לפני: כב' השופטת אורלי סלע - נשיאה

נציג ציבור (עובדים) – מר משה זיכרמן

נציג ציבור (מעסיקים) – מר אסי פידל

החלטה

1. לפנינו בקשה שהגישה הנתבעת 2, י.ב. שיא משאבים בע"מ (להלן – המבקשת), לסילוק התביעה נגדה על הסף מחמת היעדר עילה.

2. התובעת, ABEBA HADGA (להלן – המשיבה) מתנגדת לבקשה.

הנתבעת 1, קורניש חן (1987) בע"מ (להלן –החברה) לא הגישה תגובה מטעמה על אף חלוף המועד ועל כן ניתנת ההחלטה ללא תגובתה.

3. טענות המבקשת בתמצית –

א. כתב התביעה הוגש על ידי המשיבה כנגד שתי נתבעות שונות, ללא הבחנה בין העילות השונות, המועדים והסכומים, וזאת בניגוד להוראות תקנה 15 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי הדין) התשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות).

ב. בנסיבות אלה, המבקשת אינה יכולה לערוך הגנתה כראוי, כאשר היא אינה יודעת את פירוט העילות והסכומים הנתבעים.

ג. תביעה כנגד מעסיקים שונים בתקופות שונות אינה יכולה להתברר במסגרת אותו הליך רק בשל נוחות המבקשת.

ד. על המבקשת היה לפרט בכתב התביעה את הסכום הנתבע במדויק מכל אחת מהנתבעות.

ה. מדובר בפגם מהותי המצריך את מחיקת התביעה כאשר בנסיבות העניין, תיקון התביעה תוך השארת כל הנתבעות במסגרת אותה תביעה לא יתקן את הפגם.

4. טענות המשיבה בתמצית –

א. אין בכתב התביעה כדי ללמד כי המבקשת לא העסיקה את המשיבה.

ב. כל שידוע למשיבה בדבר העסקתה פורט במסגרת כתב התביעה.

ג. משהמבקשת היא זו שהעסיקה את המשיבה אחרונה בחברה וככל שיקבע כי המבקשת פוטרה, הרי שהיא זו שתישא בתשלום פיצויי פיטורים בהתאם לדין.

דיון והכרעה –

5. הלכה היא בבית הדין לעבודה כי סעד של סילוק על הסף יינתן במשורה ובמקרים חריגים וכי בית הדין יעדיף בירור התובענה לגופה על פני מחיקתה על הסף, וכבר נקבע כי – "בית הדין לעבודה אינו נוטה למחוק תביעה על הסף ונטייתו תהיה לאפשר לתובע לבסס את תביעתו" (דב"ע (ארצי) נב/3-217 הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' הנדסה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פד"ע כז 3, 14; דיון (ארצי) נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ ואח' נ' אברהם רמי כלפון, פד"ע כב 1 518).

6. בעניינינו, בסעיף 4 לכתב התביעה טוענת המשיבה כלפי המבקשת כלהלן –

"הנתבעת 2 הינה מי שבחלק מן הזמן/או בכולו התובעת אינה יודעת, מי שהתקשרה עם הנתבעת 1 לצורך העסקת התובעת".

כמו כן, עיון בבקשה ובתגובה לה, כמו גם בכתבי הטענות, מעלה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקשת העסיקה את המשיבה. אף תלושי השכר שצורפו לכתב התביעה, הגם שהמשיבה טוענת בתביעתה כי מדובר בתלושים מזויפים, נושאים את שמה של המבקשת כמעסיקה בפועל. לפיכך, אין מחלוקת כי המבקשת העסיקה את המשיבה, למצער בחלק מתקופת ההעסקה הנטענת.

השאלה העומדת למחלוקת, לפי הנטען בכתב התביעה ובטיעוני הצדדים, היא באיזו תקופה הועסקה המשיבה אצל המבקשת והאם מדובר בהעסקה במשותף, שכן בהתאם לתשובה על שאלה זו, ייקבע הסעד, ככל ויינתן, לגבי כל אחת מהנתבעות.

7. לאור האמור, ולאור הוראות תקנה 15ב לתקנות, שהתובעת רשאית "לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד לאותו תובע, בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית; אין הכרח שכל נתבע יהא לו ענין לגבי כל הסעד שתובעים בתובענה", ומשבחינת השאלה באיזו תקופה הועסקה המשיבה אצל מי מהנתבעות הינה שאלה עובדתית אשר צריכה להתברר לגוף העניין תוך שמיעת ראיות - אין מקום, בשלב לב, להורות על סילוק התביעה.

8. לאור האמור ונוכח ההלכות שלעיל בדבר מדיניות בתי הדין בבקשות לסילוק על הסף, יש לדחות את הבקשה.

9. סוף דבר – הבקשה נדחית.

10. הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ו, (26 יוני 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.