1. לפני בקשת רשות להתגונן שעניינה, תקנה 6(א)(2) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א – 2010 (להלן: התקנות).

רקע ועיקר טענות הצדדים

2. ביום 18.12.15, שהינו יום שישי, הזמין המשיב מהמבקשת ריהוט לחדר שינה בסכום של 7,300 ₪. במעמד זה, שולמה מקדמה בסך 2,300 ₪, באמצעות כרטיס אשראי. לשיטת המשיב, כעבור יומיים, ביום א' בשבוע, הודיע למבקשת על ביטול ההזמנה. המשיבה טוענת כי הודעת הביטול נמסרה ביום שני. המבקשת הודיעה כי לא ניתן לבטל את ההזמנה מהטעם כי מדובר בהזמנה מיוחדת בהתאם לתקנה 6(א)(2) לתקנות.

מכאן התביעה, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר, להשבת המקדמה ששולמה בסך 2,300 ₪. המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן נתמכת בתצהירו של כהן רועי.

דיון והכרעה

3. על מבקש רשות להתגונן לפרט הגנתו כדבעי. בשלב זה של ההליך, ביהמ"ש נדרש לבחון את גרסת המבקשת בלבד ולהניח כי כל האמור על ידה הינו אמת. השאלה שעליה יש ליתן מענה היא האם גרסה זו מקימה הגנה מפני התביעה. באם התשובה הינה חיובית, הרי שיש לקבל את הבקשה וליתן למבקשת רשות להתגונן (ראו ע"א 3300/04 צול ניהול פרוייקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (9.12.09), ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41).

4. ב"כ המשיב בחר שלא לחקור את מצהיר המבקשת על תצהירו והצדדים טענו בע"פ. למותר לציין כי נעשו נסיונות רבים להביא את הצדדים לכלל הסכמות, כאלו ואחרות, לצורך סיום המחלוקת, אך לצערי הדבר לא צלח ויש ליתן החלטה בבקשה.

5. תקנה 2 לתקנות קובעת:

"צרכן רשאי לבטל הסכם בהתאם לפסקאות (1) עד (7) ובלבד שביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזירם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש...".

פסקה (1) עניינה ריהוט.

תקנות 3 ו-5 קובעות כי עם ביטול הסכם הרכישה, ישיב העוסק לצרכן את מלוא התמורה ששילם, או יבטל את חיובו, בניכוי דמי ביטול בשיעור של 5% ממחיר הטובין או 100 שקלים לפי הנמוך מביניהם.

בתקנה 6 נקבעה הגבלה לזכות הביטול במקרים שונים, וקובעת כי זכות הביטול לא תחול לגבי "טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות" (תקנה 6(א)(2) לתקנות).

6. הפסיקה קובעת כי כדי להכניס מוצר למסגרת הגבלת זכות הביטול, על העוסק להראות כי המוצר יוצר במיוחד עבור הצרכן, על פי מידות או דרישות מיוחדות שלו. נפסק כי "יש לאבחן בין הזמנה מיוחדת על פי מידות מיוחדות המתאימות אך ורק למזמין (כמו, למשל, הזמנת ארון המתאים לחדר בעל מידות מסויימות או הזמנת חליפה המתאימה למידות אדם מסוים ולא מתאימה לאדם אחר) ובין כורסה, שאין לגביה הוכחה שהיא הוזמנה על פי מידות מסוימות ושאינה מתאימה למאן דהוא אחר." (תק (רחובות) 11153-06-10 מנחם אלינר נ' אמריקן סיסטמס המומחים למזרונים וספות נוער (1996) בע"מ. ראו גם תק (ת"א) 6425-04-11 שילת בצלת נ' הביטאט בע"מ (8.3.12), תק (י-ם) 13124-10-14 נתנאל הרשקוביץ נ' חסדי שמואל (20.5.15)).

7. בענייננו, המבקשת טענה כי הביטול נעשה ביום ב' ולא ביום א', לאחר שכבר שלחה הזמנה לחברת הבדים ולנגריה המבצעת את רגלי המיטה. עוד נטען כי בבדיקה שביצעה המבקשת עם היצרנים, האם ניתן לבטל את ההזמנה, נמסר כי הבד נחתך ונגזר וכי שילדת המיטה שהינה במידה מיוחדת, כבר ביצור. לכן נמסר למשיב כי לא ניתן לבטל את העסקה.

8. עיון בטופס ההזמנה מלמד שהוזמנו 3 מוצרים: בסיס צוקל אלון 180/200, ראש דולצ'ה בבד רנבי קאנו מס' 71 ו- 2 שידות מסוג "רטרו". ליד השידות נרשמה הערה בכוכבית: "לעשות ישרה ללא חיתוך אלון שולט + לבן במגירה". המבקשת טענה כי ביחס לבסיס המיטה כבר הוזמנו רגליים, עפ"י הצעת מחיר שצורפה נושאת תאריך 19.4.16. ביחס לבד נשלחה הזמנה לספק הבדים אשר החל בגזירה וצורפה הזמנה נושאת תאריך 20.12.15. ביחס לשידות לא נטען כי החל יצורן.

