1. לפני בקשת הנתבעת, להורות לתובעת להשלים גילוי מסמכים ספציפיים ומענה על שאלון.
2. הנתבעת טוענת כי ביום 29.9.20 שלחה לתובעת דרישה לגילוי מסמכים כללי וספציפי ודרישה למענה על שאלון. ביום 18.10.20 מסרה התובעת לנתבעת תצהיר גילוי מסמכי כללי, וביום 10.11.20 מסרה תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים ומענה על שאלון.
3. לטענת הנתבעת, מענה התובעת ביחס למסמכים הספציפיים ולשאלון, היה חסר. התובעת נמנעה ממענה ענייני ומלא לחלק מדרישות הנתבעת, ויש להורות לה להשלימן. מענה התובעת על השאלון לא היה מספק. התובעת נמנעה מלתת מענה מפורש וברור לחלק מהשאלות, בחלקן חסר פירוט, או שניתנה תשובה מתחמקת.
4. התובעת טענה כי גילתה את כלל המסמכים הנמצאים בידיה ואין לחייבה להוסיף לחקור ולדרוש מסמכים נוספים. הלכה היא כי תצהיר גילוי מסמכים מהווה "סוף פסוק", וככל שהנתבעת סבורה כי היא מתחמקת מגילוי מסמכים שברשותה, פתוחה בפניה הדרך לנסות ולהוכיח זאת בשלב החקירות.

ביחס לשאלון השיבה התובעת כי השאלות שהופנו אליה נוגעות להתרחשויות שאירעו לפני עשרות שנים, שהנתבעת מכירה אותן היטב. התובעת השיבה לשאלון כדבעי, והבקשה בעניין זה אינה אלא ניסיון להכביד להאריך ולעכב את הדיון שלא לצורך.

1. בתגובה לתשובה טענה הנתבעת כי לא סביר שחברה גדולה ומסודרת כתובעת, אינה מחזיקה בידיה מסמכים שמצופה שיהיו ברשותה, כגון פרוטוקולים של דירקטוריון. הנתבעת מבקשת לחייב את התובעת לפרט בתצהיר כיצד יתכן שאין בידיה מסמכים כאמור, היכן היא נוהגת לשמור מסמכים אלה ואלו מאמצים עשתה כדי לאתרם.

דיון והכרעה

המסמכים שנדרשו

1. כל שומות היטל ההשבחה שהוצאו בגין המקרקעין, וכן שומות ההשגה שהוגשו על היטל ההשבחה, ככל שהוגשו, לרבות שומות הכרעה בנוגע למגרש (סעיפים ג' ו- ד' בדרישה לגלמ"ס ספציפי) - הנתבעת סבורה כי מדובר במסמכים חיוניים לבירור המחלוקת, שכן בחינת השאלה אם תכנית עח/1/39 משנת 1989 מהווה שינוי ייעוד או שינוי ניצול, רלוונטית לשאלה אם התובעת זכאית לחידוש חוזה החכירה על פי החלטות המועצה. ככל שמסמכים אלה אינם בידי התובעת, מבקשת הנתבעת לתת צו שיאפשר לנתבעת לקבל את המסמכים ישירות מהרשות המקומית.

התובעת השיבה כי הדרישות אינן רלוונטיות לעניין, ובכל מקרה, אין בידיה מסמכים כאמור. אשר לדרישה למתן צו לרשות המקומית, השיבה התובעת כי האחרונה אינה בעלת דין בהליך. הלכה היא כי הליכי גילוי ועיון מתנהלים בין בעלי הדין בלבד, ומשכך אין לתת צו המופנה לצד שלישי, שאינו בעל דין, והוא בבחינת ניסיון לדוג ראיות.

בתגובה לתשובה טענה הנתבעת כי אין בסיס להתנגדות למתן צו המופנה כלפי צד שלישי.

