לפני | כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא |
התובעת | לוי אברהם ויונתן שמאות מקרקעין בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ישי דב גלילי |
נגד |
הנתבעים | 1. הרב שלום דובער הלוי וולפא 2. מוזיאון פרטי גוש קטיף ע"י ב"כ עו"ד עופר ליפשיץ |
|
- מונחת לפניי בקשה של המבקשים (להלן: "הנתבעים") למתן רשות להתגונן בתביעה שהגישה התובעת וסכומה 119,364 ₪.
- לטענת התובעת, שעוסקת במתן שירותי שמאות ויעוץ במיסוי מקרקעין, היא סיפקה עבור הנתבעים - הנתבעת 2 היא עמותת מוזיאון גוש קטיף (להלן: "העמותה") והנתבע 1 הוא חבר ועד ראשי בעמותה (להלן: "הנתבע") - שירותים מקצועיים, בעיקר, ליווי העמותה בהליך מס שבח בירושלים. לצורך זה, נכרת בין הצדדים הסכם שכר טרחה ביום 1.12.2013 (להלן: "ההסכם"). חרף מתן השירותים כאמור, כך לטענת התובעת, הנתבעים מתנערים מחובם כלפי התובעת, דבר שהביא להגשת התביעה דנן. כאמור, התובעת העמידה את תביעתה על סך 119,364 ₪.
- בבקשתם למתן רשות להתגונן טוענים הנתבעים, בין השאר, כי הסכם שכר הטרחה עם התובעת לא נחתם באמצעות כל מורשי החתימה הקבועים בתקנון של העמותה, לא התקבלה הסכמת המנהל הכללי של העמותה להתקשר בהסכם עם התובעת, ולכן העמותה כופרת בכל סכום שעולה משכר הטרחה מאחר ולא ניתנה לה הזדמנות ללמוד את תנאי ההסכם עובר לחתימתו, לא צורפו מסמכים המעידים על גובה חיוב המס, לא צורפו ראיות באשר לאופן חישוב הסכום הנתבע ולא התקבלה אצל העמותה דרישה לתשלום החוב טרם הגשת התביעה.
- הנתבע טוען בין השאר, כי אינו ערב אישית לתשלום עצמו לתובעת אלא רק לביצוע התשלום. הנתבע טוען כי לא נדרש לחתום על שטר ערבות ולחתום על-גבי ההסכם שתי חתימות גם כערב וגם כנציג העמותה, ובכל מקרה, התובעת לא הציגה ראיות על כך שפעלה לגביית החוב מבעלת החוב - היא העמותה - לכן התובעת מנועה מלטעון טענות לאחריות הנתבע כערב לחובות העמותה. לפיכך עומדות לזכותו כל טענות ההגנה לפי חוק הערבות, התשכ"ז-1967. הנתבע כופר בסכום הנתבע ובאופן חישובו, לטענתו אין לראות בפעולותיו לגביית התשלום המבוקש כהודאה בגובה הסכום הנתבע.
- לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, לאחר עיון בכתבי הטיעון על נספחיהם ושמיעת טענותיהם בדיון, סבורני כי דין הבקשה למתן רשות להתגונן להתקבל אך בכפוף לתנאי שייקבע בהמשך.
- טענות הנתבעים בהגנתם, לכאורה, מעוררות קשיים של ממש. ממכלול החומר הקיים בתיק, מחד גיסא, אין מחלוקת אמתית בדבר אספקת שירותי הייעוץ הפיסקאלי על-ידי התובעת. כמו כן, לא מצאתי בחומר שהונח לפני בית המשפט מחלוקת של ממש בכך שהנתבע, שהוא חבר ועד העמותה ומורשה חתימה מטעמה, חתום על הסכם שכר הטרחה מול התובעת. מאידך גיסא, נמנעים הנתבעים מתשלום שכר הטרחה אף שהשירות סופק. הנתבעת טוענת בין השאר ובעיקר כי ההסכם אינו מחייב אותה משכן לא חתמו עליו כל מורשי החתימה מטעמה, והנתבע טוען בין השאר ובעיקר, כי הוא ערב לביצוע התשלום אך לא לתשלום עצמו.