9. על פני הדברים, טופס ההזמנה מלמד כי לא מדובר במוצרים בהזמנה מיוחדת. מידות הבסיס סטנדרטיות. ראש המיטה הוזמן מבד המצוי בקטלוג של המבקשת - "מס' 71", ולכאורה אינו בגדר הזמנה מיוחדת. גם ביחס לשידות ספק אם מדובר בהזמנה מיוחדת, אלא שלגביהן לא נטען כי המבקשת החלה בהליך היצור, כך שבודאי לא מתקיים התנאי הקבוע בתקנה 6(א)(2) המגביל את זכות הביטול.

10. ביחס לבסיס ולראש, ואף אם תתקבל הטענה כי מדובר בהזמנה מיוחדת, הרי שהמסמכים שהמבקשת צרפה לא מלמדים כי המוצרים יוצרו, אלא לכל היותר הוזמנו - לבקשה צורף טופס הזמנת בדים מיום 20.12.15 וכן הצעת מחיר ל"במת עץ + בסיס 180x200" מתאריך 19.4.16 אשר נוכח התאריך לא ברור הקשר שלה לענייננו. אשר לטענה כי הבד נגזר, על פני הדברים ומקום שאין מדובר בהזמנה מיוחדת, אין בגזירת הבד כדי לחסום את המשיב מזכות הביטול, כאשר המחוקק לקח בחשבון בדמי הביטול שנקבעו, את ההפסד שעשוי להיגרם כתוצאה מהביטול, תוך שנקודת המוצא היא כי מאחר ואין מדובר בהזמנה מיוחדת, העוסק יוכל למכור את המוצר לצרכן אחר ולא ינזק.

11. מעבר לצורך, נציג המבקשת טען בדיון כי את החיוב מהיצרנים המבקשת מקבלת לאחר אספקת המוצר ללקוח "אנו מקבלים את החיוב לאחר אספקת המוצר ללקוח. אנו מבטיחים את עצמנו בענין אספקת המוצר ללקוח... אנו משלמים לספקים שלנו אחרי שהלקוח חותם שהמוצר הגיע לשביעות רצונו" (ע' 1 ש' 15-17). דהיינו, בפועל לא נגרם למבקשת נזק כתוצאה מביטול העסקה, אף שנזק כאמור אינו רלוונטי לזכות הביטול.

12. בנסיבות אלו, ועל אף שסמיכות הזמנים בין ההזמנה ביום שישי לביטול ביום ב' כטענת המבקשת, נראה לכאורה כי המשיב ביטל את ההזמנה כדין וזכאי להשבת המקדמה ששילם, בניכוי דמי הביטול הקבועים בחוק. עם זאת, מקום שמצהיר המבקשת לא נחקר על תצהירו, ולטענתו יוכל להמציא ראיות המלמדות כי מדובר בהזמנה מיוחדת אשר לא ניתן לבטלה, לא ניתן לשלול לחלוטין כבר בשלב זה את הטענה העובדתית כי מדובר בהזמנה מיוחדת, אשר השלב הראוי להוכחתה הינו שלב הראיות. במכלול האמור ובשים לב להערות לעיל, המסקנה היא כי המבקשת הציגה טענת הגנה דחוקה עד מאוד. לכן, אתנה את הרשות להתגונן בהפקדת סכום התביעה בניכוי דמי הביטול.

13. טענה נוספת שטענה המבקשת הינה כי לפי תנאי ההסכם בין הצדדים, במקרה של ביטול, הצרכן ישלם 25% מסכום ההזמנה כפיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק. ככל ויקבע כי אין מדובר בהזמנה מיוחדת אין ליתן רשות להתגונן בטענה זו, שיש בה משום עקיפה של הוראות התקנות הקובעות דמי ביטול בשיעור של 5% או 100 ₪ לפי הנמוך. רק מקום שיקבע כי מדובר בהזמנה מיוחדת, יש לבחון תחולת הוראה הסכמית זו בין הצדדים.

14. סוף דבר, ניתנת למבקשת רשות להתגונן בהתאם לאמור לעיל בתנאי שתפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 2,200 ₪ וזאת תוך 14 ימים מיום קבלת ההחלטה. המזכירות מתבקשת להמציא ההחלטה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה ולעקוב אחר ביצוע ההפקדה. ככל והסכום יופקד, תפתח המזכירות משימה לצורך מתן הוראות להמשך ניהול ההליך.

ככל והסכום האמור לא יופקד במועד בקופת ביהמ"ש, בקשת הרשות להתגונן תדחה, והמבקשת תשיב למשיב 2,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 21.12.15 בצירוף אגרת משפט כפי ששולמה וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה זו.

15. הערה לסיום. מדובר בתביעה צרכנית מובהקת שנדמה שמקומה הראוי בביהמ"ש לתביעות קטנות. בחירת המשיב להגיש התביעה לבימ"ש השלום בסדר דין מקוצר הינה בבחינת סרבול ההליך והארכתו שלא לצורך, מה גם שעפ"י סעיף 81א2 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, אין המשיב זכאי לפסיקת שכ"ט עו"ד. בנסיבות אלו ועל מנת לחסוך בהוצאות נוספות הכרוכות בניהולו של ההליך, ביהמ"ש שב וממליץ לצדדים להידבר ולהגיע להסכמות.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ז, 27 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.