בפני תביעה קטנה על סך 5,000 ₪, אשר דורש התובע בגין יתרת חוב עבור עבודת גינון שביצע אצל הנתבעת, ועבור הוצאות ועוגמת נפש.

אין מחלוקת כי הצדדים ערכו ביניהם עסקה, על פיה יספק התובע לנתבעת שירותי גינון. הצדדים החליפו הצעות ביניהם, במהלך המו"מ על היקף העבודות, ועל שכרו של התובע.

לשיטת התובע, בסופו של יום, נקבע כי יבצע עבודות בעלות 17,070 ₪, בתוספת מע"מ.

התובע טוען כי נציג הנתבעת אישר בכתב את ההצעה בה הסכום הנ"ל, לרבות תנאי התשלום.

אולם הנתבעת לא עמדה בתנאי התשלום.

התובע טוען כי ביצע את מלוא העבודה לשביעות רצונה של הנתבעת, אשר לא העלתה כל טענה בפניו לעניין זה. עד כה לא קיבל מלוא שכרו.

כנגד טענות התובע השיבה הנתבעת כי שילמה לתובע את כל המגיע לו ואף למעלה מכך.

היא מסבירה, בכתב ההגנה, שהתובע כלל אחד מרכיבי העבודה (חידוש תא גינון בכניסה לבניין ושתילת גרניום) במחיר הכללי של העבודה, ולא היה צריך לדרוש סכום נוסף עבור רכיב זה.

זאת ועוד, הנתבעת ציינה, בהתייחסותה להצעת המחיר, כי רכיב זה אינו מאושר לתשלום.

עוד טענה שהתובע קיבל כספים עבור רכיבי עבודה שלא ביצע, או שביצע חלקית. לדוגמה צנרת ההשקיה סופקה באורך נמוך משמעותית מכפי שחויבה הנתבעת. לא ניתן פירוט מספק לעניין זה.

במהלך הדיון חזר התובע על טענותיו ואף הזכיר כי נמסרו על ידי הנתבעת שיקים שנפדו, אלא שנותרה יתרה שהנתבעת מסרבת לשלם. כשהופנה לנספח 4 א' לכתב ההגנה, המהווה את הצעת המחיר עם הערותיה של הנתבעת, השיב כי הוא מסכים לכך שהתייחסותה הועבר לעיונו. לשיטתו, אף שינה את סכום ההצעה המקורי לסכום המופיע בתביעה. על פי ההצעה המקורית דרש 20,982 ₪ בתוספת מע"מ, אולם בהתחשב בהערותיה של הנתבעת, כאמור לעיל, הפחית את דרישתו ל- 17,070 ₪ בתוספת מע"מ.

עוד נטען על ידי התובע כי פרט לרכיבי העבודה המופיעים בהצעת המחיר, נדרש על ידי הנתבעת לרכיבי עבודה נוספים שעלותם 3,000 ₪ וכיום הנתבעת מסרבת לשלם לו בעד אלה. אציין, כבר עתה, שהתובע לא התייחס לעניין זה בכתב התביעה והסכום הנ"ל אינו מהווה חלק מתביעתו. לפיכך מצאתי שלא לדון ברכיב זה.

נציג הנתבעת הפנה את תשומת ליבי לנספח 4 ב' לכתב ההגנה, ולפי גרסתו מדובר בתגובת התובע להערות הנתבעת. מחמת שהמסמך לא צולם באופן המאפשר לקרוא אותו, טרח נציג הנתבעת והציג בפני בית המשפט את המסמך כקובץ מחשב, מתוך מסך המחשב עצמו, ואף הקריא את האמור שם.

התובע לא חלק על ההערות, אלא שתוכנן מעיד, כי אין בהן משום לשנות את ההצעה המתוקנת שנערכה בהתאם לתעריף גצלר, הוא הספק שממנו נרכשו הצמחים.

לאחר ששקלתי את דבריהם של הצדדים באתי לידי מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

מקובלות עלי טענותיו של התובע, כי ההצעה נספח 4א' וההצעה נספח 4ב' מדברות, מהותית, באותם רכיבים ובאותם סכומים. הנתבעת איננה רשאית להתעלם מכך, שלאחר שהציגה הערותיה בפני התובע, תוקנה ההצעה. גם לאחר שהוסיף התובע את הערותיו, לא היה שינוי של הרכיבים או שינוי של הסכומים.

בסופו של דבר, כאשר מסכמים את העלויות המופיעות בנספח 4ב', לרבות 2,100 ₪ עבור חידוש תא גינון ושתילת גרניום על פי הצעתו של גצלר, מסתכם סכום העסקה ל- 17,070 ₪ בתוספת מע"מ, כפי שציין התובע בתביעתו ובעדותו.

למען לא יצא הנייר חסר, יואר כי ההצעה האחרונה עליה מסתמכת הנתבעת (נספח 4ב' לכתב ההגנה), מתייחסת מפורשות, ברכיב חידוש תא גינון: "על פי ההצעה של גצלר" ובסיפא: "סה"כ לפני מע"מ, ללא עציצים – 17,070 ₪" (הדגש של הח"מ).

לאור כל האמור, דעתי היא שהנתבעת לא שכנעה שהתובע גובה כספים שלא בהתאם לעסקה בין הצדדים, או עבור עציצים שלא סיפק.

התביעה מתקבלת, לרבות עבור אובדן הזמן וההוצאות של התובע, ועוגמת הנפש שנגרמה לו, בשיעור של 1,200 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 4,885 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪.

ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ז' אב תשע"ו, 11 אוגוסט 2016, בהעדר.