בפניי תביעה שעניינה נזקי רכב מספר רישוי 1456034 של התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 14.10.2015 בה מעורב רכב מספר רישוי 5988167 (להלן: "רכב הנתבעת").

אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין כלי הרכב במעגל תנועה. גדר המחלוקת נוגעת לנסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה.

לגרסת נהג רכב התובעת, התאונה מתרחשת ביציאה ממעגל התנועה, כאשר רכב התובעת בנתיב החיצוני ורכב הנתבעת אשר הוסע בנתיב הפנימי בכיכר פנה ימינה ליציאה מהכיכר מהנתיב הפנימי ופגע ברכב התובעת. לגרסת נהגת רכב הנתבעת מנגד, בעת שרכב הנתבעת הוסע בנתיב החיצוני בכיכר רכב התובעת נכנס לכיכר מימין ופגע בדלת אחורית ימנית ברכב הנתבעת.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

שמעתי את עדויות הנהגים ובחנתי את הראיות ועל יסוד החומר שלפניי ראיתי להעדיף את גרסת נהגת רכב הנתבעים ולדחות את התביעה.

שני הנהגים היו אחידים בגרסתם לאופן קרות התאונה בעדותם ובגרסה האוטנטית שמסרו בטופס ההודעה, כך שלפנינו גרסה מול גרסה. מוקדי הנזק בכלי הרכב, בשילוב אופן הדגמת מהלך התאונה על ידי נהג רכב התובעת בעדותו ובטופס ההודעה, מחזקת את גרסת נהגת רכב הנתבעים ומטה את הכף להעדפתה.

רכב התובעת, בהתאם לחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, ניזוק בחזית. לא הוצגו תמונות רכב הנתבעת, אולם לא הייתה מחלוקת כי רכב הנתבעת ניזוק בחלקו האחורי ימני, לדברי נהגת רכב הנתבעת בדלת ימנית אחורית. אילו התאונה הייתה מתרחשת כשרכב התובעת מתחיל לפנות ימינה ליציאה מהכיכר כשהוא בנתיב הימני (החיצוני) ורכב הנתבעים פונה אף הוא ימינה מהנתיב הפנימי בכיכר, כגרסת נהג רכב התובעת, רכב התובעת צריך היה להיות בהטיה ימינה עם חלקו הקדמי, כפי שמאפיין מהלך פניה ימינה וסביר יותר שהיו נראים סימני פגיעה בכנף שמאלית קדמית ובצד השמאלי של הפגוש ולא בחזית לאורך הפגוש הקדמי כפי שנראה בתמונות רכב התובעת ובחוות דעת השמאי. סימני נזק בחזית רכב התובעת מסתברים יותר עם המסקנה כי התאונה מתרחשת אגב כניסת רכב התובעת לכיכר, כשרכב הנתבעת נוסע בנתיב החיצוני בכיכר, כגרסת נהגת רכב הנתבעת.

בנוסף, גרסת נהג רכב התובעת לאופן התרחשות התאונה אינה נתמכת בתרשים מהלך התאונה כפי שצורף לטופס ההודעה של נהג רכב התובעת ועם אופן הדגמתו את מהלך התאונה באמצעות מכוניות צעצוע בדיון. בתרשים שצורף לטופס ההודעה נראה רכב התובעת מקדים את רכב הנתבעת ביציאה מהכיכר כאשר נקודת מגע בין כלי הרכב היא של החלק האחורי שמאלי ברכב התובעת בחלק הימני קדמי של רכב הנתבעת, שלא ניזוקו בתאונה. במהלך הדגמת מנח כלי הרכב בעת התאונה על ידי נהג רכב התובעת, הוצג רכב התובעת בהטיה שמאלה עם חלקו הקדמי, מנח שאינו מאפיין פנייה של רכב התובעת ימינה ליציאה מהכיכר, כגרסת נהג רכב התובעת ומסתבר יותר עם כניסת רכב התובעת לכיכר כגרסת נהגת רכב הנתבעת.

לכל אלה יש להוסיף כי התובעת לא הביאה לעדות את נוסע רכב התובעת, אף שנהג רכב התובעת אישר כי העד קיים וידוע לו מספר הטלפון שלו. מחדל זה פועל כנגד התובעת ומחזק את העדפת גרסת נהגת רכב הנתבעת.

לאור כל האמור התביעה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות, אולם התובעת תישא בשכר עדותה של נהגת רכב הנתבעים, הנתבעת 1 כפי שנפסק בדיון.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, י"ב חשוון תשע"ח, 01 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.