפו:

1. אם כן לא קיימים בידי התובעת חוזה או התחייבות, מפורשים או מכללא, שיש עליהם ראיות שבכתב, נגד הנתבעים 1 ו-3 (עיין תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי). העובדה כי התובעת הוציאה לנתבעת 1 חשבונית וקבלה שיקים מהנתבע 2 אינה מהווה ראיה בכתב כלפי הנתבעת 1. כראיה בכתב יכול להחשב הסכם החתום על ידי שני הצדדים, התובע והנתבע, או שיק לפקודת התובע עליו חתום הנתבע, ואפילו שני מסמכים תואמים שעל האחד חתום התובע ועל השני הנתבע. אולם שני מסמכים תואמים שעל אחד חתום התובע ועל השני אדם אחר, אשר אין ראיה בכתב מסייעת כי אדם זה רשאי ומוסמך להתחייב בשם הנתבע, אינו מהווה ראיה בכתב. לא כל שכן במקרה הנוכחי, שבו המסמכים לאו דוקא תואמים במדוייק, כאמור לעיל, ובפרט כאשר סכום התביעה אינו תואם את סכום החשבוניות וגבוה מהן בהרבה.
2. בודאי שאין מסמכים אלה ראיה בכתב לכך כי הנתבע 3 התחייב, מפורשות או מכללא, לערוב לחובות הנתבעת 1.
3. לאור העובדה כי נתבע 2 מסר 3 שיקים שלא נפרעו במועדם (במיוחד לאור העובדה כי סכומם נמוך מסכום שתי החשבוניות או שווה להן ואינו גבוה מהן), אין למחוק הכותרת בתביעה השטרית נגדו – התובעת מנתה עילה זאת בין יתר העילות נגדו, ראה סעיף 22 לכתב התביעה - ועליו להגיש בקשת רשות להתגונן.
4. אם טוענת התובעת כי קיימות עילות נוספות נגד הנתבע 2, כגון שהנתבע מנהל בנתבעת 1 ויש להרים את מסך ההתאגדות נגדו (בנסח שצרפה שמו אינו מופיע) או שהתכוון לערוב לחובות הנתבעת 1, הרי שלעניין זה לא צורפה ראיה בכתב ועל התובעת להחליט אם היא עומדת על עילות אלה, שאז גם בתביעתה נגד הנתבע 2 יש למחוק את הכותרת, או שהיא מוותרת עליהן בתביעה נגדו. התובעת תודיע על החלטתה עד 6.9.16.
5. סיכום:

לאור האמור לעיל החלטתי מתאריך 1.8.16 מבוטלת והתביעה נגד נתבעים 1 ו-3 תועבר לפסים של סדר דין מהיר. באשר לנתבע 2 - נמתין להודעת התובעת כאמור. התובעת רשאית – חלף הודעה – לכלול את הנתבע 2 בכתב התביעה בסדר דין מהיר שתגיש.

1. החלטה בדבר סדרי הדין תשלח לצדדים בנפרד.
2. הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ תשולמנה בהתאם לתוצאות.

ניתנה היום, ט"ו אב תשע"ו, 19 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.