- אשר לטענת הנתבעת דלעיל, סבורני כי טענה זו מעוררת תהייה כבדה זאת שכן, לא רק שהשירות שניתן על-ידי התובעת סופק לה (סעיף 11 בכתב הבקשה), אלא שגם בהסכם, מתחת לשמו וחתימתו של הנתבע מופיע: "בשם: "מוזיאון גוש קטיף"". בנוסף, בדיון שהתקיים ביום 29.9.2016 לא התייצב המצהיר מטעם הנתבעת ולא היה ניתן לחקור אותו על תצהירו. מטעם הנתבעת התייצב לדיון נציג אחר, שלא הגיש תצהיר ולא העיד.
- אשר לטענת הנתבע דלעיל, סבורני כי גם טענה זו מעוררת קושי של ממש, זאת שכן לא מצאתי בסיס מניח את הדעת לאבחנה שעורך הנתבע בין הערבות על תשלום שכר הטרחה לבין הערבות שלו "כאחראי" רק על ביצוע התשלום. לא זו אף זו, מעדות הנתבע בדיון בבית המשפט (שורות 27-24, עמוד 1) וגם מעיון בנספחי כתב התביעה, לא ניתן להתרשם כי הנתבע פעל כערב ותו לא, אלא הוא פעל לכאורה גם בשם העמותה וכמי שמוסמך להתחייב בשמה, על כל המשתמע מכך [ראו גם: מכתב של הנתבע מיום 22.11.2015 וגם העתקי הודעות הדואר האלקטרוני והמסרונים שצורפו].
- חרף הקשיים לכאורה שעמדנו עליהם לעיל, סבורני כי טענת העמותה לפיה רק חתימות של כל מורשי החתימה של העמותה לצד חותמת העמותה - זאת לפי התקנון - תחייבנה את העמותה, היא טענה משפטית באופייה, אשר ראויה להתברר בבית המשפט. בכלל זה, מה המשמעות המשפטית להעדר חתימת מורשה החתימה הנוסף מטעם העמותה על ההסכם.
- לאור האמור ובשים לב לזיקה שבין הנתבעים, הגם נראה לכאורה כי סיכויי ההגנה אינם מן המשופרים, אולם די בכך שהנתבעים מגלים הגנה אפשרית, ולו בדוחק, כדי שתינתן להם האפשרות להתגונן [ראו: ע"א 248/89 החברה הכלכלית למוסיקה בע"מ נ'Warner Home Video (Ltd) U.K., פ"ד מו(2) 273 (1992); ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41 (2004)].
- בנסיבות העניין ובשים לב לעוצמה הנמוכה של סיכויי ההגנה כפי שעמדנו על כך לעיל, ובהעדר הגנה של ממש גם לעניין גובה החוב הנטען, מקובלת עליי בנסיבות אלו עתירתה החלופית של התובעת להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת סכום התובענה במלואו (שורות 30-29, עמוד 5 בפרוטוקול). על כן, מתוקף סמכותי לפי תקנה 210 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין"), מורה בזאת על התניית מתן הרשות להתגונן לשני הנתבעים, בהפקדת סך של 119,364 ₪ בקופת בית המשפט תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.
- הנתבעים יעדכנו את בית המשפט בדבר ביצוע ההפקדה לפי סעיף 11 לעיל, תוך שלושה ימים מיום ביצועה.
- הבקשה למתן רשות להתגונן מתקבלת, אפוא, בכפוף לקבוע בסעיף 11 לעיל. לפי הוראת תקנה 211 בתקנות סדר הדין, הבקשה למתן רשות להתגונן על התצהירים שצורפו לה, ייראו ככתב הגנה בתיק.
- נוכח סכום התביעה - תידון התובענה בסדר דין רגיל.
- החלטה בדבר העברת ההליך לפגישת מהו"ת זאת לפי הוראות פרק ז'1 בתקנות סדר הדין האזרחי - תינתן בנפרד ולאחר שתתקבל הודעת הנתבעים בדבר ביצוע ההפקדה כאמור.
- הנתבעים יישאו בהוצאות התובעת ובשכר טרחת עורך-דין בצירוף מע"מ כדין, בסך כולל של 2,500 ₪, אשר ישולם לתובעת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, הסך האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד מועד ביצוע התשלום בפועל.
המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.
ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ז, 07 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.