בהתחשב במבחן הרלוונטיות הרחב המופעל בשלב זה, אני מקבלת את הטענה כי מדובר במסמכים שעשויים להיות רלוונטיים למחלוקת. התובעת השיבה בתצהיר גלמ"ס ספציפי שמסרה, כי המסמכים המבוקשים אינם ברשותה (סע' 4-3). כידוע, בהליך גילוי מסמכים ניתן לחייב בעל דין לגלות מסמכים קיימים. ככלל, כאשר בעל דין טוען כי אין בידיו מסמך כלשהו, אין לערוך בירור בשאלת עצם קיומם של המסמכים [רע"א 6715/05‏ מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג, פ''ד ס(3) 264 (2005)]. לפיכך, אין מקום להורות על גילויים של מסמכים אלה, שהתובעת הצהירה כי אינם ברשותה.

אשר לבקשה למתן צו המופנה לצד שלישי, יש להבחין בין הליך גילוי מסמכים, המתבצע בין צדדים להליך משפטי, ובין איסוף ראיות הנמצאות בידי צד שלישי, אשר יכול שיעשה בדרך של זימון לעדות ולהמצאת מסמכים. מתן צו כלפי צד שלישי, שאינו צד להליך המשפטי, בשלב המקדמי של גילוי מסמכים, אפשרי במקרה שבו מדובר בצד שלישי "המזוהה עם בעל הדין באופן המקנה לבעל הדין שליטה או בעלות במסמכיו" [רע"א 3024/18 טי.אם.אף מדיה פורס שותפות מוגבלת נ' נחמני צפריר בע"מ (12.6.2018)].

בענייננו, מבוקש הצו נגד רשות מקומית, אשר אינה בגדר צד המזוהה עם התובעת בכל דרך שהיא. לכן, לא מתקיים החריג האמור, ואין בסיס למתן צו לגילוי מסמכים הנמצאים בידי הרשות המקומית. למותר לציין, כי אין בכך כדי למנוע קבלת מסמכים מהרשות המקומית באמצעות מנגנונים אחרים המוכרים בדין, כגון חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998, או בדרך של זימון לעדות.

1. המכרזים שפרסמה החברה לתפעולם וניהולם של המקרקעין, לרבות המכרז שפורסם בשנת 1993 (סעיף ו' בדרישה לגלמ"ס ספציפי) - הנתבעת ציינה כי בסעיף 45 לכתב ההגנה שכנגד ציינה התובעת בעצמה כי פרסמה בראשית שנת 1993 מכרז להפעלת בית יערי החל מיולי 1993. לפיכך, יש לחייבה לגלותם ואין לקבל את הטענה כי אינם ברשותה. לכל הפחות מדובר במסמכים שבשליטתה ועליה לאתרם.

התובעת השיבה כי המסמכים המפורטים אינם בידיה ודי בכך כדי לדחות את בקשת הנתבעת. עוד ציינה התובעת כי מדובר במסמכים ישנים ביותר משנות ה-90, שאפילו לא נשתמרו בידי משרד מבקר המדינה.

בתגובה לתשובה ציינה הנתבעת כי אין זה סביר שהמכרז אינו בידיה של התובעת, שכן דבר פרסומו נזכר בכתב ההגנה לתביעה שכנגד שהגישה.

משהצהירה התובעת כי מסמכים אלה אינם בידיה, לא ניתן להורות על גילויים. כידוע, הליך גילוי מסמכים אינו תחליף להליך הוכחות. שאלת סבירות העדרם של המסמכים אינה נבחנת בשלב זה, והצדדים יהיו חופשיים, כמובן, לטעון בעניין זה במסגרת ההליך, ככל שימצאו זאת לנכון.

