טוען...

פסק דין שניתנה ע"י אלדד נבו

אלדד נבו11/04/2016

בפני

כבוד השופט אלדד נבו

מבקש

בית חולים לוינשטיין

נגד

משיבות

1.סמדר אונה

2.מיכל גברט

3.ירדנה שדה

פסק דין

1. המבקש, בית חולים שיקומי, מבקש כי בית המשפט יוציא כנגד המשיבה 1 [להלן: "המשיבה"], המאושפזת אצלו, צו יציאה שיורה לה לצאת את תחומי בית החולים.

2. לטענת המבקש, המשיבה התקבלה לאשפוז אצלו ביום 16.12.15 לצורכי שיקום, אשר מוצה ושחרורה נקבע ליום 20.3.16.

המשיבה מסרבת לעזוב את בית החולים ולפיכך מתבקש צו היציאה.

3. מעיון במסמכים הרפואיים שהוצגו על ידי המבקש, עולה כי המשיבה סובלת מתסמונת פיברומיאלגיה, מחולשה בארבע גפיים ואינה מסוגלת ללכת ולתפקד תפקוד יום יומי בכוחות עצמה.

אמנם, בסיכום המחלה מופיע כי המשיבה עצמאית ברחיצה ובלבישת פלג גוף עליון, אולם ד"ר ודים בלובשטיין מבית החולים הבהיר, בדיון שהתקיים ביום 5.4.16, כי:

"...הופיעו לה שיתוקים חוזרים, גם בידיים וגם ברגליים ובזמן הזה בוודאי שהיא לא יכולה לעשות שום דבר וזקוקה לעזרה מלאה. השיתוקים האלו יכולים להופיע ולהימשך זמן מסוים, זה יכול להיות שעות אפילו ולאחר מכן היא חוזרת לתנועות ועוד פעם שוב מופיע שיתוק. יכול להיות יום שאין כאלו דברים ואחר כך כן. היא סווגה כחולה קונוורסיבית ובעצם לא מצאו בסיס אורגני למחלה. קיבלנו אותה כדי לנסות לשפר את תפקודה בכל אופן. בתוך החודשים האלו רצינו לראות האם אנחנו כן יכולים להשפיע על השיתוקים האלו מכיוון שמתי שבן אדם עם שיתוק היא צריכה עזרה מיד וראינו שאנו לא שולטים על כך ואין לנו השפעה על כך".

(עמ' 5 לפרו', שו' 1-7)

4. סעיף 8(א) לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים), תשי"ב – 1952 קובע:

"רשאי שופט של בית משפט שלום, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלת ישראל או על פי בקשת המוסד הנוגע בדבר, ואם ניתן צו-הנהלה - רשאי הנאמן, לצוות על כל אדם הנמצא בשטח המוסד לצאת אותו שטח, זמן שייקבע בצו או ללא תחום-זמן, ולא להיכנס אליו עוד לכל מטרה שהיא אלא בהסכמת הנאמן בכתב ולפי התנאים שייקבעו בהסכמה. לצו זה ייקרא "צו יציאה"".

סעיף 8(ג) קובע:

"לא יינתן צו-יציאה אלא אם השופט של בית משפט השלום או הנאמן ישוכנע שהצו דרוש למען מנוע הפרעות בניהול היעיל של המוסד בהתאם למטרות שלהן נוסד"

5. סעיף 9 לחוק הנ"ל קובע:

"אדם שאין לו מקום מגורים אחר מחוץ לשטח המוסד, והוא, לגבי מקום מגוריו בשטח המוסד, מוגן מפני צו-פינוי לפי פקודת הגבלת שכר-דירה (דירות), 1940, או לפי פקודת ההגבלות על שכר-דירה (בתי-עסק), 1941, וכן אדם שאין לו מקום-מגורים אחר כאמור והוא מחוסר-יכולת להשיג מקום-מגורים מחוץ לשטח המוסד מחמת גילו, מומו, או מצב-בריאותו – לא יינתן נגדו צו-יציאה, אלא אם הועמד לרשותו מקום-מגורים מחוץ לשטח המוסד, המתאים, לדעת הרשות הנותנת את צו-היציאה, לצרכי אותו האדם"

6. המבחן הוא כפול. על המבקש להוכיח כי אי מתן הצו יפריע לניהולו היעיל של בית החולים ועל בית המשפט לבחון קיומה של חלופה סבירה במסגרתה יכול החולה להיקלט.

