בענין : בקשה לביטול פסק דין

1. ביום 20.3.16 הגישה התובעת נגד הנתבעים תביעה כספית ע"ס 97,466 ₪ בגין שכר לימוד

ותשלומים נלווים שלא שולמו עבור ילדיהם של הצדדים באסל , לונה , ראני ותאמר בשנים

2004 עד 2013 . נטען כי ביום 17.1.06 נערכה ישיבה בה סוכם כי הנתבעים ישלמו 300 עד

400 ₪ לחודש עד סוף השנה ולאחר מכן ידון ענין החוב . נטען כי במרוצת השנים שילמו

הנתבעים תשלומים קטנים על חשבון החוב והבטיחו להסדיר את יתרת החוב אך לא עמדו

בדיבורם . במסגרת כתב התביעה פורטו רכיבי החוב . לכתב התביעה צורפו 63 עמודי

מצורפים .

2. על בסיס אישורי מסירה של כתב התביעה , שבוצעו באמצעות דואר ישראל , ניתן ביום

22.5.16 פסק דין המחייב את הנתבעים לשלם את מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות

ושכ"ט עו"ד .

3. ביום 7.7.16 הוגשה הבקשה שלפני לביטול פסק הדין .

במסגרת התצהיר התומך בבקשה נטען כי "בזמנו שהילדים למדו בבית ספר נזירות שפרעם

לא היה בעלי עובד , רק אני עבדתי במשכורת 2200 ₪ והיה בעלי מקבל הבטחת הכנסה " .

בגוף הבקשה טענו המבקשים כי התביעה התקבלה אצל קרוב משפחה אשר לא בקשר טוב

עם המבקשים ועד שהחומר הגיע למבקשים היה כבר מאוחר . עוד נטען כי המבקשים לא

חייבים את הסכום הגדול הזה .

4. ביום 18.9.16 הוגשה תגובת המשיבה , המתנגדת לקבלת הבקשה .

נטען כי המצאה באמצעות הדואר נהנית מחזקת תקינות . המבקשים לא ציינו מה שמו של

קרוב המשפחה שקיבל את כתב התביעה ולא העלו טענה בענין זה בתצהיר . עוד נטען כי

פסק הדין הומצא לנתבעים בדואר לאותו מען בו הומצאה כתב התביעה . נטען כי שפרעם

היא עיר קטנה בה כולם מכירים את כולם ולא יתכן כי דבר דואר ימסר למישהו אחר .

עוד נטען כי הטענה לפיה המבקשים לא חייבים את הסכום הגדול הזה , אינה טענת הגנה .

5. ביום 29.9.16 הומצאה התגובה למבקשים יחד עם החלטתי מיום 18.9.19 , לפיה על

המבקשים להשיב לאמור בתגובה תוך 10 ימים ממועד קבלתה . משלא הוגשה תשובה עד

עצם היום הזה , התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק .

6. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות מנימוקי

המשיבה וכפי שיפורט להלן .

7. כתב התביעה הומצא לנתבעים באמצעות דואר ישראל , בדואר רשום עם אישור מסירה .

מסירה שכזו נהנית מחזקת תקינות בהתאם לס' 57ג לפקודת הראיות .

כדי לסתור חזקה זו יש ליתן פרטים בתצהיר המאפשרים להגיע למסקנה לפיה במקרה דנן

המסירה לא הגיעה ליעדה .

במקרה שלפני לא נאמר דבר בתצהיר על אישורי המסירה והטענה שהועלתה בבקשה לוקה

בהעדר פירוט . לא נאמר מי הוא אותו קרוב משפחה שקיבל עבור הנתבעים את כתב התביעה

ומסר להם אותו באיחור . זאת למרות שמאישור המסירה עצמו עולה כי המסירה בוצעה

ע"י עובדת דואר בשם אומימה לראניה , שהיא מיופת כח של הנתבעים .

לכן , לא עלה בידי הנתבעים להצביע על פגם בהליך שקדם למתן פסק הדין ואין להם

הסבר מניח את הדעת למחדל בעטיו לא הגישו כתב הגנה במועד .

8. גם טענות ההגנה לא פורט כנדרש .

מידת הפירוט הנדרשת מנתבע המבקש לבטל פסק דין שניתן כדין עומדת ביחס ישר למידת

הפירוט המופיעה בכתב התביעה . במקרה שלפני כתב התביעה מפורט ביותר ונתמך בעשרות

עמודי מצורפים . לכן ניתן היה לצפות כי הנתבעים יוכלו לפרט בתצהיר התומך בבקשה

מהן טענות ההגנה שלהם המצדיקות בירור הענין בהליך משפטי מלא . הנתבעים לא טענו דבר

בענין זה בתצהיר . גם הטענה שהועלתה בבקשה היתה הטענה הסתמית לפיה הנתבעים

לא חייבים לתובעת את הסכום הגדול הזה . טענת "איני חייב" אינה מספיקה כדי להביא

לביטול פסק דין שניתן כדין .

9. לשלמות התמונה יצויין כי התנהלות הנתבעים בהליך זה היא המשך ישיר למחדל הדיוני

בעטיו לא הוגש כתב הגנה . הנתבעים לא טרחו להמציא את הבקשה לב"כ התובעת .

הנתבעים אף לא טרחו להפקיד בקופת בית המשפט את הסך של 1,000 ₪ , שהפקדתו נקבעה

כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין . הנתבעים לא טרחו להשיב לאמור בתגובה .

התנהלות זו מחזקת את הרושם לפיו , כפי שעולה מהאמור בתצהיר , לפיו הנתבעים יצרו את

החוב הגדול לתובעת בשל מצבם הכלכלי הקשה ואין להם טענה של ממש כנגד התביעה .

10. על כן , אני מורה על דחיית הבקשה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט

בסך של 1,000 ₪ .

על החלטה זו ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 30 יום ממועד

קבלתה .

ניתנה היום, י"ח תשרי תשע"ז, 20 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.