1. הסכמים שנחתמו עם חברת ישן החזקות וכן התכתבויות בין התובעת לבין ישן אחזקות בעניין המקרקעין (סעיף ח' בדרישה לגלמ"ס ספציפי) – התובעת הפנתה את הנתבעת לסעיף 3.1 לתצהיר הגילוי הכללי שבו גילוי "כתבי בי-דין על נספחיהם, פרוטוקולים והחלטות במסגרת ההליך המשפטי". לטענת הנתבעת כתב התביעה כולל אך ורק את ההסכם עם ישן החזקות והתוספת לו (נספחים 5 ו-7 לכתב התביעה), אולם לא צורפו התכתבויות בין התובעת לישן החזקות סביב נושא ההתקשרות ביניהן. לטענת הנתבעת, ברור כי קיימות התכתבויות בין התובעת לישן החזקות שקדמו לחתימת ההסכם. מדובר במסמכים רלוונטיים למחלוקת, שכן הם משקפים את אומד דעת הצדדים. אחת מטענות הנתבעת להפרת חוזה החכירה היא עצם החתימה על הסכם עם ישן החזקות, אשר לא הגביל את מטרת החוזה למטרה של בית הבראה לעובדי מדינה, ואפשר את כל המטרות על פי התב"ע התקפה.

ככל שאין בידי התובעת התכתבויות כאמור, מבקשת הנתבעת כי בית המשפט יאפשר לה לקבלן מחברת ישן אחזקות.

התובעת טענה כי לא נמצאה התכתבות נוספת מעבר למה שכבר גילתה. מדובר בדרישה טורדנית וקנטרנית. ההסכמים שנחתמו בין הצדדים הם המבטאים את הסכמותיהם. אשר לדרישה לחייב את ישן החזקות לגלות את המסמכים שברשותה, טענת התובעת כי ישן אחזקות אינה בעלת דין בהליך דנן, ואין לחייבה בגילוי מסמכים.

גם כאן טענה הנתבעת כי אין זה סביר שהתובעת לא שמרה בידיה התכתבויות עם ישן אחזקות, ובפרט בנסיבות שבהן ידעה כי ההסכם עם ישן החזקות עמד במוקד ביקורת שערך מבקר המדינה.

משהצהירה התובעת כי אין בידיה מסמכים נוספים פרט לאלה שגילתה במסגרת סעיף 3.1. בתצהיר גילוי המסמכים הכללי, אין להורות על גילוי מסמכים נוסף.

גם בסעיף זה, מהטעמים שפורטו לעייל, אין להיעתר לבקשה למתן צו נגד צד שלישי שאינו נמנה על בעלי הדין בתיק, לצורך גילוי מסמכים. נוכח האמור, אני דוחה את הבקשה בסעיף זה.

1. המסמכים הקשורים למינוי ההנהלה המצומצמת לצורך בדיקה כיצד ניתן לנצל את המקרקעין בצורה יעילה יותר מבחינת התובעת (סעיף י"ב בדרישה לגלמ"ס ספציפי) – לטענת הנתבעת בדו"ח מבקר המדינה נכתב כי בשנת 2001 מינה דירקטוריון התובעת את ההנהלה המצומצמת לבדוק כיצד ניתן לנצל את מתחם בית יערי בצורה יעילה יותר מבחינת החברה. יש להניח כי המבקר למד על מינוי זה ממסמכים כלשהם והיא מבקשת לגלותם. לטענתה, מדובר במסמכים חיוניים לבירור המחלוקות נושא התובענה, שכן הם עשויים ללמד על אומד דעת התובעת ביחס להפעלת המקרקעין והשימושים שיעשו בהם.

התובעת טענה כי מסמכים כאמור אינם בידיה. התובעת הסכימה לכך שהנתבעת תפנה למשרד מבקר המדינה כדי לקבל העתקים של מסמכים אלה, אך גם שם לא נשתמרו המסמכים.

בהינתן שהתובעת הצהירה כי המסמכים המבוקשים אינם בידיה (סע' 12 בתצהיר גלמ"ס ספציפי), אני דוחה את הבקשה בסעיף זה.

1. המסמכים הנוגעים לפרסום ההזמנה להציע הצעות לשכירת המקרקעין, לרבות הפרסום משנת 2004 בעיתונים או בכל מקום אחר (סעיף י"ג בדרישה לגלמ"ס ספציפי) – לטענת הנתבעת, בדו"ח המבקר נכתב כי ביולי 2004 פרסמה התובעת מודעה בשני עיתונים יומיים גדולים, שכותרתה "הזמנה להציע הצעות לשכירת בית יערי בבית אהרון". מכאן למדה הנתבעת כי קיימים מסמכים הנוגעים לפרסום ההזמנה, ויש לגלותם.