7. ד"ר בלובשטיין העיד כי:

"בית החולים לווינשטין הוא בית חולים לכל דבר ולא מקום מגורים וגם אנחנו מאוד דינמיים. בעוד עשרה ימים – שבועיים אנו צריכים לקבל חולים שאנו יכולים לעזור להם ולצערנו הרב לסמדר אנו לא יכולים לעזור ועל כן הגענו למסקנה שאנו צריכים להפסיק הטיפול בה בבית החולים".

(עמ' 5 לפרו', שו' 11-14)

8. מדברים אלה, המקובלים עליי, אני מסיק כי התקיים התנאי הראשון והוא כי מתן הצו נחוץ למניעת הפרעה לניהולו התקין של בית החולים.

9. בנוגע לחלופה סבירה עבור המשיבה:

א. המשיבה מתגוררת בקיבוץ איילת השחר.

ב. בדיון שהתקיים ביום 22.3.16, הצביעו ב"כ קיבוץ איילת השחר ומר משה שפיצר, מנהל הקהילה בקיבוץ, על שתי חלופות. האחת היא ביתה של המשיבה, אשר הותאם לצרכיה ובין היתר, הותקן בו מעלון לקומה השניה.

השניה, היא בית המצוי בתחומי הקיבוץ בקומת קרקע, כך שלא נדרש מהמשיבה לעלות במדרגות על מנת להגיע אליו.

ג. אולם, מדבריו של ד"ר בלובשטיין עולה כי המשיבה לוקה בשיתוק מלא לפרקים ובמועדים שאינם צפויים. מצב שכזה אינו מאפשר, לטעמי, העברתה לביתה או לדירה אחרת בהן היא תיאלץ להתנהל בכוחות עצמה.

מעדותו של ד"ר בלובשטיין וגם מן המסמכים הרפואיים עולה כי המשיבה אינה מסוגלת לבצע את פעולות היום יום הפשוטות.

לפיכך - החלופות הנ"ל, שהוצעו בדיון מיום 22.3.16 – אינן רלוונטיות לגביה.

ד. חלופה נוספת שהוצעה על ידי ב"כ הקיבוץ הינו מוסד סיעודי הנקרא "בית סיעודי", המצוי בתחומי קיבוץ איילת השחר.

ה. לדברי העו"ס בדיון מיום 5.4.16:

"אני לא מכירה את המוסד הזה באופן אישי, אנו מקבלים מידע אובייקטיבי מהרשויות בקהילה, מהיחידה להמשך טיפול מהקיבוץ. זה בית סיעודי שאמור לתת מענה לאנשים שצריכים עזרה בטיפול האישי. עד לפני יומיים לא היה מקום פנוי וזה מהמידע שנמסר לי מהעו"ס ששם ואין לי מידע חדש באשר לכך".

(עמ' 4 לפרו', שו' 25-28)

ו. חלופה זו הינה חלופה סבירה עבור המשיבה, אולם יש להמתין עד שיימצא במוסד זה מקום עבור המשיבה.

10. לפיכך, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, ניתן בזה צו יציאה מותנה לפי סעיף 8 לחוק לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים), תשי"ב – 1952, כנגד המשיבה.

הצו ייכנס לתוקף מיידי במועד בו יימצא למשיבה מקום פנוי במוסד "בית סיעודי" בקיבוץ איילת השחר ומוסד זה יהיה מוכן לקלוט אותה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ו, 11 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
03/04/2016 החלטה שניתנה ע"י אלדד נבו אלדד נבו צפייה
11/04/2016 פסק דין שניתנה ע"י אלדד נבו אלדד נבו צפייה