התובעת טענה כי אין בידיה מסמכים כאמור. התובעת הסכימה כי הנתבעת תפנה למשרד מבקר המדינה כדי לקבל העתקים ממסמכים אלה, אך גם שם לא נשתמרו המסמכים.

גם בסעיף זה לא מצאתי כי יש להיעתר לבקשה. לאחר שהתובעת הצהירה כי אין בידיה מסמכים כאמור (סעיף 13 בתצהיר גלמ"ס ספציפי), אין לחייבה בצו לגלות את מה שאין.

1. פניות והצעות שקיבלה התובעת לגבי שכירת המקרקעין, לרבות ההצעה של ישן אחזקות (סעיף י"ד בדרישה לגלמ"ס ספציפי) – לטענת הנתבעת, במענה לדרישה זו התובעת הפנתה לסעיף 3.22 בתצהיר גלמ"ס הכללי, שעניינו "התכתבויות בין החברה למפעלי כלכלה לבין צדדים שלישיים בנוגע להשכרת הנכס נשוא ההליך המשפטי", אך עיון במסמכים מעלה כי ההצעה של ישן אחזקות לא גולתה במסגרתם. בדו"ח המבקר צוין כי הוגשו 2 הצעות בנוגע לפרסום. אחת ההצעות הייתה של ישן אחזקות. מסמך זה לא גולה, על אף שברור כי הוא קיים.

התובעת השיבה בסעיף זה, כי כבר גילתה את כל המסמכים הרלוונטיים שנמצאים ברשותה. התובעת גם הסכימה כי תיעשה פניה משותפת למשרד מבקר המדינה במטרה לאתר את העתקי המסמכים המבוקשים, אך הדבר לא צלח.

לא ניתן להורות על גילוי מסמך, אשר התובעת מצהירה כי אינו בידיה. לכן, אני דוחה את הבקשה בסעיף זה.

1. פרוטוקולים של ישיבות התובעת שבהן נדונה או צוינה עסקת מכירת המקרקעין או השכרתם, לרבות פרוטוקול מספטמבר 2004 (סעיף ט"ו בדרישה לגלמ"ס ספציפי) – לטענת הנתבעת, במענה לדרישה זו הפנתה התובעת לסעיף 3.17 לתצהיר הגלמ"ס הכללי, אלא ששם פורט רק פרוטוקול אחד מיום 1.7.1993. פרוטוקול ישיבת ההנהלה המצומצמת מספטמבר 2004 נזכר בדו"ח מבקר המדינה, שלפיו החברה ביקשה להפוך את הנכס למניב לטובת עובדי המדינה.

גם ביחס לסעיף זה טענה התובעת כי כבר גילתה את כל המסמכים הרלוונטיים שנמצאים ברשותה. התובעת הסכימה כי תיעשה פניה משותפת למשרד מבקר המדינה במטרה לאתר את העתקי המסמכים המבוקשים, אך הדבר לא צלח.

בתגובה לתשובה ביקשה הנתבעת כי בית המשפט יחייב את התובעת להבהיר כיצד יתכן שלא נשתמר בידי החברה פרוטוקול ישיבת ההנהלה המצומצמת מספטמבר 2004, אשר הוזכר בדו"ח המבקר.

לא מצאתי להיעתר לבקשה. הנתבעת תוכל לטעון בעניין זה במסגרת הליך ההוכחות ככל שתמצא לנכון. עם זאת, יש ממש בטענת הנתבעת כי התובעת לא הצהירה כנדרש כי ערכה חקירה ודרישה וכי אין בידיה מסמכים נוספים פרט לאלה שגילתה בתצהיר. לפיכך, דרישת הנתבעת מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שעל התובעת להגיש תצהיר גלמ"ס מתוקן שבו הצהרה אודות ביצוע חקירה ודרישה של מסמכים כנדרש, ובנוסף, הצהרה כללית כי פרט למסמכים שגולו לא נמצאים בידיה מסמכים נוספים רלוונטיים.

1. אישורים של דירקטוריון התובעת או של התובעת ביחס למקרקעין, לרבות אישור מאפריל 2005 ומספטמבר 2005 (סעיף ט"ז בדרישה לגלמ"ס ספציפי) – בדו"ח מבקר המדינה נכתב כי באפריל 2005 אישר הדירקטוריון פה אחד את תנאי ההסכם של החברה עם שוכר ב', בנוסף צוין כי בספטמבר 2005 אישר הדירקטוריון שוב את ההתקשרות עם שוכר ב', כפוף לשינויים שביקש. אישור הדירקטוריון נעשה בישיבות פורמליות ובאמצעות פרוטוקולים רשמיים ויש להורות לתובעת לגלותם.

התובעת טענה כי אין בידיה מסמכים כאמור. התובעת הסכימה כי הנתבעת תפנה למשרד מבקר המדינה כדי לקבל העתקים ממסמכים אלה, אך גם שם לא נשתמרו המסמכים.

גם בסעיף זה, לאחר שהתובעת הצהירה כי המסמכים המבוקשים אינם בידיה (סעיף 16 בתצהיר גלמ"ס ספציפי), אין לחייבה בצו לגלותם. אני דוחה את הבקשה בסעיף זה.

1. סיכומי ישיבות התובעת שבהם מוזכרים המקרקעין, לרבות סיכום הישיבה מפברואר 2003 (סעיף י"ז בדרישה לגלמ"ס ספציפי) – לטענת הנתבעת, התובעת התעלמה מדרישה זו. בדו"ח מבקר המדינה צוין כי בפברואר 2003 התקיימה ישיבה בהשתתפות נציג היועמ"ש, שמאי המקרקעין של התובעת, המנכ"לית ומבקר הפנים. יש לחייב את התובעת לגלות את סיכומי הישיבות כאמור.

התובעת טענה כי מדובר בדרישה ממוחזרת. הנתבעת כבר דרשה את כל הפרוטוקולים של הישיבות הרלוונטיות ואת האישורים של דירקטוריון התובעת בנוגע למקרקעין, וקיבלה מענה ביחס לדרישות אלה. כל המסמכים הנמצאים ברשות התובעת גולו כבר. יש להתייחס אל תצהיר גילוי המסמכים כאל סוף פסוק ואין לחייב את התובעת בפעולות נוספות בעניין זה.

צודקת הנתבעת בטענתה כי תצהיר גילוי המסמכים הספציפי שמסרה התובעת אינו כולל התייחסות לסעיף זה. עם זאת, יש ממש בטענת הנתבעת כי הדרישה בסעיף זה, המתייחס ל"סיכומי ישיבות", אינה אלא מחזור של דרישה קודמת לגלות את "הפרוטוקולים של הישיבות" (סעיף ט"ו בדרישה לגלמ"ס). לפיכך, כפוף להוראה שבסעיף 12 לעייל, בדבר הצהרה מתוקנת מצד התובעת המתייחסת לחקירה ודרישה שביצעה ולהיעדרם של מסמכים נוספים פרט לאלה שגילתה, לא מצאתי כי יש לתת הוראות נוספות בסעיף זה.

1. מענה על שאלון

לנוכח טיעוני הצדדים, ולאחר שעיינתי בשאלון ובתשובות לשאלון, אני מורה כדלקמן:

התובעת תשיב לשאלות 2, 3, 4, 5, 10, 15, 16, 17, 24, 26 במלואן.

1. סוף דבר

הבקשה מתקבלת בחלקה.

התובעת תמסור תצהיר גילוי מסמכים ספציפי מתוקן בהתאם לאמור בסעיפים 12 ו-14 בהחלטה זו. בנוסף תמסור תצהיר מענה על שאלון מתוקן, הכולל מענה על השאלות שפורטו בסעיף 15 לעייל, והכל עד ליום 4.3.2021.

נוכח העובדה שעיקר הבקשה לעניין גילוי המסמכים נדחתה, ומנגד עיקר הבקשה לעניין מענה על שאלון התקבלה, איני עשה צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' אדר תשפ"א, 17 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.